מכל האמור לעיל עולה, כי הנאשמים החליטו מבעוד מועד להמית את המנוח, תכננו את המעשה מראש וביצעו מעשי הכנה לשם הוצאתו לפועל; ופעלו במהלך האירוע בדם קר על מנת להגשים את מטרתם להרוג את המנוח ולוודא את מותו. משכך, הוכחו בפנינו כל יסודות העבירה של רצח בכוונה תחילה לפי סעיף 300(א)(2) לחוק בנוסח הישן, אשר יוחסה לנאשמים בכתב האישום.
נוכח טיב הראיות שפורטו לעיל, דינה של טענת ב"כ הנאשמים כי הנאשמים גרמו למות המנוח בקלות ראש (סעיף 301ג לחוק בנוסחו כיום), או באדישות (עבירת הריגה לפי סעיף 298 לחוק בנוסחו הישן) - להדחות.
ב. בחינת השפעתו של תיקון 137 לחוק על ענייננו
ביום 10.1.19 התקבל תיקון 137 לחוק העונשין (ס"ח תשע"ט מס' 2779), ששינה את מדרג עבירות ההמתה בדין הישראלי, ובכללן עבירת הרצח. סעיף 25(א) לחוק התיקון (חוק העונשין (תיקון מס' 137), התשע"ט-2019) קובע, כי מועד התחילה של החוק הוא שישה חודשים מיום פרסומו (דהיינו ביום 10.7.19), והוא יחול על עבירות שבוצעו מיום זה ואילך. לגבי עבירת המתה שבוצעה לפני מועד התחילה האמור, נקבע בסעיף 25(ב) לחוק התיקון, כדלקמן:
"על עבירה שבוצעה לפני יום התחילה וטרם ניתן פסק דין חלוט בעניינה יחולו הוראות סעיף 5(א) לחוק העיקרי; לעניין זה, בבואו לקבוע מהו הדין המקל על העושה, יבחן בית המשפט את מלוא ההסדר הקבוע בחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה לעומת ההסדר שהיה קבוע בחוק העיקרי לעניין גרימת מוות ערב יום התחילה".
ולפי הוראות סעיף 5(א) לחוק העונשין, אליו מפנה חוק התיקון:
"נעברה עבירה ובטרם ניתן פסק-דין חלוט לגביה, חל שינוי בנוגע להגדרתה או לאחריות לה, או בנוגע לעונש שנקבע לה, יחול על הענין החיקוק המקל עם העושה".
בענייננו, מועד ביצוע העבירה הוא 27.2.18, דהיינו לפני כניסתו לתוקף של תיקון 137 לחוק, ולכן יש לבחון בהתאם לסעיף 25(ב) לחוק התיקון, האם ההסדר החדש הקבוע בתיקון מהווה דין מקל עבור הנאשמים, ובמקרה כזה, יש להחיל עליהם את ההסדר החדש.
במסגרת תיקון 137 לחוק, בוטלה העבירה של רצח בכוונה תחילה, ותחתיה נקבעו שתי חלופות עיקריות, הרלוונטיות לענייננו: האחת- עבירת רצח "בסיסית" שנקבעה בסעיף 300(א) לחוק, ובצדה נקבע עונש מאסר עולם כעונש מקסימלי; והשניה- עבירה של "רצח בנסיבות מחמירות" שנקבעה בסעיף 301א(א) לחוק, שבצדה נקבע עונש מאסר עולם כעונש חובה. לעומת זאת, לצד העבירה של רצח בכוונה תחילה שיוחסה לנאשמים בכתב האישום, לפי סעיף 300(א)(2) לחוק בנוסחו הישן, נקבע עונש של מאסר עולם חובה; והאפשרות להטיל עונש קל יותר ממאסר עולם, ניתנה רק בנסיבות חריגות שפורטו בסעיף 300א לחוק בנוסחו הישן, אשר אינן רלוונטיות לענייננו.