אישום 17 [המכונה "אירוע ההתכופפויות"]
- במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, ביולי XX20, עת הייתה ב.ב כבת 17, ישנה ב.ב במיטתה כשהיא לבושה בכותנת לילה. בשלב מסוים היא התעוררה משנתה כשהיא עירומה, והנאשם עומד בסמוך לרגליה כשמכנסיו מופשלים. הנאשם התכופף לכיוונה כאשר פניו סמוכים למרכז גופה עד שכמעט נשכב עליה, אז עצר, הזדקף והתכופף שוב. הוא המשיך בתנועה זו מספר פעמים, כאשר ידיו על המיטה לצדי גופה של ב.ב. בשלב מסוים החל הנאשם נוזף ב-ב.ב "אני לא מאמין שהבאת אותי למצב הזה, למה את מכריחה אותי לעשות את זה?", וסיים את דבריו באומרו לה שהיא "חוטאת ומחטיאה". אז הכה אותה באמצעות ידיו באזור בטנה ויצא מחדרה. במעשים האמורים לעיל ביצע הנאשם מעשים מגונים בבתו הקטינה תוך ניצול מצב המונע ממנה לתת הסכמה חופשית, ותקף אותה. לפיכך הוא מואשם בביצוע מעשה מגונה בבן משפחה (ריבוי עבירות) – עבירה לפי סעיף 351(ג)(1) בנסיבות 348(א) יחד עם סעיף 345(א)(4) לחוק, ובתקיפה בידי בן משפחה - עבירה לפי 382(ב) לחוק. למען הקיצור, לעיתים אכנה אירוע זה "אירוע ההתכופפויות".
עדותה של ב.ב בנוגע לאירוע המתואר באישום 17
- מדובר באירוע הראשון של "התקופה האחרונה", בחופש הגדול שבין כיתה י"א לכיתה י"ב. ב.ב שירטטה את חדרה ואת האופן שבו שכבה עובר לאירוע[1405]. היא העידה לגבי האירוע: "אני שכבתי כמו שתיארתי יותר קרוב לקצה של המיטה והוא עמד... הייתי בלי בגדים... וזה היה בלילה והוא עמד בקצה של המיטה... אני לא זוכרת אם הוא היה לבוש, כאילו, בכל הבגדים, אני יודעת שבשלב מסוים פלג הגוף התחתון שלו לא היה עליו בגדים ואז אני שכבתי על הגב, הוא התכופף לכיווני... לאט לאט, כמעט כמעט שהוא נוגע בי ואז ברגע האחרון הוא נעצר ואז הוא קם שוב והוא שוב נרכן לכיווני... והתקרב והתקרב עד שהוא כמעט, כאילו, כמעט נגע בי. [ש: עם איזה חלק של הגוף שלו?]... עם איבר המין שלו... כמעט זה נגע באיבר שלי ואז הוא שוב עצר, זה קרה כמה פעמים, אני לא יודעת כמה פעמים... שוב עצר ברגע האחרון ועוד פעם כאילו... כמה פעמים אני לא יודעת כמה פעמים, בערך 5... ואז בשלב מסוים, כאילו, אני לא יודעת איך להסביר את זה, אני כבר רציתי לגמור עם זה וזהו, אני כל פעם שהוא התקרב אז הרגשתי, כאילו, זה היה, אני רציתי כבר לגמור עם זה והוא כנראה הבין שאני לא יודעת אולי אני קצת יותר התקרבתי אליו כשהוא עשה את זה שוב או משהו כזה ואז הוא התחיל לצעוק עלי ולהגיד 'תראי איך הבאת אותי למצב הזה'... לא במדויק, בערך... 'למה הבאת אותי למצב הזה?'. אני חושבת שהוא השתמש במילה באנגלית monster... הוא בדרך כלל מדבר באנגלית, אני מדברת בעברית אליו. ואז הוא נתן, כאילו, כמה מכות לא בקטע הכואב, סתם, כאילו, ביחד שהוא אמר את הדברים שלו... לאזור של הבטן, לא יודעת בדיוק לאיפה... ואז הוא כיסה אותי עם השמיכה והלך... [הוא אמר] 'אני לא מאמין שהבאת אותי למצב הזה, למה את מכריחה אותי לעשות את זה?', הוא גם השתמש בביטוי 'חוטא ומחטיאה'... [ש: מה הבנת מהביטוי הזה?] ... שלא רק שאני לא בסדר, אני גם מביאה אותו להיות לא בסדר"[1406]. בהמשך העידה שאומנם כאשר התעוררה מצאה עצמה בלי בגדים, אך היא תמיד הולכת לישון עם בגדים ואינה יודעת כיצד הגיעה להיות עירומה[1407]. היא חזרה על תיאור המקרה שנית בהמשך עדותה וציינה שמלבד ה"מכות הקלות" שנתן לה הנאשם, הוא לא נגע בה באירוע ההתכופפויות. עוד ציינה שיכול להיות שאירוע דומה קרה עוד מספר פעמים, אך כרגע אינה יודעת לומר זאת[1408].
