הדין החל
- אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו (סעיף 3 (א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959). במקרה דנן הצדדים כאמור יהודים.
- תביעת מזונות, ככל תביעה כספית אחרת היא, ויש להוכיחה בראיות ואין זה מתפקידו של בית המשפט לעסוק בניחושים והשערות (ראו: 130/85 סבן כהן נ' כהן, פ"ד מ(1) 69 (1986)).
- הקטינים מעל גיל 6. לפי בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית (9.7.2017) (להלן: "בע"מ 919/15") חלוקת נטל חיוב המזונות בין ההורים לילדים בגילאי 6-15 שנים חלה מדין צדקה על שני ההורים, במסגרת פסיקת המזונות בגילאים אלו יובאו החשבון צרכי הקטינים; היכולות הכלכליות של שני ההורים מכל המקורות העומדים לרשותם; יחס הכנסות ההורים וחלוקת זמני השהות של הקטינים אצל כל אחד מההורים.
- בנוגע לילדים בגילאי 15-18 שהנשיאה במזונותיהם היא מ"דין צדקה" נקבע, כי כושר השתכרותם של ההורים ויכולתם הכלכלית הינו נתון בעל חשיבות רבה (עמ"ש (ת"א) 41769-10-13 פלוני נ' מ.כ.פ. (27.8.2015) ; ראו גם: עמ"ש (ת"א) 59072-02-15 ע' מ' נ' ע' ג' (3.7.2016)).
זמני שהות
- בפסק דין זה קבעתי את זמני השהות של הצדדים עם הקטינים. בהתאם לקביעתי זו יחס זמני השהות של הצדדים עם הקטינים עומד על כ-57:43 לטובת האם.
הכנסת הצדדים
- הצדדים לא פירטו בצורה מספקת בסיכומיהם או בתצהירים מטעמם אודות מצבם הכלכלי, ולא תמכו טענותיהם במסמכים. יובהר כי שני הצדדים לא צרפו לתע"ר מטעמם דפי חשבון בנק ועל כן לא היה ניתן ללמוד על מלוא הכנסתם. הלכה ידועה היא, כי צד שנמנע מהבאת ראיות שתומכות בטענותיו, רואה זאת בית המשפט כראיה כנגדו (ראו: עניין הבנק למימון ועניין פישר לעיל).
- האישה ביקשה לקבוע את יחס הכנסות הצדדים על 65:35 לטובת האיש, ואילו האיש לא התייחס לטענתה זו, וטען באופן כללי כי בשל חלקו בזמני השהות הוא כלל לא חייב במזונות הקטינים.
לטענת האישה הכנסתו של האיש עומדת ע"ס 8,000 ₪, האיש לא התייחס לטענה זו במסגרת סיכומיו ולא צרף העתק תלושי שכר אולם טען בחקירתו הנגדית כי הוא משתכר "7,500 – 8,000 ₪" (עמ' 29 לפרו', ש' 26).
- האישה טענה כי היא מרוויחה 4,300 ₪ בחודש בגין החזר מקופת החולים עבור טיפולה בבנה ל' (האישה לא צרפה לתע"ר מטעמה מסמך התומך בסכום זה). לפי מסמך שצרפה האישה לתע"ר מטעמה קצבת הנכות של ל' (נכה בשיעור 188%) עומדת ע"ס 10,409 ₪, בנוסף נראה (לפי מסמכי כתב התביעה וטענות האישה שם) כי הוא מקבל בנוסף קצבת ניידות ועל כן גובה קצבאותיו של הבן ל' הוא כ-13,900 ₪ (נספח 11 לתע"ר האישה). יודגש כי האישה הודתה כי הצדדים עשו שימוש למחיית התא המשפחתי כולו גם בקצבתו של ל', וקצבתו נכנסה לחשבון משותף שלה ושלו (עמ' 21 לפרו' ש' 21-23).
- התרשמתי, כפי שקבעתי בהחלטת המזונות הזמניים, כי אין לייחס את סכום קצבת הנכות של הבן ל' כהכנסת האישה לצורך חישוב דמי מזונות הקטינים, יחד עם זאת, אני מוצאת לנכון להתחשב חלקית בסכום הגבוה, אשר שימש בפועל את המשפחה כולה, כפי שהודתה בכך האישה, ועל כן, אני קובעת כי יחס השתכרות האישה והאיש הינו 60:40 לטובת האיש, בדומה לקביעתי בהחלטת המזונות הזמניים.
גובה המזונות
- בהסדר משמורת משותפת נקבע בבע"מ 919/15 כדלקמן:
"קודם שאפנה לדיון במקרים שבפנינו, אסכם את העקרונות שאמורים לחול, לשיטתי, בכל הנוגע לנשיאה בחיובי מזונות במשמורת משותפת לילדים בגילאי 6-15: