לא ניתן לקבל את טענת ההגנה כי הנאשם 2 לא הבין את משמעותה של זכות ההיוועצות. הנאשם 2 היה כבן 20 בעת החקירה, וכפי שהעיד על עצמו בחקירה ובבית המשפט, הוא אדם אינטליגנטי שלמד 14 שנות לימוד במסלול אלקטרוניקה (כך בעמ' 451), ואין לקבל את טענתו המיתממת בעדותו שלא ידע מה זה עורך דין ומה תפקידו. הנאשם 2 אף ויתר על זכותו להיוועץ בעורך דין בחקירה הראשונה (אז לא טען כי אינו יודע מה משמעות הדברים), וחתם פעמיים על טופס זכויות חשוד, שם פורטו זכויותיו באופן מפורט. אכן, הנאשם 2 ככל הנראה לא היה שבע רצון מההתפתחות שלפיה שיחתו עם מפקד הימ"ר לא הניבה את התוצאות להן קיווה; אך הוא הבין היטב שהוא נחקר בחשד לרצח, כפי שאף הובהר לו בשיחה עם מפקד הימ"ר, והביע זאת בדבריו שאינו יודע אם עורך דין יכול לעזור לו.
אינני מוצאת ממש גם בטענות ב"כ הנאשמים, כי מאחר שמדובר באדם שנחקר לראשונה במשטרה בעבירה חמורה, היה על החוקרים שלא לקבל את ויתורו על זכות ההיוועצות ואף לכפות עליו להיוועץ בעורך דין. בעניין סנקר נקבע בהקשר זה, כי "אין זה מתפקידם של חוקרי המשטרה לדאוג לייצוגו של נחקר, אלא אך להביא לידיעתו את זכותו להיוועץ בעורך-דין ולא למנוע ממנו היוועצות כזו כאשר הוא מעוניין בה". אציין, כי כאמור, הרושם הוא שהנאשם 2 בחר במודע ובאופן מושכל שלא להיוועץ בעורך דין, כחלק מנסיונו להציג עצמו כאדם נורמטיבי, חסר נסיון בחקירות משטרה, שנקלע לאירוע שלא בטובתו ואינו קשור אליו, אשר מעוניין לחשוף ולספר את האמת, ואינו זקוק לסיוע של עורך דין, אלא רק לסיועה של המשטרה בהגנה עליו ועל משפחתו.
השפעת אי אזהרתו של הנאשם 2 בתשאול על האמרות הבאות
מאחר שקבעתי כי אין באי אזהרתו של הנאשם 2 במסגרת התשאול עם מפקד הימ"ר, כדי לפסול את אמרתו שם, אתייחס לטענה זו של ההגנה למען הזהירות בלבד, ולמעלה מן הנדרש.
על פי ההלכה הפסוקה, אין בעובדה שהודאה הושגה באמצעים פסולים כדי לפסול אוטומטית כל הודאה שנמסרה בעקבותיה, ויש לבחון בכל מקרה האם בינתיים פג כוחם של הגורמים אשר הביאו לפסילת ההודאה הראשונה, ואם כן, תתקבל ההודאה הנוספת כראיה (י' קדמי, על הראיות, שם בעמ' 97). בע"פ 6613/99 סמירק נ' מדינת ישראל, פד נו(3), 529 (2002), נקבע, כי אין צורך להכריע בשאלה האם חוקרי השב"כ הפעילו אמצעים פסולים במהלך חקירת המערער שכן ניתן להסתמך על הודאתו בחקירה המשטרתית, אשר נגבתה על ידי חוקר משטרה ללא נוכחות אנשי השב"כ ולאחר שהודעו לו זכויותיו; כש"בנסיבות אלה, נוצר חיץ מבחינת תנאי גביית האמרה, בין חקירתו הקודמת של המערער על-ידי אנשי השב"כ לבין גביית ההודעה המשטרתית... על כן, אף לו נפל פסול כלשהו בחקירה שנערכה על ידי השב"כ קודם לגביית ההודאה המשטרתית, אין לומר כי המערער היה נתון בעת גביית ההודעה תחת לחץ או מורא ששללו ממנו חופשיות רצונו".