(1) התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה;
(2) תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין;
(3) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת; הנתבע לא רשאי לערער או לבקש לערער על החלטה בענין זה;
(4) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב".
יש לבחון, אם כן, האם מתקיימים תנאי סעיף 8 לחוק תובענות ייצוגיות.
האם יש אפשרות סבירה שיקבע כי המשיבה פגעה בפרטיות חברי הקבוצה כמפורט בבקשת האישור?
- בכל הנוגע לתנאי הראשון, שעניינו בקיומה של אפשרות סבירה שהשאלות המהותיות של עובדה ומשפט תוכרענה לטובת הקבוצה, נקבע כי הנטל המוטל על התובע בשלב זה אינו הנטל הרגיל של הוכחה במאזן הסתברויות הנדרש במשפט האזרחי. יחד עם זאת, אין לקבוע מידת הוכחה קלה מדי, שכן יש להגן באופן מידתי גם על זכויות הנתבעים החשופים לסיכון כלכלי גבוה, ושעלולים להסכים בשל כך להסכם פשרה גם בתביעה שאין בה ממש. לפיכך נפסק כי בשלב האישור יש לבחון אם קיימת תשתית ראייתית מספקת שמקימה סיכוי סביר להכרעה לטובת המבקש, שניתן לומר כי היא מגלה עילת תביעה טובה (ר' למשל: רשות ערעור אזרחי 2128/09 הפניקס חברה לביטוח בערעור מיסים נ' עמוסי (פורסם במאגרים, [נבו], 5.7.12) פס' 12 ו- 15; רשות ערעור אזרחי 729-04 מדינת ישראל נ' קו מחשבה בערעור מיסים (פורסם במאגרי, [נבו], 26.4.10) פס' 10); ערעור עתירה/תובענה מנהלית 980/08 מנירב נ' מדינת ישראל - משרד האוצר (פורסם במאגרים, [נבו], 6.9.11) פס' 13).
- על בית המשפט להשתכנע כי מתקיימים כל התנאים האחרים לאישור התובענה לצורך החלפת מייצג. אולם, כפי שיפורט להלן, אני סבורה כי לא זה המקרה בענייננו. זאת, שעה שלא שוכנעתי כאמור כי בקשת האישור בכלל באה בגדר פרט 1 שבתוספת השנייה. מעבר לנדרש, כפי שיפורט להלן, אני סבורה כי אף קיים קושי ראייתי מבחינת העמידה בדרישה להראות קיומה של עילה לכאורה.
- יש לבחון, אם כן, האם ישנה אפשרות סבירה שיקבע כי התנהלות המשיבה כמפורט בבקשת האישור באה בגדר פגיעה בפרטיות כמשמעה בחוק הגנת הפרטיות.
- תחילה, יצוין כי בכל הנוגע לשאלה האם התובענה מגלה עילה לכאורה, אני סבורה כי בפרט בבקשה לאישור תביעה בגין פגיעה בפרטיות, ישנה חשיבות לקיומו של מבקש שהוא חבר הקבוצה.
אילו המבקש היה חבר קבוצה, יכול היה להיות ערך ראייתי למסמכים שהתבקשו על ידו בהליך גילוי המסמכים שהתקיים. זאת, מהטעם שככל שמדובר היה במבקש שלא נרשם לפייסבוק, ניתן היה ללמוד מהיקף החומר שנמצא בעניינו בידי המשיבה לעניין הטענות שמועלות בבקשת האישור.