(א) במשמורת משותפת יישא כל הורה בעין בהוצאות הקיום השוטפות הנוגעות לילדים ולכן הוצאות אלה "יתקזזו" ללא צורך בהעברת תשלומים בין ההורים (לפי אחוז מסוים משיעור המזונות שעליו יורה בית המשפט לענייני משפחה, בהתאם לגילם של הילדים ולהערכתו את העלויות הכרוכות בהוצאות קיום שוטפות אלה מתוך כלל צורכיהם המגולמים במזונות).
(ב) ייקבע מנגנון לריכוז הטיפול בהוצאות שאינן הוצאות קיום שוטפות, אלא "צרכים אחרים" (כגון ביגוד, ספרים, טיפול רפואי שאינו צפוי ועוד). ברגיל, יהיה זה מנגנון של הורה מרכז שיקבל לידיו תשלום של מחצית ההוצאות האלה מן ההורה האחר (במצב של השתכרות שווה). לצד זאת, ניתן לחשוב על פתרונות נוספים כמו חשבון בנק משותף של ההורים, הכול לפי שיקול דעתה של הערכאה הדיונית על-פה הנסיבות המשפחתיות. בהעדר קביעה אחרת, ההורה המרכז יהא זה אשר בית המשפט לענייני משפחה ימצא כי שימש עובר לגירושין כמטפל העיקרי בילדים.
(ג) ההורים ימשיכו לחלוק בהוצאות החריגות, בכפוף לכושר ההשתכרות שלהם ובהתאם למנגנון שייקבע על-ידי בית המשפט לענייני משפחה.
(ד) כל הורה יישא בעין בהוצאות המדור של הקטינים, בכפוף לכך שהערכאה הדיונית תקדים ותבחן האם העול הכפול של נשיאה במדור המתאים לילדים אינו פוגע ביכולתם של ההורים לעמוד בתשלום המזונות שלהם נזקקים הילדים".
- בתע"ר העריכה האישה את צרכי כל אחד משני הקטינים, כאשר הם שוהים בביתה, כדלקמן: מזון – 1,000 ₪, ביגוד והנעלה – 500 ₪, מוצרי היגיינה וטיפוח ומספרה – 50 ₪, בילוי ופנאי – 250 ₪, צרכים לימודיים – 150 ₪, נסיעות – 150 ₪, ומשכך, לטענתה, צרכי הקטינים בשהותם אצל האישה בלבד הם 2,100 לכל קטין ו-4,200 ₪ לשניהם, ללא מדור ואחזקתו.
- התרשמתי כי הסכומים שנטענו ע"י האישה לא גובו באסמכתאות מתאימות, כאשר פלטי כרטיס האשראי שצרפה האישה לתע"ר מטעמה לא תומך כלל בטענותיה וכמעט ואינו קריא. אמרנו כי תביעת מזונות היא תביעה כספית שיש להוכיח ככל תביעה אחרת. עם זאת במקרים מעין אלה רשאי בית המשפט להעריך את דמי המזונות הנדרשים לקטינים תוך אומדן. האומדן ייעשה גם על פי ניסיון חייו כשופט אשר בתוך עמו הוא יושב, ועל בסיס ידיעותיו השיפוטיות הכלליות (ראו לעניין זה: ע"א 687/83 מזור נ' מזור, פ"ד לח(3) 29 (1984), עמ"ש (מרכז) 48671-05-10 ש.ע. נ' מ.ע. (24.1.2011) ותמ"ש (ת"א) 16207-01-16 ש.ד. נ' א.ד. (14.9.2017)).
