בענייננו, בכתב התביעה שהגישה לבית המשפט המחוזי, הימנותא לא עתרה לפיצוי בגין פגיעה באינטרס ההסתמכות שלה מכוח סעיף 12 לחוק החוזים. ואמנם, נראה כי ענייננו אינו מקרה טיפוסי, של משא ומתן עסקי שלא הבשיל לכדי חוזה בשל פרישת אחד הצדדים למשא ומתן, תוך פגיעה באינטרס ההסתמכות של הצד השני. כך, במצב הדברים הרגיל, הפגיעה באינטרס ההסתמכות בשל חוסר תום לב במשא ומתן מתבטאת, בעיקרו של דבר, בהוצאות שהוצאו במסגרת המשא ומתן ובאובדן הזדמנויות עסקיות חלופיות (ראו: שלו וצמח, בעמ' 135-127). לעומת זאת, במקרה דנן אין מדובר במשא ומתן לכריתת חוזה עסקי טיפוסי, אלא במשא ומתן לפשרה שנועדה לייתר הליך משפטי תלוי ועומד בין הצדדים (שהורתו - כך ידוע לנו בדיעבד - בעסקת הונאה שבמסגרתה רומתה קק"ל על-ידי צד ג', שאינו הפטריארכיה). בתוך כך, אין רלוונטיות בענייננו לאובדן הזדמנויות עסקיות חלופיות; משמעות פרישתה של הפטריארכיה מהמשא ומתן היא כי הסכסוך בין הצדדים לא ייושב בפשרה, אלא יוכרע בפסק דין. בנסיבות הנדונות, אני סבורה כי גובר הקושי לפסוק פיצויים בגין חוסר תום לב מצד הפטריארכיה בשל פרישתה מהמשא ומתן; ונראה כי לא בכדי נמנעה כאמור הימנותא מתביעת פיצוי בשל פגיעה באינטרס ההסתמכות שלה.
- לנוכח כל זאת, אינני סבורה כי פרישתה של הפטריארכיה מהמשא ומתן עולה כדי חוסר תום לב כמשמעותו בסעיף 12 לחוק החוזים, לא כל שכן - באופן אשר מצדיק פסיקת פיצויי קיום, אפשרות אשר שמורה כאמור למקרים חריגים בלבד; ואדגיש לסיום את שמציינים שלו וצמח בספרם:
בשלב הטרום-חוזי חייב אומנם כל צד למשא ומתן לנהוג בתום-לב, אך אין הוא חייב להתקשר בחוזה שאינו רוצה בו. שלב המשא ומתן הוא, מעצם טיבו, שלב שבו טרם גובשו באורח סופי רצונות הצדדים. מתן פיצויים חיוביים בגין הפרת החובה לנהוג בתום-לב בשלב זה כמוה כסיום המשא ומתן ושכלול החוזה במקום הצדדים. יש בכך פגיעה מיידית בעקרון חופש החוזים, ועלולה להיות בכך פגיעה בנכונותם של צדדים להיכנס למשא ומתן, נכונות החשובה לדינמיות המסחרית שדיני החוזים שואפים לשרת.
סוף דבר
- בהינתן כל האמור לעיל, אני מצטרפת כאמור לתוצאת פסק דינו של חברי, השופט גרוסקופף.
|
יעל וילנר שופטת
|
הוחלט ברוב דעות כאמור בפסק דינם של השופטים ע' גרוסקופף וי' וילנר כנגד דעתו החולקת של הנשיא י' עמית.