בנוגע להתרחשויות לאחר האירוע
בחקירתו הרביעית טען הנאשם 1, כי כבר לאחר שהציתו את הרכב והיו בדרכם לביתו, הנאשם 2 אמר לו שכדאי שיזרקו את הבגדים "כי זה עקבות", ושיחביאו את הנשק כי יש לו למי למכור אותו והם יתחלקו ברווחים, אך הוסיף "רק תדאג לסתום את הפה, מבחינתך זה לא היה" (ת/4 עמ' 8). בסיום החקירה הוסיף, כי למחרת התעורר ולא זכר דבר, אך פתאום החלו לעלות בזכרונו אירועי הלילה, ובשלב מסוים כששאל את הנאשם 2 אם הוא זוכר מה עשו אתמול בלילה, הנאשם 2 השיב לו "אח שלי, לא עשינו כלום, אתה לא צריך לדעת כלום. אם אתה תספר אני אהרוג אותך ואני אפגע במשפחה שלך" (שם בעמ' 11).
עוד מסר הנאשם 1, כי לאחר האירוע זרקו את הג'ריקן, החביאו את האקדח, זרקו את הבגדים שלבשו וכנראה שיחד איתם זרקו גם גז מדמיע שנטלו מהמנוח, וכי זרקו גם את מפתחות הרכב שלקחו מהמנוח; וציין שהוא מוכן להראות לשוטרים איפה השליכו את כל הפריטים, והיכן החביאו את האקדח (שם בעמ' 8-10).
בשחזור (קובץ 0005 בת/5ב), הוביל הנאשם 1 את השוטרים למקום בו החביא עם הנאשם 2 את האקדח בסמוך לביתו, תוך שאמר "אחרי ש... עשינו את מה שעשינו באיבים... חזרנו לפה... החלפנו את הבגדים ואת הכל... את הבגדים שמנו בתיק של [נאשם 2]... בשקיות כדי שנוכל לפזר את זה... ואחרי זה לקחנו את האקדח"; ולאחר מכן הוסיף כי החביאו אותו ביום שלישי בסביבות 09:00 בבוקר. הנאשם 1 הצביע על חבל כביסה ממנו לקח מגבת שעמה עטף את האקדח, והוביל את השוטרים לקצה גן שעשועים, שם סיפר כי הנאשם 2 אמר לו להחביא את האקדח במקום מסוים, אך הוא פחד שניתן יהיה לראותו ולכן החביא אותו "בין העצים"; והצביע על צמחיה צפופה מאחורי הגדר של גן השעשועים, שם אכן נתפס האקדח כשהוא עטוף במגבת (ת/5ג עמ' 38-42).
בהמשך השחזור (קובץ 0013 בת/5ד), ביקשו השוטרים מהנאשם 1 שיראה להם את מסלול הבריחה מהזירה לביתו ואת המקומות בהם השליכו את הראיות השונות. הוא הכווין אותם שוב לאזור בו החביאו את המעילים בשיחים, ואמר שבאחד הפחים באזור הוא זרק את הג'ריקן; אך לאחר חיפוש במספר פחים שאמר שנראים לו "ריקים מדי", הג'ריקן לא נמצא (ת/5א עמ' 1-2). לדבריו, לאחר שהגיעו לביתו הם הורידו בגדים, הכניסו אותם לשקיות ונכנסו להתקלח, ואז "התחלתי קצת להתפקס פחות או יותר אני אומר ל[נאשם 2] מה עשינו כאילו מה עשינו רצחנו אותו הרגנו אותו אה ואז הוא אומר לי אל תדאג תעשן בוא תעשן אתי גוינט והכל יעבור", הם עישנו והלכו לישון. בבוקר הוא היה בהנגאובר ולא זכר כלום, אך כשראה את הנאשם 2 התחילו לחזור לו הדברים לאט, בהתחלה הוא לא רצה להאמין וחשב שהוא מדמיין, אך כשיצאו מהבית הבין שבתיק של הנאשם 2 נמצאים הבגדים שהם ארזו בשקיות (שם בעמ' 4-5). לדבריו, את אחת השקיות זרקו בפח של השכונה (אך לאחר חיפוש בפח עליו הצביע, השקית לא נמצאה).