- לאחר עיון בטענות הצדדים, בהכנסותיהם, שאינן מן הגבוהות, הערכתי את רמת החיים של הצדדים עם הקטינים על רמה נמוכה – בינונית ועל כן התרשמתי כי הוצאותיהם ההכרחיות של הקטינים עומדות על 2,250 ₪ לקטין וזאת לפי הפסיקה, לפיה צרכיו של קטין המתגורר בשני בתים היא גבוהה מקטין שביתו העיקרי הוא אחד, וכך נפסק בהקשר זה:
"... כאשר הקטין נדרש לחלוק את זמני השהות בשני בתים עולים צרכי ו)או, אם נדייק, עולה עלות צרכיו) אף מעבר לשיעור הנזכר, שהרי ההורים נזקקים להוצאות כפולות, שכן גם האם וגם האב נדרשים לקניית כיכר לחם וקרטון חלב )למרות שהקטין עמו רק בחלק מהזמן), וכל אחד מההורים אף נדרש לרכישת ביגוד מתאים וצרכים אחרים שיישארו בביתו עבור הקטין. כך, כדוגמה, אין זה מצופה כי בכל פעם שיעבור קטין מבית הורה אחד לאחר הוא ייטול עמו את נעלי הבית שלו, את הפיג'מה, או את המחשב בו הוא משתמש, כשם שברי שכל אחד מההורים יידרש, כדוגמה, לתשלום עבור רשת האינטרנט בביתו וכיוצ"ב. מתוך שכך, הוערכו צרכיו של קטין המתגורר בשני בתים בסך מינימלי של 2,250 ₪ (ראו רמ"ש (מחוזי מרכז לוד) בית המשפט המחוזי מרכז-לוד 18-10-59188 נ. נ' נ. (2018) הערכה זו מצאה שביתה והתקבלה אצל כלל הערכאות מאז שניתנה (וראו, כדוגמה, עמ"ש (מרכז) 4202-02-20 ש. מ. נ' ח. י. מ. (2020) עמ"ש )חיפה) 18-10-56000 פלוני נ' פלונית (2019); עמ"ש (חיפה) 18-04-20634 פלוני נ' פלונית (2019) תלה"מ (ירושלים) 19-05-31347 נ.ב.א. נ' י.ב.א., (2020 ) והסימוכין הנזכרים הובאו כדוגמה בלבד, בגדר גרגיר מן ההר וכפית מן החבית)". (ראו עמ"ש (מרכז) 65692-11-19 ד.ס נ' צ.ס (22.9.2020) וההפניות המופיעות שם בעניין זה (להלן: "עמ"ש 65692-11-19").
- במקרה זה אין מדובר בקטין אחד, אלא בשני קטינים, ולקחתי בחשבון את ההלכה כי כאשר מדובר במזונות למספר קטינים, מדרך הטבע חלק מההוצאות מתחלקות ביניהם, בגדר "נר לאחד – נר למאה" (ראו בעניין זה: תמ"ש (כ"ס) 16220/05 פלונים קטינים נ' אלמוני (28.9.05); בתמ"ש (כפר סבא) 12560/04 פלונית ואח' נ' אלמוני (3.6.04), עם זאת אני מוצאת כי תחשיב אריתמטי יביא לאי צדק ואף לפגיעה בטובת הקטנים, על כן העמדתי את גובה צרכי הקטינים על סך הגבוה במעט מהתחשיב ולא הפחתתי ממנו.
- בהתאם לפסיקה הרווחת, הדין החל על הצדדים, יחס השתכרותם וזמני שהות, ולפי שיקול הדעת בראיית התמונה הכוללת, אני קובעת כי חלקו של האב במזונות הקטינים הוא סך מעוגל של
800 ₪ לחודש (400 ₪ לקטין).
מדור הצדדים עם הקטינים
- במקרה זה, מדובר, כאמור, בקטינים המתגוררים בשני בתים, יש לבחון את הוצאות הבתים השונים (ראו עמ"ש 65692-11-19 שלעיל).
- האישה גרה בדירת המגורים עם הבן ל', שהינו בגיר הסובל ממגבלה שהכנסתו היא קצבת נכותו (שגובהה עולה על הכנסת שני הצדדים יחד). האישה פירטה את הוצאות מדורה בסיכומיה, ואולם לא צרפה להם אסמכתאות (ולא בתע"ר שהגישה), ועל כן לעניין הוצאות המדור ואחזקתו אני מאמצת את גובה הוצאות האישה מהחלטת המזונות הזמניים לפיו הוצאות דירת המגורים הם: תשלום משכנתא ע"ס 4,255 ₪, והוצאות אחזקת מדור בסך 1,240 ₪. סה"כ הוצאות האישה על מדורה הם: 5,495 ₪.
