לסיום, טוען הנאשם 4, כי אין מדובר בביצוע העבירות בנסיבות מחמירות.
בחנתי את החשבוניות הנזכרות באישום ה- 16, והגעתי למסקנה, כי אכן מדובר בחשבוניות פיקטיביות, שאינן משקפות עסקה אמיתית. הדברים פורטו בהרחבה במסגרת האישומים הרלוונטיים, ואינני רואה צורך לחזור עליהם פעם נוספת.
דברים אלה נכונים לגבי חשבונית חברת שלוס מס' 004 וחשבונית סווילה מס' 3, חברות שלא רכשו כדין, טובין כלשהם, ועל כן לא היו רשאים להנפיק חשבוניות לחברת OPCI. כן הדבר לגבי חשבוניות חברת לירקו פבריס (ת/483) שהוצאה, כביכול, בגין : "יעוץ בשיווק על פי פירוט, כולל עמלת תיווך".
אין חולק, כי חברת לירקו פבריס לא סיפקה שירותי יעוץ כלשהם ולא תיווכה בין חברת OPCI לבין כל גורם אחר, ודי בכך על מנת לקבוע כי מדובר בחשבונית פיקטיבית, אשר נמסרה ע"י הנאשם 1 לידי הנאשם 4, מתוך מגמה ברורה להתחמק מתשלום מלוא המע"מ, המתחייב.
דברים דומים ניתן לומר גם לגבי חשבוניות אומגה היימליך (ת/471 ו-ת/472), לגביהן הודה הנאשם 4, כי מדובר בחשבוניות פיקטיביות, אותן קיבל מהנאשם 1, ואשר נועדו לכיסוי הטובין נשוא האישומים 4 ו-5.
הנאשם 4 העיד בביהמ"ש, בהתייחס לחשבונית ת/471 : "מכיוון שלא היה לי קשר עם אומגה היימליך, גם זו חשבונית שהוגשה ואין לה ביסוס" (עמ' 4978 לפרוטוקול, ש' 17-16)
משהוצגה לו החשבונית הנוספת (ת/472), כאשר התובע מציין כי ביהמ"ש עשוי להרשיע אותו בעבירה גם בגין חשבונית זו, אמר הנאשם 4 : "אני אצטער אבל זה מה שיהיה" (ש' 20).
אכן, התביעה לא הציגה את המסמכים עצמם אשר הוגשו לרשויות מע"מ, אך למעשה לא הייתה כל מחלוקת של ממש, כי נוכה מס תשומות בהסתמך על חשבוניות אלה, במסגרת דו"חות OPCI למערעור מיסים (ת/393 ו- ת/394), והנאשם 4 אישר זאת בעדותו.
הנאשם 4 לא אמר דבר וחצי דבר על כי העביר לנאשם 1 את סכום המערעור מיסים המתחייב, על מנת שזה יעבירו לשלטונות מע"מ, ומדובר בטענה תמוהה, שאין לה כל תימוכין בראיות שהוצגו, בהקשר זה.
באותה מידה, אינני סבור כי יש ממש בטענה, לפיה הנאשם 4 אינו אחראי לדיווחים הכוזבים שנמסרו לשלטונות מערעור מיסים מטעם חברת OPCI.
סעיף 119 לחוק מערעור מיסים קובע מפורשות, כי :
"נעברה עבירה לפי חוק זה או תקנות לפיו בידי חבר בני אדם, מואגד או בלתי מואגד, יהיה אשם גם כל מי שבעת ביצוע העבירה היה בו מנהל פעיל, מזכיר, נאמן, בא-כוח, שותף פעיל, חשב, מנהל חשבונות או כל פקיד אחראי אחר, זולת אם הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו או שנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח קיום הוראות החוק".