- בחקירה הנגדית ב.ב העידה ממושכות לגבי אירוע ההתכופפויות[1409]. היא חזרה על ליבת הפרטים, כפי שגם העידה במשטרה[1410], ואישרה שהאירוע היה בקיץ, בין תמוז לאב ב-XX20. היא אמרה שאינה זוכרת כיצד התעוררה, וייתכן שהייתה עדיין ישנונית. לגבי המכות ב.ב ציינה: "זה היה מכות קלות שלא, הקיצור לא בשביל להרביץ, בשביל יותר לסגור" והוסיפה, במענה לשאלת ההגנה, שזה לא כאב לה[1411].
- ההגנה טענה בסיכומיה[1412] שלנוכח תיאוריה של ב.ב את אירוע ההתכופפויות, שקרה בחושך, ללא כל מגע וכּשְ-ב.ב ישנונית, ייתכן שמדובר בחלום ואין כל ראיה שקרה במציאות. מדובר בפנטזיה של ב.ב שהושפעה מ-א.א, וגם במכתב לרב ק' ב.ב כתבה שאינה יודעת אם האירוע קרה. עוד נטען שבמקום אחד אמרה ב.ב שהנאשם נתן לה מכה אחת, ובמקום אחר אמרה מספר מכות וגם זה מפריך את מהימנותה.
הכרעה באישום 17, אירוע ההתכופפויות
- הכנות של ב.ב עולה מתוך תיאור האירוע, בעיקר בקטע שהיא לוקחת על עצמה מעין "אשמה", שהיא כאילו זו שהתקרבה אל הנאשם בשלב מסוים, כדי שזה כבר ייגמר. מדובר ב"הודאה" מביכה, שעולה בקנה אחד עם אמירות נוספות שבהן לא נמנעה מלומר דברים על עצמה שהיו מביכים, או שכביכול העמידו אותה באור לא טוב.
אני דוחה מכול וכול את טענת ההגנה על פנטזיה של ב.ב בהשפעת א.א, לאחר שכבר ליבנתי ממושכות לעיל את העובדה ש-א.א לא סיפרה ל-ב.ב דבר על תוכן הפגיעות בה. גם הטענה לגבי המכתב לרב ק' דינה להדחות, וגם נושא זה (של תיאור הדברים כספק או כחלום, כל עוד לא מלאו ל-ב.ב 18, כדי לחמוק מחובת הדיווח), לובן לעיל. דווקא המכתב לרב ק'[1413] מחזק בעיני מאוד את עדותה של ב.ב על אודות אירוע ההתכופפויות. בעמוד השני לאותו מסמך, שנסיבות כתיבתו כבר תוארו לעיל, תואר האירוע בצורה זהה ממש לאופן שבו תואר בחקירה הראשית. שם, המילה monster נכתבה בעברית ("מפלצת"), וניתן אפילו לראות שבתחילה כתבה ב.ב "מפלצת קטנה" ומחקה את המילה "קטנה". כשנאמר לה בחקירה הנגדית שהיא העידה בבית המשפט שהנאשם קרא לה "מפלצת", היא השיבה בשלילה[1414] והיא צודקת. בבית המשפט אמרה את המילה monster.