אף כאן, הכוונה הייתה להביא להפחתת מיסי היבוא המתחייבים, דבר שהתממש, כמתוכנן.
מעדותו של יהושע לוין, מנהל חברת עמילות המכס קונטיננט, עולה כי הנאשם 1, והוא בלבד, עמד עמו בקשר בנוגע לשחרור טובין נשוא האישום העשירי, הגם שההוצאות שולמו לו באמצעות המחאות שהוצאו ע"י אלון גרנות, בעליה של חברת מגנום.
סכום מיסי היבוא מהם השתמט הנאשם 1, בעקבות השימוש שנעשה בחשבון המכר הכוזב ומופחת העלות, עומד על 106,582 ₪. בכך ביצע הנאשם את העבירות המיוחסות לו במסגרת אישום זה.
אישום מס' 11
- במקרה דנן, לא בוצע התשלום לספק, חברת טריסטאר מסינגפור במכתב אשראי, אלא בדרך של דוקומנטים לגוביינא, באמצעות חשבון הבנק של חברת מגנום, השייכת לאלון גרנות. התשלום לספק נעשה באמצעות בנק המזרחי, כפי שעולה ממסמכי הבנק, ת/143.
הדוקומנטים נמכרו, באמצעות שלמה מתוק, לאדם בשם מיקי אהרון, בעליה של חברת א. מסע בע"מ, ושוחררו בשם חברת שלוס, עפ"י חשבון ספק מזויף ומופחת מחיר של חברת PLANAS.
לרשימון היבוא (ת/157), וכן לרשימוני השחרור מהמחסן (ת/158 - ת/164), צורף חשבון ספק של חברת PLANAS על סך 29,809.50 $ המופנה לחברת שלוס, ואין צריך לומר כי מדובר בחשבון ספק כוזב ומזויף.
כאמור, הספק אינו חברת PLANAS, אלא חברת טריסטאר מסינגפור, כאשר העלות האמיתית של הטובין הינה 39,571 $.
אין חולק, כי הקונה, מיקי אהרון, הוא שהגיש את הדוקומנטים לעמיל המכס שלו, אלבני, ודרכו הוגשו רשימוני היבוא בשם חברת שלוס.
חרף זאת, טוענת התביעה כי מי שאחראי בפלילים להגשת הרשימונים הכוזבים, אשר נסמכים על חשבון PLANAS המזויף, הינו לא אחר מהנאשם 1 , בין כמבצע בצוותא, ובין כמבצע באמצעות אחר.
לעניין זה, נטען ע"י התביעה כי כל חשבונות הספק הכוזבים והמזויפים שהוצאו, כביכול, ע"י חברת PLANAS, הוכנו ע"י הנאשם 1, מתוך מטרה ברורה להביא להפחתת מיסי היבוא המתחייבים.
כך נעשה ע"י הנאשם 1 במקרים אחרים כמו גם במקרה זה, כאשר הדברים אמורים גם לגבי הצגת חברת שלוס כמי שקשורה בעסקת היבוא, דבר שאינו תואם את המציאות.
גם אם הייתה למיקי אהרון ידיעה כלשהי בדבר הגשת המסמכים הכוזבים לעמיל המכס, אשר טיפל בשחרור הטובין, טוענת התביעה כי האינטרס הכלכלי, לפחות בחלקו הגדול, היה של הנאשם 1, ולא של מיקי אהרון.
כפי שעולה מהראיות, שילם מיקי אהרון עבור הטובין נשוא האישום האחד-עשר (מערכות סטריאו ורדיוטייפ), סכום של 320,404 ₪.