- לפי תע"ר האיש, האחרון מתגורר עם בת זוגו, הם שוכרים יחד דירה גדולה, הוא משלם מחצית שכר הדירה בסך 2,350 ₪ (דהיינו מלוא שכר הדירה של דירתו עומד ע"ס 4,700 ₪, האיש צירף העתק הסכם שכירות, שככל הנראה בת זוגו חתומה עליו, לתע"ר שהגיש). האיש לא פירט את הוצאות אחזקת מדורו ואולם אצא מתוך נקודת הנחה כי לכל הפחות הוצאות אחזקת מדורו זהות להוצאות אחזקת מדורה של האם.
- לאור נתונים אלה, ובשל פערי הכנסות הצדדים וההבדלים בזמני השהות, וכן בשל העובדה כי בשני הבתים מתגוררים הצדדים יחד עם בגיר בעל הכנסה, ועל מנת לא לגרום לשונות כלכלית בין הבתים בהם חיים הקטינים (ראו עמ"ש 45565-07-20 א.פ. נ' ק.פ., 18.2.2021), אני קובעת כי על האיש להעביר לאישה השתתפות במדורה בסך חודשי של 600 ₪.
- בהתאם לפסיקה הרווחת, הדין החל על הצדדים, יחס השתכרותם וזמני השהות, אני קובעת כי על האב להעביר לאם מזונות והשתתפות במדור הקטינים בסך חודשי של 1,400 ₪ לחודש (להלן: "דמי המזונות הקבועים"). יובהר כי התרשמתי כי הסכום שנקבע יאפשר לכל אחד מהצדדים ולקטינים המשך מחייה סבירה.
- דמי המזונות הקבועים ישתלמו לחשבונה של האישה כל 10 לחודש החל מחודש 3/2023.
קיזוז מזונות עבר ששולמו ביתר
- החל מיום 1.12.19 נשא האב במזונות הזמניים של שני הקטינים ע"ס 3,250 ₪ (לפי חישוב של שני ילדים מעל גיל 6 וללא תשלום המחציות), והיום מזונות הקטינים הקבועים הועמדו על 1,400 ₪, דהיינו בין סכומים אלה קיים פער של 1,850 ₪.
- בבע"מ 4589/05 פלוני נ' פלוני (21.11.2005), נפסק בהקשר זה:
"אכן, מקובל כי לבית המשפט שיקול דעת בשאלת השבתם של מזונות, שלמפרע התברר ששולמו ביתר... ביחס למזונות זמניים שהופחתו, ולהתערבות המצומצמת בהשבה ראו ע"א 125/86 סימונוב נ' סימונוב (לא פורסם) (הנשיא שמגר)). ישנם מקרים בהם אין בית המשפט מאפשר כל קיזוז שהוא, ובמקרים אחרים תהא נטיה להתחשבות מסוימת במה שכבר נעשה, בין היתר באמצעות ויתור על גביית מזונות זמניים שטרם נגבו (ע"א 5951/93 קצב נ' קצב (לא פורסם) (הנשיא שמגר); ע"א 5578/92 שמש נ' שמש (לא פורסם) (הנשיא שמגר)). השיקול המרכזי המנחה את בית המשפט הוא כמובן השפעת הקיזוז על רווחת בן הזוג והילדים, והרי לא אחת יארע שהכספים שנפסקו ביתר כבר נצרכו, ואם יקוזזו אחורנית עלולה להיווצר מחסור במשפחה (ע"א 4332/90 אדלשטיין נ' אדלשטיין, פ"ד מו(1), 289, 291, (הנשיא שמגר); ע"א 5446/91 עגור נ' עגור (לא פורסם) (הנשיא שמגר)). ברם, ייתכנו מקרים בהם לא יהיה מנוס מהשבת מזונות שהתברר כי שולמו ביתר. ככלל, דומני שהשכל הישר מחייב, כי לא ייווצר פער גדול בין מזונות זמניים למזונות קבועים, שלגבי שניהם נערך הליך שיפוטי... וכשם שכאשר המדובר במזונות ששולמו בחסר יוטל על הנתבע להשלימם, כך אין סיבה שלא לחייב את הצד התובע בהשבה במקרה ההפוך. הדברים ייעשו, עם זאת, מתוך זהירות אנושית וחברתית" (ההדגשות אינן במקור, ג.ס.ב.).
