לדבריו, לפני שהציתו את הרכב הוא לקח את האקדח של המנוח והנאשם 2 לקח את גז הפלפל; הנאשם 2 נתן לו את הג'ריקן, הוא ניגש לרכב שדלתו היתה פתוחה והשפריץ את הדלק לתוך הרכב (הנאשם 1 הדגים ששפך את הדלק לרכב מצדו השמאלי מלפנים ומאחור). הנאשם 1 חזר על התיאור של אופן הצתת הרכב, כפי שתיאר בחקירה הקודמת, והוסיף כי לאחר שהחלו לברוח ראו שהג'ריקן נשאר במקום ורצו להביא אותו, אז הבינו שנפל לנאשם 2 הטלפון של המנוח, הם רצו להרימו אך חששו שהרכב יתפוצץ וברחו מהמקום לכיוון ביתו, כשהרכב בוער, וברשותם האקדח, גז פלפל ומפתחות הרכב. לשאלת החוקר אם ניסו לחזור להוציא את המנוח מהרכב כדי שלא יישרף או אם דיברו על כך, השיב בשלילה (שם בעמ' 1-3).
בחקירה שלאחר השחזור סיפר הנאשם 1, כי מספר שניות לאחר שתקפו את המנוח, הנאשם 2 הציע שישרפו את הרכב ו"זה היה נראה לי דבר ממש חכם לעשות באותו רגע, אז הסכמתי לזה". הנאשם 2 הלך לרכב והוא התחיל לגרור את המנוח, הם גררו אותו עד לרכב והכניסו אותו לתוכו, לקחו את הטלפון של המנוח כדי לחפש את המשקפיים של הנאשם 2, ולאחר מכן הלכו לקנות דלק ומצית, וחיפשו גם פנס (ת/7 ש' 46-51). לדבריו הוא קנה את המצית ואת הסולר, מאחר שהנאשם 2 נכנס קודם לחנות "yellow" ואמר לו שעכשיו תורו להכנס (שם בש' 132-133, 146).
הנאשם 1 חזר על תיאורו לגבי אופן שפיכת הדלק והצתת הרכב, הבריחה ונפילת הטלפון של המנוח שנותר במקום בגלל שהלהבות היו מאד גבוהות (שם בש' 52-55). לשאלת החוקר מי הצית את הרכב בפועל, השיב הנאשם 1 (לאחר השתהות לא קצרה) "אני עשיתי בפעם הראשונה, זרקתי את הנייר זה לא נדלק ואז עם הספריי אני התזתי, [הנאשם 2] הדליק לי את הנייר וזרקתי את זה לבפנים" (שם בש' 70-73). בהמשך, אישר הנאשם 1 כי בעת הצתת הרכב ירד גשם (שם בש' 148).
לשאלה מה היה מצבו של המנוח בעת שחזרו לרכב, השיב הנאשם 1 כי הוא היה עדיין מעולף, ולשאלה מדוע לא הזמין מד"א השיב כי פחד "מהכל באותו רגע, לא ידעתי מה לעשות מי אני מה אני", וכי גם הנאשם 2 לא העלה רעיון להזמין מד"א (שם בש' 149-156).
במהלך העימות טען הנאשם 1, כי לאחר שהכו את המנוח, הנאשם 2 אמר שהם צריכים לשרוף את הרכב ואת הגופה כדי שלא יהיו ראיות; הם גררו את המנוח לרכב, הכניסו אותו לרכב, אך "הוא כאילו לא בדיוק התיישב כזה, נשמט כזה ככה קדימה עם הראש והאזור של הצד כזה"; ולאחר שחיפשו ומצאו בזירת האירוע את המשקפיים של הנאשם 2 אך לא מצאו את מפתחות ביתו שאבדו, הלכו לקנות דלק, מצית ופנס כדי לחפש את המפתחות. משלא מצאו פנס בשתי תחנות הדלק, הוא תדלק ג'ריקן שמצאו בדרך והנאשם 2 עזר לו, והם חזרו לזירה. הנאשם 2 אמר שהם צריכים להזיז את הרכב פנימה כדי שלא יראו אותו, הרים את בלם היד כדי לדחוף אותו, אך ההגה היה נעול והרכב נתקע באחת האבנים. לדבריו, הנאשם 2 "מביא לי את הג'ריקן אומר לי לשפוך, התחלתי לשפוך לבפנים, לכל מקום, על הגופה על הכל, אני מנסה בהתחלה להדליק אני לא מצליח, גם היה גשם... אחרי זה אני לא, לא מצליח להדליק את הנייר, זה לא נדלק... [נאשם 2] ראה שיש לו בושם בתא של... בצד של הדלת, התיז על הנייר, אני תפסתי את הנייר... הדלקתי את הנייר. וזרקתי לבפנים... לאזור של הנהג"; הנאשם 2 זרק את הבושם לתוך הרכב, והם ברחו מהמקום. הנאשם 1 שב וסיפר כיצד בעת הבריחה נפל לנאשם 2 הטלפון של המנוח, שאותו לקחו מכיסו בעת הגרירה ועמו השתמשו כדי לחפש את המפתחות (ת/8א עמ' 11-15).