הכרעה באישום 13, אירוע האונס בפי־הטבעת
- למרות ההבדלים בין הגרסאות, בסופו של דבר קיימים פרטים מרכזיים זהים, ואת הסתירות ניתן להבין לנוכח הקושי הרב של א.א לספר על האירוע, כפי שפירטתי. הפרטים שחזרו על עצמם באופן עקיב, ואציע לחבריי לקבוע שהם הוכחו, הם אלה: האירוע התרחש כש-א.א הייתה כבת 17, בכיתה י"א, בקומה השנייה בבית המשפחה במקום המגורים, בחדר העבודה של הנאשם, הממ"ד. לפני האירוע, א.א סיפרה לאימה שאינה יכולה לשמוע את הנאשם וכאשר היא הולכת ברחוב ורואה את רכבו של הנאשם היא מתחבאת. אימה של א.א סיפרה את הדברים לנאשם והתקיימה שיחה בין שלושתם. א.א סבורה שהאירוע המתואר באישום זה הוא תוצאה של אותה שיחה, שעליה החליט הנאשם "להעניש אותה". הנאשם קרא ל-א.א לחדר העבודה שלו ועל אף התנגדותה חדר עם איבר מינו לפי־הטבעת שלה. הוא אמר ל-א.א שהיא שמנה, שאיבר מינה שמן ומכוער, או עלבונות ברוח זו. א.א ראתה דם. הנאשם חייך ושאל אותה באנגלית אם היא רוצה שוב. א.א הייתה מקופלת, כמו עובר, והנאשם ניסה בכוח "לפתוח את הקיפול". בשלב כלשהו הרפתה א.א את גופה וברח לה שתן. הנאשם כעס עליה, דרך על איבר מינה ובעט בה מאחור. הוא ניסה לחדור לאיבר מינה, אך איבר מינו לא היה זקור והוא לא הצליח. הנאשם הוסיף עלבונות כלפי א.א ולא שעה לבקשתה לקרוא לאימה.
לנוכח דברים אלה, אציע לחבריי להרשיע את הנאשם באישום זה בביצוע עבירה של אינוס בידי בן משפחה (עבירה לפי סעיף 351(א) בנסיבות סעיף 345(א)(1) לחוק), וניסיון אינוס בידי בן משפחה (עבירה לפי סעיף 351(א) בנסיבות סעיף 345(א)(1) ביחד עם סעיף 25 לחוק).
אישום 14 [המכונה "האירוע האחרון"]
- על־פי כתב האישום, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, במחצית השנייה של שנת XX20, עת הייתה א.א כבת 18, בביתם במקום המגורים, קרא הנאשם לא.א לבוא לחדר העבודה שלו. הוא הצטייד בכלי עבודתו כרופא ואמר לה שהוא רוצה לבדוק אם יש עוד מה לתקן. הנאשם הורה ל-א.א לשכב על המיטה והיא עשתה כן. בשלב זה נטל הנאשם פנס בידו והאיר באמצעותו לתוך איבר המין שלה, וכן נגע עם ידיו באיבר מינה, תוך שהוא מחדיר את אצבעותיו לאיבר מינה. הוא נתן לה "חוות דעת" שלפיה ניסה לתקן ולא הצליח, וכנראה שיש דברים שהם לא הפיכים, המבנה נשאר לא תקין ואיבר המין שלה שמן ובולט. בשלב זה איים הנאשם על א.א שאם תספר למישהו על כל מה שקרה ביניהם לעולם היא לא תצליח להתחתן ואף גבר לא יאהב אותה. הנאשם נטל את אקדחו ואיים על א.א באמצעותו, כשהוא מחדיר אותו לאיבר מינה. א.א שנבהלה, איבדה שליטה על סוגריה והטילה מימיה, והנאשם כעס על כך שלכלכה את אקדחו בשתן שלה. בשלב זה נטל הנאשם את המכשירים הרפואיים שבהם הצטייד מבעוד מועד ותפר את קרום הבתולין של א.א כשהיא ללא הרדמה. לאחר יום זה חדל הנאשם לפגוע מינית ב א.א. במעשים האמורים לעיל אנס הנאשם את בתו שטרם מלאו לה 21 שנים, תוך איום בנשק חם וביצע בה מעשים מגונים. לפיכך הוא מואשם בביצוע שתי עבירות של אינוס בידי בן משפחה – עבירה לפי סעיף 351(ב) לחוק וכן מעשה מגונה בבן משפחה – עבירה לפי סעיף 351(ג)(1) בנסיבות סעיף 348(ג1) לחוק. למען הקיצור, לעיתים אכנה אירוע זה "האירוע האחרון".
