עוד טען הנאשם 1, כי בערב לפני האירוע עישן מהסמים שהמנוח הביא לו, ולאחר שהנאשם 2 הגיע אליו הם ישבו יחד עם שכנתו ובת זוגו, עישנו סמים ושתו וודקה. בחקירתו הנגדית טען בהקשר זה, כי לא הזמינו אמבולנס ולא פעלו כמו שצריך לאחר שהמנוח מת, הן בגלל הלחץ בו היו נתונים והן בגלל הסמים והאלכוהול שצרכו (עמ' 333-334, 404).
עדותו של הנאשם 2
הנאשם 2 העיד, כי הנאשם 1 אמר לו שיש לו חבר שמוכר סמים, הם הלכו לבית החבר-המנוח יום לפני האירוע ועישנו איתו מהקנביס שהוא מוכר, כשהנאשם 1 והמנוח דיברו על עלות רכישת 70 גרם קנביס; הנאשם 1 היה אמור לשלם עבור הסם, והוא עצמו הגיע כחברו של הנאשם 1 ובגלל שרצה לעשן ולטעום את הסם, ואולי לקנות בהמשך. בשלב מסוים המנוח אמר שהוא צריך ללכת לעבודה והם הלכו, ומאחר שהנאשם 1 לא רצה לשלם את הסכום שהמנוח ביקש עבור הסמים, הנאשם 1 הציע שיפרצו לדירת המנוח כדי לגנוב את הסמים והוא הסכים לכך. לאחר שלא הצליחו לפרוץ לבית המנוח דרך הדלת ודרך החלונות, הם עזבו את המקום; הנאשם 1 שוחח עם המנוח ולמחרת אמר לו שהמנוח הביא את הסמים לביתו, ושהוא לא מעוניין לשלם עבורם אלא רוצה לאיים על המנוח וביקש שיבוא אליו (עמ' 452-454).
לדבריו, למרות שהיו לו חששות הוא הגיע בערב לבית הנאשם 1, אשר אמר לו שהמנוח אמור להגיע לאחר שיסיים לעבוד, והם ישבו עם שכנתו וחברתו של הנאשם 1, עישנו מהסמים של המנוח ושתו אלכוהול. לאחר זמן מה, המנוח התקשר לנאשם 1 ואמר שהוא ממתין למטה, והנאשם 1 ביקש ממנו לרדת עמו; כשהתכנית היתה לאיים על המנוח ולהפחידו כדי שהנאשם 1 לא ישלם עבור הסמים, והנאשם 1 רצה לקחת אותו למקום מבודד ושקט, מאחר שלא רצה לגרום רעש לשכנים ולאיים עליו מתחת לביתו. הנאשם 2 טען, כי הוא עצמו רק רצה לעשן מהסמים מבלי לשלם עבורם, וכי תפקידו היה רק להתלוות אל הנאשם 1 בגלל חזותו הגדולה והמאיימת (עמ' 455-456, 478, 483).
הנאשמים נכנסו לרכבו של המנוח, והנאשם 1 הנחה את המנוח להגיע ליער. כשהגיעו, הנאשם 1 דיבר עם המנוח ואמר לו שהוא לא יקבל כסף עבור הסמים, הם החלו להתווכח, ואז הנאשם 1 נתן למנוח מספר "כאפות", ו"אני לא זוכר אם נתתי לו כאפה או נגעתי בו". המנוח הסתחרר ונפל לאחור כשראשו על אבן, ולאחר מספר דקות בהן הנאשם 1 ניסה לדבר איתו ולהעיר אותו, הם ראו שהמנוח לא מגיב והבחינו בדם נוזל מראשו, ובגלל הגשם שירד זרימת הדם התגברה מאד. הוא היה בהלם, נלחץ מהסיטואציה ולא יכל לחשוב בצורה תקינה, הנאשם 1 אמר לו שהמנוח לא מגיב, ולכן החלו לגרור את המנוח לרכב במחשבה שאולי החום ברכב ישפר את מצבו (עמ' 456-458, 483, 486-487).