ב. הערכת אמרותיהם של הנאשמים במשטרה
אמרותיו של הנאשם 1
כאמור, הנאשם 1 נחקר בחשד לרצח המנוח כבר מאמצע חקירתו הראשונה (ת/1). בתחילה כפר הנאשם 1 בכל החשדות שהופנו כלפיו, והוא קשר עצמו לאירוע לראשונה בחקירתו הרביעית (ת/4), לאחר שחזר מהובלת השוטרים לסמים שקיבל מידי המנוח ושהחביא ליד ביתו, ולאחר ששוחח עם הבלש חממי בעת שישבו לעשן, בכה וביקש לספר "את כל האמת".
ראוי לציין, כי מצפיה בחקירותיו הראשונות של הנאשם 1, בהן אין חולק ששיקר לשוטרים, ניכרת התנהגותו המניפולטיבית, יכולתו לשקר בקלות ונסיונו להציג עצמו כמי שאינו מעורב; וכך למשל בחקירתו הראשונה הוא נראה יושב בידיים משולבות, ניכר כי הוא מתאמץ להתנהג באופן טבעי, ומעמיד פנים כאילו מנסה לדלות מזכרונו פרטים לגבי שאלות שנשאל. מעבר לסתירות רבות שעלו בחקירות אלו לגבי מעשיו בימים שקדמו לאירוע ולגבי טיב ה"עזרה" שהיה אמור לתת למנוח בקשר לסמים, ניכר היה כי הוא מתאים עצמו לשאלות החוקרים, ומוסיף פרטים בהתאם לראיות שהבין שיש בידיהם, כעולה מאותן שאלות.
גם בחקירתו השלישית ניכרת יכולתו של הנאשם 1 לשקר במצח נחושה, כשגם לשאלות מפורשות של החוקר לזמי וגם לאחר שנאמר לו שהנאשם 2 אמר שהמנוח הביא לו את הסמים, הוא עמד על גרסתו שהדברים לא קרו ושהנאשם 2 משקר (ת/3 עמ' 6-7); ורק לאחר שהחוקר אמר לו שמדובר בכמות זעומה של סם ושהוא יכול לקדם את החקירה, להפנות אותם לסמים ואולי כך יגיעו למי שהביא למנוח את הסמים, התרצה והסכים להוביל את השוטרים לסמים. גם בשלב זה, בו לכאורה הנאשם 1 פתח את לבו בפני החוקר והודה ששיקר לגבי הסמים, הוא המשיך לשקר וטען שהמנוח הביא אליו את הסמים על מנת שינסו למצוא עבורו קונה; והמשיך באותו דפוס של שקילת כל שאלה וכל ראיה שנחשפת בפניו והמצאת שקרים בלי להניד עפעף, כמו למשל הסברו שהלך עם הנאשם 2 לתחנת דלק בעת שהמתינו למנוח על מנת לקנות פנס ומצית, בגלל הפסקות חשמל תדירות בדירתו (ת/3 עמ' 9-10).
בשונה מהתנהלות זו, נראה כי לאחר הובלת השוטרים לסמים, חל שינוי מסוים בהתייחסותו של הנאשם 1, שכתוצאה ממנו הוא החל לבכות בפני הבלש חממי, וביקש לספר לקצין החקירות את כל האמת. ואולם, הסיבות שהובילו לשינוי זה לא התבררו עד תומן, ולא ברור האם כפי שסבר החוקר לזמי, מדובר בתוצאה של תחילת שיתוף הפעולה שלו עם השוטרים, ותהליך שעבר הנאשם 1 לאחר שסייע בהבאת הסמים; האם מדובר בתהליך פנימי שהתחולל בו, המבטא ראשית חרטה על מעשיו ורצון לפרוק ולהתוודות על מעשיו; או האם, כסברת המאשימה, הדבר קשור בכך שהבין בחקירה השלישית שהנאשם 2 מסר יותר פרטים ממה שסיכמו מראש (לגבי קבלת הסמים מהמנוח), וכשיצא עם הבלשים להובלה ראה את הנאשם 2 "עם דמעות בעיניים", חשש שזה יקדים אותו והחליט להודות לפניו ולקבל בכך יתרון אצל החוקרים.