החוקר מליחי: מה היה התכנון לגמור אותו עם מה ואיך?
הנאשם 2: בדיוק שאני אלך איתו והוא יהיה מאחורה כדי לתת לו את המכה.
החוקר מליחי: מהיכן השגתם את הגרב עם האבן?
הנאשם 2: [נאשם 1] לקח אבן משמה והוא הביא גרב מהבית.
החוקר מליחי: איך אתה יודע ש[נאשם 1] הביא איתו גרב?
הנאשם 2: הוא אמר לי ואני ראיתי והוא אמר שהוא הולך לדפוק לו אבן עם הגרב בראש.
החוקר מליחי: באיזה שלב [הנאשם 1] אמר לך את זה?
הנאשם 2: בשעה בדיוק שהגעתי אליו הביתה בין אחד עשרה לשתיים עשרה לא זוכר בדיוק את השעה".
בהמשך, כשטען כי הנאשם 1 איים עליו והוא פעל תחת פחד, ונאמר לו שלטענתו האיומים היו לאחר האירוע, השיב הנאשם 2 "אחרי המעשה נכון, כי לפני המעשה הוא אמר לי שאני לא יכול לברוח הוא הסביר לי שהוא עשה את זה בעבר שזה מאד פשוט ואני לא יכול ללכת עכשיו אמרתי לו בוא נבטל הוא אמר לי שטויות בוא נעשה את זה. אני מהלחץ מהפניקה האמנתי לו כמו מטומטם כמו אידיוט... הוא אמר לי שצריכים להרוג אותו, אמרתי לו לא צריך אפשר לחשוב על משהו אחר, הוא אמר לי בוא ונדבר על זה לבוא לבית שלו ונדבר על זה. ואני עם כל המניפולציות הנפשיות שהוא חפר לי במוח והציק לי פשוט הלכתי על זה. הלכתי כי פחדתי אמרתי לך אני אחזור על זה שוב, ושוב ושוב הוא גאון פשוט דפק לי את השכל פשוט שיחק בי" (שם בש' 229-236).
עם זאת, בסיום החקירה, כשנשאל למה לא דיווח על כך למשטרה, השיב הנאשם 2 כי כשהנאשם 1 סיפר לו שהוא רוצה "להוריד" את המנוח, הוא חשב שהוא צוחק איתו ואינו יודע למה לא דיווח על כך (שם בש' 248-249).
בנוסף, כשהוטחו בפניו סתירות מסוימות בגרסתו בנוגע לאקדחו של המנוח, הסביר הנאשם 2 כי "שנפגשנו איתו הוא היה עם האקדח הוא הסתובב עם האקדח [הנאשם 1] פשוט אמר לו אתה לא תקבל את הכסף עד שתשים את האקדח באוטו. זה האמת וכל האמת" (שם בש' 194-195).
בשחזור שנערך לנאשם 2 ביום 4.3.18 מהשעה 13:07 (דוח הובלה והצבעה ת/13, דיסק תיעוד וידאו ת/13ב, תמלול ת/13א- יוער, כי בתמלול תומללו 15 קבצים אך לא לפי הסדר הכרונולוגי שלהם), מאחר שהנאשם 2 אמר שאינו מכיר את העיר ואינו יכול להוביל לזירות האירוע, נערכה לו הובלה והצבעה "הפוכה", במסגרתה הוביל אותו החוקר לזמי למקומות שונים והוא התבקש להסביר מה קרה בהם (ת/17). כשהגיעו ליער איבים, למקום חניית הרכב, זיהה הנאשם 2 את המקום, וסיפר כי כשהגיעו למקום שלושתם הלכו לכיוון ספסל (עליו הצביע) וישבו שם, הנאשם 1 ביקש מהמנוח להניח את האקדח ברכב, ואמר שאם לא יעשה זאת לא יקבל את הכסף. לאחר שהמנוח השאיר את האקדח הם החלו ללכת יחד בהכוונת הנאשם 1, כאשר הוא והמנוח מלפנים והנאשם 1 מאחוריהם, ו"אני מנהל את השיחה, אני שאלתי אותו כמה הוא רוצה וכמה כסף צריך להביא לו ו[הנאשם 1] בעצם היה אמור להביא לו את הכסף". כשנשאל כמה כסף סוכם שהמנוח צריך לקבל, השיב הנאשם 2 כי אינו יודע שכן הסיכום היה עם הנאשם 1, משהו כמו 3,000-4,000 ₪; והוסיף שהנאשם 1 גם דיבר עם המנוח על הבאת כמויות גדולות יותר של סמים (ת/13א עמ' 15-16, קובץ 004 בדיסק).