"הנסיבות המחמירות שמוצע לכלול בסעיף כוללות את מקרי הרצח החמורים ביותר, כאלה המבטאים חומרה מוסרית מיוחדת, וזאת בהתבסס בין השאר על החקיקה במדינות אחרות בעולם. קביעת עבירה של רצח בנסיבות מחמירות מבטאת את משקלם המיוחד של שיקולי האשם וההוקעה בגינו במקרים אלה, הבאים לידי ביטוי הן בדרך של תיוג מיוחד של מעשה הרצח כרצח בנסיבות מחמירות והן בדרך של ענישת חובה" (עמ' 170 להצעת החוק).
הנסיבה הראשונה המנויה בסעיף קטן (1) לעיל, דומה מאד להגדרתו של רצח בכוונה תחילה בנוסח הישן של החוק, ובית המשפט העליון אף הגדירה כ"מקבילתה של עבירת הרצח לפי סעיף 300(א)(2) לאחר התיקון" (ע"פ 3880/17 זיאדאת נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (31.12.19)). זו היתה גם כוונת המחוקק, כפי שבאה לידי ביטוי בדברי ההסבר להצעת החוק:
"מוצע לקבוע כנסיבה מחמירה מצב שבו המעשה נעשה לאחר תכנון או הליך ממשי של שקילה וגיבוש החלטה להמית. זהו מקרה מובהק שמבטא חומרה מיוחדת. יודגש, כי לא מדובר אך במקרים של התנקשות המתוכננת זמן-מה מראש, אלא במקרים שבהם הממית שקל והחליט לקטול את קרבנו, להבדיל ממקרים שבהם הרצון להמית נוצר באופן ספונטני ובלהט הרגע. החוק הקיים ביקש לבטא רעיון זה באמצעות המונח "כוונה תחילה". ואולם הנוסח הקיים של עבירת הרצח, בהקשר של כוונה תחילה... בעייתי ומסורבל" (שם בעמ' 170).
כל הנסיבות שפורטו לעיל לעניין יסודות עבירת הרצח בכוונה תחילה, בנוגע לקיומם של החלטה להמית, תכנון מוקדם ומעשי הכנה, ולכך שמדובר במעשים שבוצעו בדם קר ולא בלהט הרגע, רלוונטיות גם לצורך הנסיבה הקבועה בסעיף 301א(א)(1) לחוק; ואין ספק כי המתת המנוח בענייננו, היא מעשה ש"נעשה לאחר תכנון או לאחר הליך ממשי של שקילה וגיבוש החלטה להמית".
למעלה מן הצורך אציין, כי לדעתי ענייננו אף נכנס לגדר האמור בסעיף 301א(א)(7) לחוק, שכן הכאת המנוח במכות קשות, תוך חבטות באבנים, גם כשהוא שרוע על הרצפה ומתחנן לחייו, והכאתו שוב לאחר שחזר להכרתו; כמו גם הצתת רכבו כשהוא מוטל בתוכו, תוך הפגנת חוסר עניין ושוויון נפש לשאלה אם הוא חי או מת בעת ההצתה, מבטאים מעשה ש"נעשה באכזריות מיוחדת, או תוך התעללות גופנית או נפשית בקורבן".
אוסיף, כי גם באמור בסעיף 301א(ב) לחוק בנוסחו כיום, אין כדי לסייע לנאשמים. לפי הסעיף, גם במקרה בו נמצא כי מתקיימת אחת הנסיבות המחמירות שבסעיף 301א(א), רשאי בית המשפט מנימוקים מיוחדים שיירשמו לקבוע, כי "מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן המעשה אינו מבטא דרגת אשמה חמורה במיוחד", ולהרשיע את הנאשם תחת העבירה של רצח בנסיבות מחמירות בעבירת הרצח ה"בסיסית" לפי סעיף 300, שדינה מאסר עולם כעונש מרבי. בדברי ההסבר הודגש, כי הכוונה למקרים פרטניים שבהם נסיבותיו הייחודיות של המעשה אינן מבטאות את דרגת האשמה החמורה והגבוהה במיוחד, המאפיינת את העבירה של רצח בנסיבות מחמירות, כך שלא יהא זה מוצדק להרשיע בעבירה זו (כמו למשל רצח ממניע של חמלה); וכי אין מדובר בשיקולים חיצוניים לנסיבות המעשה כגון נסיבותיו האישיות של הנאשם (הצעת החוק בעמ' 173-174).