הנאשמים עזבו את היער והגיעו לביתו של נאשם 1, שם התקלחו, החליפו את בגדיהם והכניסו את הבגדים המגואלים בדם לשקיות זבל; בהמשך הגיעו הנאשמים ליד גן שעשועים ברחוב השיטה בשדרות, שם החביא הנאשם 1 את האקדח בין השיחים; השליכו את בגדיהם בפחי אשפה בדרך והשליכו את מפתחות הרכב של המנוח בערוץ נחל, וכל זאת על מנת להעלים ראיות ולשבש מהלכי משפט. שעות ספורות לאחר הרצח, נסעו הנאשמים למועדון בראשון לציון וחגגו במסיבת פורים מטעם מקום עבודתם, במהלכה אף עישנו חלק מהסם שקיבלו מהמנוח.
גופתו המפוחמת של המנוח נותרה ברכב כשהיא קטועת גפיים, עם שברים בעצמות, חסרים בעצמות השלד, חסרים של עור ורקמות רכות, כאשר איבריו הפנימיים התפחמו עד כדי התפחמות מלאה.
לאור כל האמור נטען, כי במעשיהם גרמו הנאשמים בצוותא חדא, בכוונה תחילה, למותו של המנוח, לאחר שהחליטו להמיתו והמיתו אותו בדם קר בלי שקדמה לכך התגרות בתכוף למעשה, בנסיבות שבהן יכולים היו לחשוב ולהבין את תוצאות מעשיהם, ולאחר שהכינו עצמם להמיתו והכינו מכשיר שבו המיתו אותו. בנוסף, שילחו הנאשמים בצוותא חדא אש במזיד בדבר לא להם, עשו דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, ונשאו נשק בלא רשות על פי דין לנשיאתו או להובלתו.
המענה לכתב האישום
הנאשמים לא השיבו לנטען בכתב האישום, ושמיעת הראיות בתיק החלה ללא קבלת מענה.
בדיון שהתקיים ביום 13.12.18 ביקש ב"כ הנאשם 2 לאפשר לנאשמים לכפור כפירה כללית בלבד, מבלי שהדבר ייחשב לרעתם, והבהיר כי אין בפיו טענת אליבי. כן טען כי "יש לפסול את ההודאה הראשונה שמסר הנאשם 2 בחקירה, לרבות כל מה שנעשה בצמוד לחקירה וזו מהסיבה שמדובר בבחור ללא עבר, ללא מב"דים שכלל לא קיבל ייעוץ לפני חקירה. הזמינו אותו לתיק סמים, חקרו אותו כאילו על תיק סמים ובאמצע זה התהפך לתיק רצח... זו פגיעה בזכויותיו של נאשם". ב"כ הנאשם 1 אותה עת (עו"ד פליקס פרטוק), הצטרף לדברים, טען כי גם לנאשם 1 אין טענת אליבי, וכי בשלב זה גם אין לו טענת "זוטא".
בדיון שהתקיים ביום 8.1.19, הוסיף ב"כ הנאשם 2 בסוגיית אי מתן המענה, כי "אנו סבורים שזה לא תפקיד הסניגוריה לריב ביניהם ולתת לתביעה שאנו נעשה להם את העבודה. בתיק זה בפועל, הנאשם 2 מעליל הכל על נאשם 1 ונאשם 1 מעליל על נאשם 2 הכל. ולכן אני סבור שמתן מענה בצורה הזאת יכול בעצם להרע את מצבם של שני הנאשמים".