- הפערים בין המזונות הזמניים למזונות הקבועים נובעים בעיקר בשל כך כי עת ניתנו המזונות הזמניים יחס זמני השהות לא היה כמעט ושווה כמו היום וכן בשל העובדה כי עת ניתנו המזונות הזמניים האיש התגורר בבית אמו ולא הוכח כי קיימות לו הוצאות מדור.
- הצדדים הגיעו להסכמות על זמני השהות עוד ביום 23.8.20, ומתע"ר האיש שהוגש ביום 7.6.21 עולה שהאיש שוכר יחד עם בת זוגו דירה, כאשר האיש לא פירט מתי החל לשכור את הדירה עם האישה.
- נוכח העובדה כי שני בתי הקטינים אינם נהנים מהכנסות מרובות, ולשני הצדדים התחייבויות שונות, התרשמתי כי הכרעה בסוגיה זו צריכה להיעשות בזהירות.
- נוכח האמור לעיל, ועל מנת לא לפגוע בקטינים המתגוררים בבית האישה, וכן בשל כך כי האיש בחר שלא להגיש בקשה להפחתת מזונות בהתאם לשינוי הנסיבות שתואר לעיל, התרשמתי כי על האיש לספוג את עיקר התקופה בה שולמו מזונות היתר.
- בהתאם לאמור לעיל, ועל מנת לאזן בין צרכי הבתים, אני קובעת כי האב יוכל לקזז את המזונות ששולמו ביתר רק מהמועד בו היה התיק בשל לכתיבת פסק דין – דהיינו מיום 22.3.22 (ולמען נוחות החישוב מיום 1.4.22) וזאת בשל העובדה כי כלל לא הוגשה ע"י האיש בקשה להפחתת מזונות, ואני רואה את המועד בו התיק היה בשל לכתיבת פסק דין כמועד ראוי ומאוזן לצורך קביעתו כמועד ממנו יחל הקיזוז.
- גובה דמי המזונות ששולם ביתר בתקופה זו הינו 1,850 כפול 11 חודשים, דהיינו, מלוא הסכום עומד ע"ס 20,350 ₪ (להלן: דמי המזונות ששולמו ביתר").
- קביעת סעיף קיזוז זה נעשתה בזהירות, תוך התחשבות בהסתמכות האם על הסכומים שקיבלה בעבר. התרשמתי, כי טובת הקטינים בבית האישה לא תפגע כתוצאה מהקיזוז, נוכח הסכומים שנקבע כי על האיש להעביר לאישה. אני קובעת כי האיש יוכל לקזז את הסכומים שעליו להעביר לאישה לפי חוות דעת האקטואר עם דמי המזונות ששולמו ביתר.
סכומי המזונות שעל האיש להעביר לאישה
- תשלום דמי המזונות הקבועים יבוצע החל מיום 10.3.2023 בכל 10 לחודש עבור החודש עצמו, בהעברה לחשבון הבנק של האישה.
- דמי המזונות יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן הידוע במועד מתן פסק הדין דנן ויעודכנו אחת לשנה, במזונות חודש ינואר של כל שנה, ללא הפרשים לתקופות הביניים. סכום שלא שולם במועדו יישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק, בין היום שנועד לתשלום לבין הפירעון המלא בפועל.
