מאחר שבקיר היה מעוניין כי הסחורות ישוחררו על ידי חברה ישראלית מוכרת למכס, הוא פנה לשלמה מתוק אשר קישר בינו לבין חברת שלוס, שסיפקה שירותי שחרור תמורת עמלה. לצורך כך, סוכם כי שלוס תירשם כמיודעת בשטר המטען. מאחר שלקוחותיו של בקיר נסוגו מהעסקה ולא היה ביכולתו לגייס את הסכום הדרוש לתשלום לספק, פנה בקיר לנאשם 1 ולשלמה מתוק בבקשה שיסייעו לו לאתר חברה אשר תאמץ את הזמנתו. הנאשם 1 מאשר שהוא יצר את הקשר עם חברת פלאנס והציע לה לאמץ את ההזמנה, אך לא השלים את טיפולו ולכן אינו יודע אם עסקת האימוץ יצאה אל הפועל. על השלמת העסקה למד הנאשם 1 משלמה מתוק.
חברת פלאנס רכשה את זכויותיהם של בקיר ומנד אלקטריק בעסקה, ונכנסה בנעליהם. אף כאן נרכשו הזכויות במחיר נמוך מזה ששולם לספק, בשל ירידת שווי השוק הבין-לאומי של הסחורה. בהמשך, ביקשה פלאנס למכור את הסחורה ושלמה מתוק טיפל במציאת רוכש. הוא הציע כי היבואן אשר ירכוש את הסחורה מפלאנס תהיה חברת שלוס, וחשבון המכר שהוכן בעקבות כך משקף את מחיר מכירת הסחורה מפלאנס לשלוס.
מכל מקום, לנאשם 1 לא הייתה כל מעורבות בהפקת או הדפסת חשבון המכר, ולמיטב ידיעתו אין מדובר בחשבון כוזב. לאחר ששלוס רכשה את החברה מפלאנס, ביקש שלמה מתוק לשווקה באמצעות חברת מריג, אשר הייתה בעלת פטור מניכוי מס במקור. לפיכך, חברת שלוס מכרה את הסחורה, באמצעות מריג, למשווק ישראלי בשם MIC שבבעלות האחים הרינג. לאחר סיכום העסקה, הוחלט כי הסחורה תשוחרר על ידי עמיל המכס של MIC, מוריס רפאל.
הנאשם 1 מימן חלק ממיסי היבוא, לבקשת שלוס ושלמה מתוק, באמצעות חברת נופר דינמי ובאמצעות מממנים נוספים, ככל הנראה קלדרון, במתווה של מימון משנה. לטענת הנאשם 1 הוא לא הגיש לרשות המכס רשימון על יבוא מיקרוגלים, אליו צורף חשבון מכר מחברת פלאנס. הטענה בכתב האישום לפיה הנאשם 1 מסר לֿֿMIC את חשבון המכר הכוזב, וזה צורף לשנים עשר רשימוני יבוא, נשללת על ידי הנאשם 1. לדבריו, הוא לא שמע מעולם על האחים הרינג ולא פגש אותם, ולטענתו איש הקשר היחיד עמו עבד היה שלמה מתוק.
הנאשם 1 מאשר כי ביקש משלמה מתוק להעביר לידיו את התקבולים בגין הסחורה, בכדי להעבירם למממנים, OPCI ונופר דינמי. חברת OPCI קיבלה את כל הסכום שהעבירה לספק בגין הסחורה, כאשר חלק אחד נתקבל בשם מזמין הסחורה, מנד אלקטריק, וחלק נוסף נתקבל בשם החברה המאמצת, פלאנס, אשר גייסה את הכסף באמצעות מכירת הסחורה לשלוס. חלק מתקבולי מכירת הסחורה נשארו בידי הנאשם 1 לצורך החזר מימון כנגד הכספים שהוציא, באמצעות נופר דינמי, לצורך שחרור הסחורה.