גם במקרה הרצח בדומא, אליו כיוון ב"כ הנאשם 2 (תפ"ח (מחוזי מרכז) 932-01-16 מדינת ישראל נ' בן אוליאל ואח' [פורסם בנבו] (19.6.18)), חזר בית המשפט על ההלכה הפסוקה ולפיה:
"אין בפסילתה של הודאה עקב פגמים שנפלו בגבייתה כדי לפסול הודאה מאוחרת נוספת, שנמסרה כדין. בהתאם לפסיקה, יש לבחון, בכל מקרה לפי נסיבותיו, אם הגורמים אשר הביאו לפסילתה של ההודאה הראשונה עומדים בתוקפם אם לאו. ככל שגורמים אלו עומדים בתוקפם, תיפסל גם ההודאה הנוספת. אולם, אם תש כוחם של אלה, תתקבל ההודאה הנוספת כראיה... הלכה זו, העוסקת בפסילת הודאות לפי סעיף 12, עומדת על כנה אף לאחר פסק-הדין בעניין יששכרוב... בפסיקה הובהר כי השיקול הטבעי שעושה הנאשם במסירת ההודאה השניה, לפיו ממילא כבר נגרם נזק על-ידי מתן הודאתו הקודמת, אינו מהווה גורם שיש להתחשב בו בעת בחינת קבילות ההודאה השניה".
באותו מקרה פסל בית המשפט אמרות שנתנו הנאשמים במסגרת "חקירות צורך" של השב"כ, לאחר שקבע כי זכויותיהם נפגעו בהן באופן חמור; אך קבע כי "איני רואה לקבל את עמדת ההגנה ולקבוע חזקה משפטית חלוטה לפיה כל הודאה שנמסרה לאחר הפעלת אמצעים אלימים הינה פסולה כראיה. אף אין מקום לקבוע כי לשם הוכחת ניתוק הקשר בין ההודאה שניתנה בחקירת הצורך ובין ההודאות המאוחרות, נדרש בהכרח קיומו של אירוע חיצוני, כגון מפגש של הנחקר עם עורך-דינו". בהתאם, ולאור בחינת הנסיבות הקונקרטיות שבפניו, ערך בית המשפט שם אבחנה בין נאשם אחד, שלגביו נקבע כי ההודאות העוקבות שמסר ניתנו מרצונו החופשי והן קבילות; לבין נאשם אחר, שלגביו נקבע כי לא ניתן לערוך אבחנה וניתוק בין תוצרי החקירות העוקבות שנערכו לו לבין חקירות הצורך, ולכן מרבית אמרותיו נפסלו.
הדברים בענייננו שונים בתכלית, שכן בשונה מעניין בן אוליאל הנ"ל, קבעתי לעיל כי הפרת זכות ההיוועצות במסגרת תשאולו של הנאשם 2 אינה מהווה הפרה חמורה המצדיקה את פסלות האמרה. ויתרה מכך, לא רק שהנאשם 2 הוזהר והועמד על זכויותיו מיד בחקירה שלאחר התשאול (ת/12) ובכל החקירות שלאחר מכן, ובכך רופא הפגם; אלא שלמחרת הוא הובא לבית המשפט בבקשה להארכת מעצרו, שם יוצג ע"י עו"ד ניל סיימון (אשר מייצג אותו גם כיום), וביום 4.3.18 כבר נועץ בעו"ד וייס ממשרד עו"ד חימי, שאת שירותיו שכר; והחל בשחזור שנערך לו בצהרי יום 4.3.18 (ת/13) ולאורך כל חקירותיו ובעימות שנערכו לאחר שנועץ בעורך דין (ת/14, ת/15 ות/8), הוא שב ומסר גרסה דומה לזו שמסר קודם לכן.