עו"ד אהוד דגן, ב"כ הנאשם 5, טען כי מעורבותו היחידה של הנאשם הסתכמה בהזמנת הטובין מחברת אופסה, ושליחתם באניה לנמל בישראל. הוא לא היה מעורב בשחרור הטובין מהמכס או בפעילות מול גורמים כלשהם בשוק המקומי. כמו כן, אין כל טענה כי בוצעה עבירה כלשהי כלפי הספק, חברת אופסה, וזו קיבלה את מלוא התמורה בגין הטובין ששלחה לישראל.
עמדתו וטענתו העיקרית של הנאשם 5, הינה כי אין לו קשר ניהולי או משפטי עם חברת פיקולו-ליין בע"מ, וכל תפקידו התמצה במתן שרותי מימון ושירותים פיננסיים, לרבות מתן שירותי משרד, והרשאה ליבוא והפצת מוצרי אופסה בישראל. חברת פיקולו-ליין בערעור מיסים שייכת לנאשם 6 ומנוהלת על-ידו, כפי שהדבר עולה גם מדבריו של נאשם זה במשטרה ובעדותו בבית המשפט.
הנאשם 5 חוזר וטוען, כי הוא "לא ניהל את פיקולו-ליין, לא שלט בה, לא הפעיל אותה ולא קיבל ממנה משכורת כשם שלא עשה כן לגבי אופסה".
מבחינת אופסה, היה הנאשם 5 הזכיין הבלעדי בישראל, ולגבי פיקולו-ליין בע"מ, הוא היה בגדר ספק, שממנו קנתה החברה את הזכות לייבא ולהפיץ את מוצרי אופסה בישראל.
הנאשם 5 טוען כי הצגת חברת OPCI כמי שביצעה את ההזמנה מאופסה, באה לאוויר העולם לאחר שהנאשם 6 הודיע לו כי הוא מבקש להשהות את יבוא הסחורות מאופסה, דבר שאילץ את הנאשם 5 לאתר גורם אחר שייכנס לנעליו. מסיבה זו, מופיעה חברת OPCI במסמכי אופסה כיבואן, וחשבונות הספק נרשמו ערעור שונה חברה זו. בהמשך, החליט יגאל פדלון לרכוש את המוצרים המיובאים, לאחר שחרורם מהמכס, כדי לשמר את מעמדו כמפיץ בלעדי של חברת פיקולו-ליין בע"מ.
לאחר שהתקבלו המסמכים מחברת אופסה, והתמורה שולמה במלואה לחברה זו, העביר הנאשם 5 את המסמכים לנאשם 1, ובכך הסתיים חלקו. הוא אינו קשור לחברות הנוספות ששמן הוזכר בכתב האישום, כגון חברת PLANAS, חברת סווילה וחברת דנידוב.
כאמור, טענתו העיקרית של הנאשם 5 הינה כי אינו בעל השליטה בחברת פיקולו-ליין בע"מ, ועל פי מבחני השליטה בתאגיד, לא הייתה לו שליטה פורמאלית, וגם לא שליטה פונקציונאלית בתאגיד זה.
לפיכך, כך נטען על-ידי הנאשם 5, אין להרשיעו בשותפות למעשי המרמה כלפי רשויות המס, כפי שמיוחס לו בכתב האישום.
אשר לבקשתה החלופית של התביעה, נטען כי אין לראות את הנאשם 5 כמנהל פעיל, כיוון שהוא אינו נושא משרה או בעל תפקיד בתאגיד, הוא אינו עובד בתאגיד, ואין לו יכולת שליטה ופיקוח בנושאים שלגביהם נטען כי בוצעה עבירה.