בענייננו, לא מתקיימות אותן נסיבות מיוחדות, שבגינן ניתן לומר שמעשי הנאשמים אינם מבטאים דרגת אשמה חמורה במיוחד. ההיפך הוא הנכון. מכלול נסיבות האירוע מעידות על כך שמדובר במעשה רצח קשה, חמור במיוחד ומזעזע בנסיבותיו. המדובר ברצח שתוכנן מראש ע"י הנאשמים, לאחר שחמדו את הסמים שברשות המנוח, ועל מנת להעבירם לרשותם מבלי לשלם עבורם, תוך הצבת תג מחיר בלתי מתקבל על הדעת לחיי אדם, השווים בעיניהם פחות מ-4,200 ₪. גם הוצאתה לפועל של התכנית המרושעת והבלתי נתפסת, נעשתה בדרך אכזרית עד מאד, כאשר במהלך שיחה חברית, תוך ניצול העובדה שהמנוח בטח בנאשם 1 עקב יחסיהם החבריים, הפתיעו הנאשמים את המנוח במהלומות אבן לראשו, ולאחר מכן תקפו אותו בצוותא באכזריות רבה, תוך התעלמות מזעקותיו ותחנוניו, ותוך הכאתו פעם נוספת לאחר ששב להכרתו; ובהמשך, הלכו באופן קר ומחושב לתחנת דלק וחזרו למקום רק על מנת להצית, באכזריות ובקהות חושים בלתי נתפסת, את הרכב ובתוכו המנוח, מבלי לוודא שהוא מת עובר להצתה, כשהם מרוכזים אך ורק בעצמם, ברצונם להשמיד את הראיות ולמנוע אפשרות לקשור אותם למעשה.
מכל האמור עולה, כי אין בהוראות החוק בנוסחו החדש, לאחר תיקון 137, כדי להוות דין מקל בעניינם של הנאשמים, וגם על פי החוק בנוסחו כיום, דינם של הנאשמים הוא לעונש מאסר עולם חובה. על כן, יש לדון את הנאשמים בהתאם לנוסח הישן של החוק, לפי סעיף 300(א)(2) לחוק כנוסחו בעת הגשת כתב האישום.
ג. לסיכום
לאור כל האמור לעיל, משקבעתי כי הוכחו בפנינו, מעבר לכל ספק סביר, כל יסודות עבירת הרצח בכוונה תחילה לפי הנוסח הישן עובר לתיקון 137 לחוק, וכי הוראות החוק לאחר התיקון אינן מהוות דין מקל בעניינם של הנאשמים; אמליץ לחבריי להרשיע את הנאשמים בעבירת הרצח שיוחסה להם בכתב האישום, לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, כנוסחו טרם תיקון 137 לחוק.
בנוסף, אציע להרשיע את הנאשמים בעבירות הנוספות שיוחסו להם בכתב האישום, שבהן לא כפרו,
דהיינו עבירות של הצתה לפי סעיף 448 לחוק, נשיאת נשק לפי סעיף 144 (ב) רישא לחוק, ושיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק.
| גילת שלו, שופטת
|
השופטת יעל רז לוי - אב בית הדין:
קראתי בעיון את חוות דעתה הנהירה, המקיפה, המעמיקה והמנומקת היטב של חברתי כב' השופטת שלו, ואני מצטרפת ומסכימה לכל האמור בה.
בחינת הראיות וניתוח אמרות הנאשמים יחד עם יתר הראיות המחזקות כפי שפורטו על ידה בהכרעת הדין, מותירה את הקורא משתאה נוכח הסתמיות והזילות שבה בוצע מעשה הרצח האכזרי של המנוח על ידי הנאשמים; ולא נותר כל ספק באשמת הנאשמים ברצח המנוח בכוונה תחילה, לאחר תכנון מוקדם, ובקור רוח מצמרר.
| יעל רז-לוי, שופטת |