המבקש אף הפנה להחלטה בתובענה ייצוגית 26737-09-15 לנואל נ' Yahoo inc (פורסם במאגרים, [נבו], 19.01.2017) (להלן: "עניין Yahoo "), שעניינה בטענת המבקש באותה תובענה כי Yahoo הפרה את חוק הגנת הפרטיות בכך שסרקה את המיילים של המבקש שלא היו מנוי שלה, שלח למנויי Yahoo, וכן ערכה פרופיל דיגיטאלי שלו ומכרה אותו למפרסמים שונים. בקשת האישור הוגשה בשם מי שלא היו מנויי יאהו. באותו עניין נדחתה בקשה לסילוק על הסף שהוגשה בטענה שהתובענה איננה באה בגדר פרט 1. יצויין כי בקשת רשות ערעור שהוגשה על אותה החלטה נדחתה אך לא מאותו נימוק שמכוחו ניתנה ההחלטה, אלא מאחר ובית המשפט העליון קבע כי יש לדון בשאלה האם התביעה באה בגדר פרט 1 במסגרת הדיון בבקשת האישור ולא כטענת סף.
- המשיבה, מצידה, טענה כי לא מתקיימים יחסי לקוח-עוסק בין חברי הקבוצה, שמעולם לא נרשמו לפייסבוק, לבין פייסבוק. הבקשה מבוססת על טענה כי מדובר במי שבחרו שלא להירשם לפייסבוק (סעיף 5 לבקשת האישור).
לטענת המשיבה, בתי המשפט מסלקים על הסף בקשות לאישור שעה שהמבקש אינו מצליח להראות התקיימותם של יחסי עוסק-לקוח, גם כאשר המשיבות העניקו שירותים באופן כללי אך לא העניקו שירותים למבקש ולחברי הקבוצה הנטענת (תובענה ייצוגית 19886-07-12 אבו אסחאק נ' חברת דואר ישראל בערעור מיסים (פורסם במאגרים, [נבו], 25.6.13) וכן תובענה ייצוגית (ירושלים) 11319-04-11 Google Inc נ' בראונר (פורסם במאגרים, [נבו], 23.11.11, להלן: "עניין בראונר").
- בסיכומיו, טען המבקש כי פייסבוק יוצרת יחסי עוסק-לקוח כפויים בינה לבין כל אדם שהיא אוספת עליו מידע כאשר הוא גולש אצל עוסקים אחרים למרות שאותו לקוח לא ביקש להיות לקוח שלה. עוד נטען כי בהחלטת כב' השופטת שטמר נדחתה בקשת פייסבוק לסילוק על הסף, תוך הפנייה לקביעה של השופטת שטמר בהקשר זה בעניין הטענה ביחס לתחולת פרט 1, בהחלטה מיום 29.7.21 (להלן: "ההחלטה בבקשה לסילוק על הסף"). לטענת המבקש, בהעדר ערעור על ההחלטה האמורה יש לקבוע כי עניין זה כבר הוחלט.
- המשיבה ציינה בסיכומיה כי סוגיה זו לא הוכרעה במסגרת ההחלטה שניתנה בבקשה לסילוק על הסף. עוד ציינה כי החלטה זו תואמת את ההלכה לפיה ככלל דנים בסוגיות אלו במסגרת הדיון בבקשת האישור ולא כטענת סף.
- המשיבה אף הפנתה לפסיקה עדכנית ובכלל זאת לפסק הדין בתובענה ייצוגית 23262-09-21 מנגיסטו נ' אנ.אפ.או פיתוח מערכות תוכנה ונדל"ן בערעור מיסים (פורסם במאגרים, [נבו], 28.6.22, להלן: "עניין מנגיסטו").
מהן ההשלכות של ההחלטה בבקשה לסילוק על הסף
- מעיון בהחלטה שניתנה על ידי כב' השופטת שטמר במסגרתה נדונה הבקשה לסילוק על הסף אני סבורה כי אין בה משום הכרעה בשאלה האם בקשת האישור באה בגדר פרט 1 לתוספת השנייה, והכל כפי שיפורט להלן.
- בבקשה לסילוק על הסף נכתב בהקשר זה כך:
"29. הנושא השני שהעלתה פייסבוק התייחס להעדר עילת תביעה אישית של המבקש. זה נושא שיש לברר עובדתית. שכן המבקש טען שלא הפעיל את דף הפייסבוק אלא עבור העסק, ואילו טענותיו כאן קשורות לשימוש הפרטי של מי שלא נרשם. הגם שטענה בדבר התאמה לשמש תובעי ייצוגי יכול להוות בסיס לטענת סף במקרים הראויים (תובענה ייצוגית (מחוזי ת"א) 56441-05-20 אלכסנדר רבינוביץ' נ' שנהב תעשיות בערעור מיסים [נבו] (8.3.2021)) - בענייננו היא דורשת בירור עובדתי, שאינו מתאים להליך המוקדם.