בסמוך לשעה 20:00 יצא הנאשם 1 עם הבלשים דור בוסקילה ועדי חממי לאזור ביתו, שם נתפסו הסמים שלדבריו קיבל מהמנוח (ת/37, ת/37א, ת/51, ת/22).
החוקר בניטה ציין, כי בתום חקירת הנאשם 2 (כעולה מת/10א, החקירה הסתיימה בשעה 20:12), הבחין בשריטות על גופו של הנאשם 2 והתרשם שהוא לחוץ מכך, וכן אמר לנאשם 2 שלדעתו הוא לא סיפר את כל האמת בחקירה; הוא יצא לעדכן את מפקד הימ"ר ואת רמ"ח התשאול (רפ"ק מיכאלי) בפרטי החקירה, תוך שהשאיר את הנאשם 2 עם החוקר מליחי. בשלב מסוים הגיע החוקר מליחי למשרד בו עדכן את הקצינים, ואמר שהנאשם 2 רוצה לדבר עם מפקד הימ"ר, ומפקד הימ"ר הלך לתשאלו ביחד עם החוקר מליחי (ת/32). החוקר מליחי ציין בהקשר זה, כי החוקר בניטה אמר לו שהנאשם 2 אינו דובר אמת וביקש ממנו להשגיח עליו. בעת שנותרו לבד, פנה אליו הנאשם 2 ושאל מה יהיה איתו, והחוקר מליחי השיב ש"אדם שמונחת חרב על צווארו מספר את האמת. ואתה, יש לך גליוטינה מעל הראש ואתה לא אומר את האמת"; הנאשם 2 שאל האם ישמור עליו ועל משפחתו אם יספר את האמת, ולשאלת החוקר על איזו אמת מדובר, אמר משהו כמו "אני עד לרצח", ולכן הוא יצא לקרוא למפקד הימ"ר (עמ' 93-94).
בעקבות האמור נערך לנאשם 2 תשאול ע"י מפקד הימ"ר ליאור זוהר והחוקר מליחי, שהחל בשעה 20:40 (ת/11), בתחילתו ביקש הנאשם 2 ממפקד הימ"ר שישמור על חייו ועל משפחתו, וביקש לדעת מה יינתן לו אם יספר "הכל", תוך שהבהיר כי אינו קשור לרצח ולא עשה דבר. בשלב זה, הנאשם 2 טען כי שותפו (יוער, כי הנאשם 2 לא נקב בשמו של הנאשם 1 במהלך כל התשאול, אם כי הבהיר למפקד הימ"ר על מי הוא מדבר- עמ' 4 ש' 8-9) תכנן לרצוח את המנוח כדי לגנוב לו את הסמים, והביא אותו כמתווך לכאורה בעסקת הסמים שאמורה היתה להסתיים בהעברת הכסף ביער. הנאשם 2 טען, כי שותפו ביקש ממנו ללכת עם המנוח עד שהוא יכה אותו מאחור; תיאר כיצד הלה הכה את המנוח מספר מכות בראשו מאחור עם גרב שבתוכו אבן ו"פירק אותו"; ולאחר מכן הם גררו אותו לרכב, והשותף קנה בנזין והצית את הרכב. עוד טען הנאשם 2, כי שותפו איים עליו שאם יספר על כך למישהו הוא יהרוג אותו.
מיד בסיום התשאול, מהשעה 21:19 ועד 23:40, נחקר הנאשם 2 תחת אזהרה בחשד לרצח (ת/12) ומסר את גרסתו בהרחבה, במסגרתה הפליל בעיקר את הנאשם 1, אך בסופו של דבר, למרות שניסה להרחיק את עצמו וטען שפעל תחת איומים, קשר גם את עצמו הן לתכנון והן לביצוע הרצח.