"[...] המקרה דנן מעורר שאלות נכבדות בנוגע לפרשנותו של פרט 1 לתוספת השנייה, אשר להכרעה בהן משמעות רבה ביחס לגבולותיה של התובענה הייצוגית הצרכנית. די היה, על כן, בנימוק זה כדי לדחות את הבקשה לסילוק על הסף, בלא צורך להידרש לטענות שהועלו בה לגופן. הדיון בטענות אלה מקומו במסגרת הבקשה לאישור וחזקה על בית המשפט כי ישוב ויידרש אליהן באותו הדיון, על מכלול הסוגיות המתעוררות בהקשר זה." (סעיף 4, ההדגשה הוספה - א.ר.ב.).
סיכומו של דבר, בענייננו, בית המשפט דחה את הבקשה לסילוק על הסף בכללותה, ומקריאת הדברים מובן כי אין בהחלטה קביעה לפיה התביעה באה בגדר פרט 1 לתוספת השנייה או הכרעה בסוגיה זו.
האם התביעה באה לגופו של ענין בגדר פרט 1 לתוספת השנייה
- לגופו של עניין, אני סבורה כי לא ניתן לקבל את גישת המבקש לפיו די בכך שהמשיבה היא "עוסק" וחברי הקבוצה הם "לקוחות" כדי להביא את התובענה בגדר פרט 1, אלא יש לבחון האם התביעה בה מדובר היא בקשר לעניין שבינה לבין לקוח, דהיינו האם היא מתקיימת במסגרת יחסי עוסק-לקוח, וזאת כפי שנקבע בקשות עירייה אחרות 4110/18 פלונית נ' קדימה מדע-חינוך לחיים בערעור מיסים (פורסם במאגרים, [נבו], 7.11.19, להלן: "עניין פלונית") בסעיף 11:
"פרט 1 לתוספת השנייה קובע כי ניתן להגיש "תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו". על מנת שהתובענה תכנס תחת פרט זה אין די בכך שהמשיבה מתנהלת כ"עוסק", אלא יש לבחון האם התביעה בה מדובר היא בקשר לעניין שבינה לבין לקוח, דהיינו האם היא מתקיימת במסגרת יחסי עוסק-לקוח. הטענות שמעלים המערערים נוגעות לשירות שניתן למערערת 1 באמצעות המשיבה על ידי משרד החינוך. מכאן שעל מנת לאפיין את מערכת היחסים שבין המשיבה לבין המערערת 1 עלינו לבחון את המסגרת הנורמטיבית במסגרתה זכאית המערערת 1 לשירות דנן." (ההדגשה הוספה - א.ר.ב).
זאת ועוד, לעניין אופי מערכת היחסים בין הצדדים נקבע בעניין פלונית כי יש לבחון אותה בפני עצמה:
"ודוק, ייתכן כי לחוזה בין משרד החינוך לבין המשיבה, שעניינו בפעילות שלטונית-ציבורית, יהיו היבטים מסחריים (ראו: דפנה ברק-ארז משפט מינהלי כרך ג' - משפט מינהלי כלכלי 203-198 (2013)), אך זהו עניין שבין המשיבה לבין משרד החינוך והמערערים אינם צד לכך. במילים אחרות, העובדה שבין המדינה לבין המשיבה מתקיימים יחסי עוסק-לקוח, אינה מלמדת כי יחסים כאלה קיימים בין המערערים לבין המשיבה. כל מערכת יחסים משפטית עומדת בפני עצמה - וכמובהר, בענייננו השירות הניתן למערערת 1 הוא במובהק במסגרת ציבורית-שלטונית." (סעיף 13).