משמע, יש לבחון את מערכת היחסים בין חברי הקבוצה לבין המשיבה, בפני עצמה.
- מקרה נוסף שבו דן בית המשפט בתחולה של פרט 1 בהקשר לטענות לפגיעה בפרטיות הינו בעניין מנגיסטו. נראה שקיים דמיון בין ענייננו לעניין מנגיסטו. באותו מקרה הוגשה תביעה ייצוגית כנגד חברה שפיתחה ומפעילה יישומון המאפשר לזהות את שיחות הטלפון הנכנסות ממספרי טלפון שאינם חסויים. המבקש שם, שלא התקין או עשה שימוש ביישומון, גילה שכאשר הוא מתקשר לאנשים הוא מופיע אצלם כ"חאפר מאשקלון" והגיש את בקשת האישור בגין נזק לא ממוני שנגרם כתוצאה מפגיעה בפרטיות, וכן טען כי החברה אגרה מידע שלא כדין עליו ועל אחרים שאינם לקוחותיה ולא הסכימו להכללת פרטיהם אצלה. בית המשפט סילק את הבקשה על הסף לאחר שמצא כי איננה באה בגדר פרט 1 לחוק.
- אני סבורה כי ביחס לטענות שעומדות בליבת בקשת האישור, קיים קושי ממשי לטעון כי מדובר בתביעה הבאה בגדר יחסי עוסק-לקוח, שעה שבאופן מובהק לא מתקיימים בין חברי הקבוצה לבין המשיבה יחסי לקוח - עוסק שעה שהם אינם רשומים לשירותיה.
- יש לבחון, את המשמעות שיש לייחס לסיפא של פרט 1 שמציין כי הוא חל על תביעה נגד עוסק בקשר לעניין שבינו לבין לקוח "בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו".
נראה כי הסיפא של הפרט אמנם מרחיבה את מעגל המצבים הבאים בגדר פרט 1 אולם זאת מבלי שיש בכך כדי לותר על הדרישה שהתביעה תהיה נעוצה ביחסי עוסק-לקוח, וההרחבה נוגעת לכך שפרט 1 יחול גם אם לא התקשרו בעסקה.
לא למותר לציין כי חברי הקבוצה הם אלו שבחרו שלא להירשם לשירותי המשיבה, גם אם קיבלו הזמנה להצטרף או פרסומת לשירותי המשיבה.
בבקשת האישור נדונה התנהלות המשיבה כאשר נטען בהרחבה כיצד הפעולות המיוחסות למשיבה מהוות הפרה של הוראות שונות של חוק הגנת הפרטיות בשל מעקב ואיסוף של מידע המוגן על ידי פרטיות.
בסיום הפרק בבקשת האישור שעניינו "המעקב אחר מי שאינם לקוחות של פייסבוק" נכתב כך:
"36. הנה כי כן, מבחינה עובדתית פייסבוק מבצעת את הפעולות הפסולות הבאות: עוקבת ושומרת אצלה מידע על אנשים המבקרים באתרים שונים ברשת, מידע המתייחס למה אותם אנשים עושים ברשת. המידע נאסף ונשמר הן בגין אנשים שכלל לא רשומים בפייסבוק, ושאינם משתמשים רשומים, כלומר כאלו שמעולם לא התקשרו בכל התקשרות חוזית עם פייסבוק ולא נתנו לה כל הסכמה לכל פעולה שהיא. אין אפשרות מעשית למנוע איסוף זה או לשנותו." (ההדגשה הוספה - א.ר.ב.).