בהמשך, קבעו להפגש עם המנוח ביום שני בלילה, המנוח אמר שיסיים לעבוד ב-02:00-03:00 ולאחר מכן יגיע לבית הנאשם 1 וכשהגיע, הנאשם 1 אמר לו שהוא רוצה לנסוע לאיזה יער; כשהגיעו לשם יצאו מהרכב, והנאשם 1 אמר לו לטייל עם המנוח באזור כדי שהוא יעמוד מאחוריהם (שם בש' 16-20). לשאלה מה אמרו למנוח כשנפגשו ולמה הוא הסכים לנסוע איתם ליער, השיב כי המנוח הגיע בצהרי יום שני לבית הנאשם 1 כדי לתת לו את הסמים והנאשם 1 אמר לו שבערב יתן לו את הכסף, וכשנפגשו אמר לו שהם נוסעים למקום בו הוא יקבל את הכסף עבור הסמים, ולכן הוא נסע. לשאלה מה אמר לו הנאשם 1 ביום שני לפני שהמנוח הגיע, השיב "הוא אמר לי שהוא רוצה להוריד אותו אמרתי לו שלא צריך אפשר רק להפחיד אותו לאיים עליו ואז הוא יברח, [הנאשם 1] אמר לי לא, צריך להרוג אותו ואז קרה מה שקרה שנסענו ליער ואני הסתובבתי איתו ואז [הנאשם 1] היה מאחורה ופשוט נתן לו עם גרב עם האבן בראש" (שם בש' 39-47).
בשלב מסוים, לאחר שהוזהר גם בחשד לביצוע עבירות של שוד והחזקה והובלה של נשק, והכחיש כל קשר לאקדח של המנוח, אמר הנאשם 2 "אני לא קשור לסיפור הזה אני לא מאמין שעשיתי את זה אני לא מאמין שהתחברתי לאדם מהסוג הזה אני לא מאמין איך בכלל הסכמתי אך בכלל הקשבתי לו. [הנאשם 1] תכנן הכל... אני לא תכננתי את זה אני לא בנאדם שרוצח אני לא מסוגל אפילו לחשוב על זה להוריד בנאדם". לשאלות החוקר הוסיף, כי הנאשם 1 "תכנן הכל אמר לי בדיוק איפה נפגשים איתו הסברתי לו שאני לא רוצה להרוג אותו זה לא אמיתי אבל [הנאשם 1] אמר לי שטויות אפשר להוריד אותו ניסיתי לשכנע את [הנאשם 1] ביום שני לא להרוג אותו אבל [נאשם 1] אמר לי שצריך להרוג אותו ולא רציתי, [נאשם 1] אמר לי שאני לא יכול ללכת לא יכול לברוח עכשיו" (שם בש' 109-117). לדבריו, כשהגיע לבית הנאשם 1 ביום שני בלילה, הנאשם 1 הסביר לו הכל על התכנון, ולבקשה שיפרט, השיב הנאשם 2 כך (ש' 122-135):
"הנאשם 2: אז ככה הוא אמר לי פשוט מאוד אמר לי ככה נפגשים עם הבנאדם אני יבוא לו מאחורה אני אתן לו מכה קטנה נהמם אותו ונקבור אותו השתבש ל[נאשם 1] התכניות וזה מה שקרה שהגענו למצב שהוא צריך לשרוף את האוטו עם הבנאדם.
החוקר מליחי: אני רוצה להבין ממך האם אתה אומר לי שהתכנון שלכם היה לקבור אותו חי לאחר שתהממו אותו האם זה מה שאתה אומר לי?
הנאשם 2: לא לקבור אותו חי [הנאשם 1] רצה לגמור אותו ולקבור אותו.