ב) שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 420 לחוק העונשין (שתי עבירות).
ג) קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 לחוק העונשין.
ד) קבלת דבר בתחבולה, לפי סעיף 416 לחוק העונשין.
ה) גניבה, לפי סעיף 383 לחוק העונשין.
ו) הכנה, העברה והצגת חשבון מכר שהוא כביכול אמיתי ולמעשה אינו כזה, לפי סעיף 212(א)(3) ביחד עם סעיף 218 לפקודת המכס.
ז) הטעיית פקיד מכס בפרט מסוים העלול לפגוע במילוי תפקידו, לפי סעיף 212(א)6 ביחד עם סעיף 218 לפקודת המכס.
ח) מסירת ידיעה לא נכונה או לא מדויקת ללא הסבר סביר, לפי סעיף 117(א)3 לחוק מערעור מיסים (שתי עבירות).
בכתב האישום טוענת התביעה, כי בחודש מרץ 1999 פנה הנאשם 4, אברהם קלמרו, לחברת LA Computer Center The Comp Ltd., מארה"ב וביקש הצעות מחיר לרכישת מחשבים ניידים וכרטיסי רשת למחשב. הטענה המרכזית בכתב האישום היא שהנאשמים 1 ו-4 קשרו קשר להונות את ספק הטובין באמצעות פתיחת מכתב אשראי, באופן כזה שהבנק הפותח לא יכבדוֹ, וכך יוכלו לקבל לידיהם את הטובין שלא כדין, מבלי לשלם בעבורם כלל.
עלֿֿפי טענת התביעה, ביום 5.4.99 הוציא ספק הטובין לנאשם 4 הצעת מחיר על סך 113,050$, וכעבור מספר ימים נשלח לספק אישור הזמנה לחתימתו. ביום 12.4.99, ביקש הנאשם 1, באמצעות חברת לנטקס, מבנק לאומי לפתוח מכתב אשראי לטובת ספק הטובין על סך 113,050$. הטובין הגיעו לישראל באמצעות משלוח אווירי ביום 21.4.99.
התביעה מוסיפה וטוענת, כי לאחר משלוח הטובין, פנה הספק לבנק המודיע, בצירוף המסמכים הרלוונטיים, על מנת לקבל את התמורה עבור הטובין כאמור במכתב האשראי, אולם בקשתו סורבה בשל קיומן של הסתייגויות במכתב האשראי. הספק פנה באמצעות הבנק המודיע אל הבנק הפותח (בנק לאומי) וביקש, כי תעשה פניה אל הלקוחות על מנת שאלה יסירו את ההסתייגויות ויאפשרו את פירעון מכתב האשראי.
התביעה טוענת, כי ביום 25.4.99 הגיש הנאשם 1 לרשות המכס רשימון המתייחס ליבוא הטובין ולשחרורם, וזאת בשם חברת שלוס, באמצעות עמיל המכס מנטפילד, ובשם הנאשם 4. לרשימון זה צורף מסמך הובלה אווירי הערוך לטובת הנאשם 4, וכן מסמך הנחזה להיות חשבון מכר ע"ס 113,050$ מאת חברת Contell Investments Limited מלונדון, הנחזית עלֿֿפיו להיות ספקית הטובין. המדובר בחשבון מכר כוזב, מאחר שהטובין הנ"ל לא נרכשו בחברת Contell Investments Limited, אלא התקבלו שלא כדין מספק הטוביןLA Computer Center The Comp Ltd..