- כל הודעה ו/או מידע לרבות מסמכים, בכל הקשור לחיובי המזונות, שעל הורה אחד להעביר להורה השני, יועבר באחד מאופני התקשורת הבאים - להלן: "תקשורת מתועדת": תקשורת סלולרית (כגון: WhatsApp) / מייל / דואר רשום, כאשר ההורה השולח איננו מחוייב להוכיח כי ההורה השני קיבל לידיו את ההודעה אלא כי שלח לו באחד מאופני התקשורת המפורטים לעיל. כל העברה באופן אחר, תחייב את ההורה השולח להוכיח כי ההורה השני קיבל לידיו את המידע/מסמכים.
- בנוסף למזונות הקבועים יישאו הצדדים בחלקים שווים ביניהם בהוצאות רפואיות חריגות מכל מין וסוג שהוא, לרבות רפואת שיניים כולל אורתודנטיה, משקפיים/עדשות מגע, טיפולים פסיכולוגיים/רגשיים, אבחונים לרבות אבחוני ליקוי למידה, וכל הוצאה רפואית אחרת חריגה אשר איננה מכוסה (במלואה או בחלקה) על ידי קופ"ח ובכלל זה הפרשים בגין אותה הוצאה חריגה לאחר קבלת החזר מכל מקור שהוא, אלא א"כ ההחזר מתקבל מביטוח פרטי הממומן ע"י הורה אחד בלבד שאז רק ההורה המממן זכאי ליהנות מהחזר זה.
- כל הוצאה רפואית כנ"ל תעשה על יסוד אסמכתא מגורם רלוונטי המאשר את נחיצותה, אשר תועבר מהורה אחד לשני בתקשורת המתועדת טרם הוצאת ההוצאה/קבלת הטיפול, על מנת לאפשר להורה השני לבדוק האמור בתוך 10 ימים מיום משלוח האסמכתא.
- בנוסף יישאו הצדדים בחלקים שווים ביניהם בהוצאות החינוך על פי דרישת מערכת החינוך ו/או המסגרת החינוכית – כדלקמן: אגרות חינוך, שכר לימוד וכל תשלום אחר הנדרש לתשלום ישירות למערכת החינוכית ו/או למסגרת החינוכית לרבות ועד הורים, וכן מעון, צהרון, חוגים, שיעורי עזר (ע"פ המלצת הגורם הרלוונטי), תנועת נוער, קייטנות.
- כל הוצאה חריגה אחרת שלא פורטה לעיל, יישאו בה שני ההורים בחלקים שווים ובלבד ששני ההורים הסכימו להוצאה זו באופן מתועד (לרבות בתקשורת המתועדת).
- הורה אשר יישא במלוא הסכומים בגין ההוצאות המפורטות לעיל ("ההורה המשלם") יקבל מהורה השני ("ההורה החייב") את חלקו בהתאם לאמור לעיל, וזאת בתוך 10 ימים מיום שההורה המשלם שלח להורה החייב בתקשורת המתועדת דרישה בצירוף האסמכתא הרלוונטית על התשלום הנדרש, ובתנאי שהמשלוח ייעשה לא יאוחר מחצי שנה לאחר ההוצאה.
- לחילופין רשאי ההורה החייב להודיע להורה השני בתקשורת המתועדת בתוך עשרת הימים דלעיל, כי הוא ישלם את חלקו ישירות לגורם נותן השירות.
- חיוב המזונות המפורט בכל הסעיפים לעיל, כולל את השתתפותו של האב בכל צרכי הקטינים, מכל מין וסוג שהוא, לרבות מדור, ועל כן האם מתחייבת להשלים את כל יתר צרכי הקטינים, מכל מין וסוג שהוא, לרבות – ולא למעט: מזון, כלכלה שוטפת, ביגוד והנעלה, רכישת ציוד למסגרת החינוכית, הוצאות רפואיות שוטפות, וכיו"ב.
- קצבת הילדים תשולם לאם וכך גם מענק לימודים מהמוסד לביטוח לאומי. מענק הלימודים יופחת מהוצאות החינוך, והאב יישא במחצית היתרה. בנוסף, ככל שאחד הצדדים יקבל בהקשר הקטינים מענק/מלגה/השתתפות בתשלום מעמותה או מהמדינה, אזי עליו לחלוק בתשלום זה עם ההורה השני, באופן בו התשלום המתקבל יכסה תחילה את ההוצאה, והצדדים יישאו יחד בהפרש שיוותר ככל שיוותר.
