נוכח זהות זו התקבלה טענת התובע ונקבע כי התובע מזוהה עם דמות "הנבל" בספר.
- ז. לאחר שנקבעה זהות דמות "הנבל" לתובע נבחנו העוולות להן טען התובע – לשון הרע ופגיעה בפרטיות. עוולות אלו נבחנו בשים לב לצורך לאזן בין זכויות התובע לזכויות הנתבע לחפש הביטוי וחפש היצירה.
בדיקה זו העלתה כי "הנבל", הוא למעשה התובע, מוצג כפושע העומד בראש ארגון פשע, כנוכל אשר מרמה גם את חבריו הקרובים וכבוגד במדינתו. תיאור המגיע כדי לשון הרע.
בדיקה זו גם העלתה כי הנתבע מגלה פרטים מצנעת חיי התובע – את ניתוח קיצור הקיבה שעבר ואת מחלת הסוכרת בה לקה. פרטים אלו אינם כך סתם מוזכרים אגבית, אלא מצויים במוקד העלילה הספרותית, כביטוי חיצוני נלעג לממדי גופו של התובע ולכן גם נמצאו כמבטאים פגיעה בפרטיותו.
- ח. הנתבע לא העלה כל טענת הגנה בקשר עם עוולות אלו, לא טען לאמת בפרסומים, לא טען להגנת תום הלב, ולמעשה הסתפק בניסיון להדוף את טענת הזהות.
- ט. התובע טען לנזק ישיר שנגרם לו בגין הפרסומים. טענות אלו נדחו שכן לא הוצגו ראיות כלשהן לאובדן עסקת נדל"ן, לנזק שנגרם בגינה, לקשר סיבתי בין הטענה לפרסומים, ואף לא לעלויות אפשריות להתמודדות עם הפרסומים.
- י. התובע טען, לחילופין, לפיצוי ללא הוכחת נזק ועוד טען שיש למנות את הפרסומים כפרסומים רבים, בשים לב למספר אלו שנחשפו לפרסומים, למספר הרשומות שהפיץ הנתבע בקשר עם הספר והפלטפורמות השונות בהן עשה הנתבע שימוש לצורך הפרסום. בפועל, נמצא כי עסקינן במסכת יחידה של פרסום, שכן פרסום הספר על פני זמן, פרק אחר פרק, איננו הופך כל פרסום לפרסום נפרד. נמצא שאין בפרסומים השונים כדי לשנות או לחדש את אותו פרסום המציג את התובע בדמות הנבל וממילא שהפרסומים נפרשו על פני תקופה בת מספר חדשים ולא בפערי זמן גדולים.
- יא. התובע טען שיש להשית על הנתבע כפל פיצוי, שכן הפרסומים נעשו בכוונה לפגוע בו. בבחינתה של טענה זו נמצא שהנתבע הזכיר את שמו של התובע בפרסומים שעשה בקשר עם הספר ואף תיאר את הנבל באמצעות תמונה של אדם, אלמוני, ששמו בדיוק כשמו של התובע – עמית. בשים לב לבטן המלאה של הנתבע על התובע כפי שציין בעצמו במסגרת התביעה הקדמת, במאזן ההסתברות, סביר יותר שהתנהלות זו של הנתבע לא הייתה מקרית. שהנתבע רצה גם רצה ליצור זיהוי בין התובע לדמות "הנבל" ולכן רצה גם רצה לפגוע בתובע.
- יב. בהתחשב במכלול הנסיבות, נמצא לפיכך לחייב את הנתבע לפצות את התובע בסך של 150,000 ₪ בגין הוצאת לשון הרע ובסך נוסף של 50,000 ₪ בגין הפגיעה בפרטיות. עוד נמצא שיש לחייב את הנתבע לתקן את הספר והאופן בו מתאורת דמות הנבל, כך שלא ניתן יהיה עוד לקשור בין התובע לדמות כלשהי בספר.
- משקל העל שיש לעקרון חפש הביטוי בשיטת המשפט בישראל הודגש לעיל וכך גם חשיבות השמירה על זכות היצירה. שמירה על זכויות אלו הינה אינטרס ציבורי. מתן האפשרות לנתבע, כאמן יוצר, להוסיף וליצור בחופשיות הינו ביטוי לאינטרס הציבורי.
הנתבע, כך מסתבר, ניצל לרעה אינטרס ציבורי זה. הנתבע, כך נמצא, ניצל את כישוריו הייחודיים כדי לבוא חשבון עם התובע על רקע סכסוך עסקי שנתגלע ביניהם. לא לכך נועד חפש היצירה ויש לקוות כי כישוריו של הנתבע ינותבו ליצירות שאין בהן כדי לפגוע באחרים.
- אשר על כן אני מקבל את התביעה ומורה כדלהלן:
- א. אני מחייב את הנתבע לפצות את התובע בסך של 200,000 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 יום שאם לא כן יתווספו לו הפרשי הצמדה וריבית כדין.
- ב. אני מחייב את הנתבע לתקן כל פרסום של הספר, כך שדמות "הנבל" (כהגדרתו בפסק דין זה) תתוקן כך: ניתוק הקשר לישראל, ניתוק הקשר למוסד אקדמי בבולגריה, ניתוק הקשר לעסקים בתחום המחשב, הסרת כל אזכור לניתוח קיצור קיבה או לסוכרת הקשורים לדמות זו. עוד אני מצווה על הנתבע להסיר כל אזכור שמו של התובע מפרסומים הקשורים לספר. תיקונים אלו ייעשו בתוך 30 יום.
- ג. אני מחייב את הנתבע לשאת בשכר טרחת פרקליטו של התובע בסך של 50,000 ₪.
ניתנה היום, כ"ב חשוון תשפ"ו, 13 נובמבר 2025, בהעדר הצדדים.