עדותה של א.א בנוגע לאירוע המתואר באישום 14
- "כשהייתי בי"ב, אז היה האירוע האחרון שהוא, בראש זה כאילו מתויג לי כמו תיקון כי ככה הוא אמר. זה גם היה בממ"ד ואני שכבתי שם על המיטה. הוא קרא לי, הוא אמר שזאת הפעם האחרונה והוא צריך לבדוק שהוא באמת הצליח לתקן הכל כי משהו באיבר מין שלי הוא לא תקין אז הוא צריך לבדוק אם הוא הצליח לתקן הכל והוא בא עם כל מיני כלי רופא וכאלה, כל מיני דברים שזה היה נראה כאילו הוא הולך לעשות לי איזה ניתוח או משהו. ואז הוא הסתכל מאד ברצינות והוא עשה כל מיני דברים, לא יודעת מה, ירד לי דם. אני לא הבנתי מה קורה שם. כאילו, אני שכבתי על המיטה. אני לא ידעתי מה קורה שם. הוא אמר לי שאני לא אדבר כי הוא צריך להתרכז כי זה מאד מסובך ועדין מה שהוא עושה והוא מקווה מאד שהוא יצליח לתקן כי איבר המין שלי מאד גדול והוא לא פרופורציונאלי לגוף שלי ומשהו בו לא טוב. ובסוף הוא היה עם האקדח שלו והוא אמר שאני לא אספר לאף אחד מה הוא עשה לי ושאם אני אספר אז יקרה לי משהו רע. אז אני מבקשת סליחה daddy שאני סיפרתי את הכל. אפילו שאמרת לי לא לספר. בבקשה, אני ממש מתחננת שלא תעשה לי שום דבר. אני בכלל לא צריכה לבקש ממנו סליחה. אוף. הוא צריך לבקש ממני סליחה, לא אני. הוא הרס לי את החיים... כל דבר טיפשי אני צריכה להוציא כל כך הרבה אנרגיות ולשתוק ולשתוק ולשתוק ולשתוק כאילו אני עשיתי משהו רע. אני לא מבינה גם למה הוא לא הרג אותי. אם הוא היה הורג אותי בטוח לא הייתי מספרת לאף אחד. חבל שהוא לא הרג אותי. אני לא מבינה מה, אבא נהנה לראות שבת שלו סובלת כל כך? אני לא מבינה כאילו מה לא בסדר איתו. הוא תמיד אמר לי שהוא כל כך אוהב אותי וכל כך, לא יודעת. כאילו, באמת הייתי ילדה כל כך רעה שהגיעו לי כאלה עונשים? באמת, והייתי אצל רופאות נשים. כולן אמרו לי שהכל תקין, הכל תקין. אין לי שום דבר שם לא תקין"[506]. ובהמשך: "הוא בדק את איבר המין שלי. אני שכבתי במיטה שם... הוא אמר לי לפשק את הרגליים, כמו אצל רופאת נשים. לא הייתי אצל רופאת נשים קודם אבל היום אני מבינה שזה כמו אצל רופאת נשים. הוא היה עם פנס, הוא היה עם מראה כזאת, הוא היה עם, לא יודעת, כל מיני כלים היה שם. לא הבנתי מה הוא רוצה... [ש: מה הוא אמר לך שהוא עושה?] שהוא מתקן. הוא רוצה לבדוק אם הוא הצליח לתקן... זה כאב והיה דם. אבל אני לא יודעת מה הוא עשה שם... [ש: ואמרת שזה כואב?] לא. אבא שלי תמיד התלונן על זה שאני לא מביעה כאב. הוא אמר לי 'אני רוצה לראות שמישהו דורך עלייך ואת אומרת 'איי'. כאילו, כל הזמן המסרים הסותרים האלה של כאילו 'תצעקי אבל אל תצעקי', לא יודעת מה הוא רוצה ממני כאילו. אני מבינה שהוא בן אדם לא בריא אבל כאילו, בכל אופן אני הבת שלו כאילו... אני לא יודעת מה הוא עשה שם. אני רק הרגשתי... שהוא מזיז דברים, שהוא מסתכל. הוא אמר לי שאני, שהוא צריך להתרכז ושאני לא אפריע לו..." ובהמשך:
"ש: ואת זוכרת גם מאיפה היה דם?