- דמי המזונות ישולמו עד שימלאו לכל קטין 18 שנה או עד לסיום לימודיו בתיכון, לפי המאוחר מבין השניים. בתקופת השירות הצבאי הסדיר או השירות הלאומי, יעמדו דמי המזונות על שליש משיעורם הקודם. על מנת לפעול לפי סעיף זה, בכל שלב בו יש לשנות את גובה המזונות, יתייחסו הצדדים למזונות כל אחד מהקטינים לחוד כחצי מסך המזונות הקבועים הכולל ולפיו יערכו את חישוב המזונות המעודכן.
מנגנון הוצאות עבור הקטינים
- נוכח העדר הסכמות וחוסר ידיעת בית המשפט באשר לשאלה איך התנהלו הצדדים עד עתה, לא ראיתי לנכון לקבוע כי אחד הצדדים יהיה "הורה מרכז". הצדדים ידאגו, כל אחד, למלוא צרכי הקטינים עת הם מצויים בביתם.
- הצדדים יוכלו להגיע ביניהם להסכמות לעניין חלוקת תחומי אחריות ביניהם – לדוגמא שאחד ההורים יהיה אחראי לקחת את הקטינים לספר ולקניית ציוד לבית הספר, וההורה האחר על רכישת נעליים, בגדים או מוצרים סלולאריים וכו'. הצדדים יבנו ביניהם, בהסכמה, מנגנון איזוני כספים ומטלות ביניהם, אם באמצעות פתיחת חשבון ייעודי לכך, ואם באופן אחר, ותוך ראית טובתם של הקטינים.
- ככל שהצדדים יצטרכו סיוע בסוגיה זאת מבית המשפט, יוכלו לפנות בבקשה מתאימה להשלמת פסק הדין בסוגיה זו בלבד, על בסיס אסמכתאות על תשלומים בפועל לאורך תקופה.
לסיכום
- אני דוחה את תביעת האישה ליתן להסכם תוקף של הסכם ממון (תה"ס 7618-07-19) וקובעת כי אין למסמך שנחתם כל תוקף המחייב את הצדדים. בהתאם לאמור לעיל, אני קובעת כי לשני הצדדים חלקים שווים בדירת המגורים, אשר שוויה הוערך בחוות הדעת השמאית מיום 28.10.20 בסך של 1,550,000 ₪. הצדדים יפעלו להסדרת פירוק השיתוף ביניהם, אחרת ימונו באי כחם ככונסי נכסים לביצוע פירוק השיתוף.
- אני קובעת כי לפי החלופה הראשונה לחוות הדעת האקטוארית, על האיש להעביר לאישה, תוך 30 יום, סך של 49,878 ₪ בצירוף ריבית והצמדה מיום 18.2.21 (יום מתן חוות הדעת האקטוארית) ועד התשלום בפועל.
- אני מעמידה את זמני השהות של הקטינים עם הצדדים כפי שקבעתי בפרק העוסק בזמני השהות בפסק הדין.
- אני מעמידה את תשלום חלקו של האיש במזונות הקטינים כפי שנקבע בפסק העוסק במזונות הקטינים בפסק הדין.
- אני קובעת כי על האישה להשיב לאיש את דמי המזונות ששולמו ביתר בסך 20,350 ₪. אני מתירה לאיש לקזז סכום זה מסכום התשלום אשר קבעתי כי עליו לשלם לאישה, כאמור בסעיפים 144-146 לפסק דין זה.
- לא בלי התלבטות ועל מנת לא להכביר מדון בין הצדדים לאור התוצאה ומצבם הכלכלי של שניהם, לא אקבע צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.
- פסק הדין יהיה מותר לפרסום, לא לפני 10 ימים ממסירתו לב"כ הצדדים, ולאחר השמטת פרטים מזהים.
המזכירות תדוור את פסק הדין לב"כ הצדדים, תקלוט אותו בכל אחד מהתיקים, ותסגור את התיקים.