עו"ד י. כ"ץ : לא הבנתי איך אתה חשת מאוים פתאום, אתה הסברת לנו שלא חשת מאוים...
הנאשם, מר ד. מוקין : איך שהוא רץ אלי עם תנועות גוף שלא ראיתי בוודאות שאין לו נשק בידיים, עם הקללות, עם האגרסיביות, עם הרצח בעיניים, אני חשתי מאוים וברגע שאני מרגיש מאוים אני מרגיש שי (כך במקור - הערה שלי י.ש.) פה אירוע שהוא חשוד מבחינתי אז כן אני צריך לחתור למגע, זה מה שמצופה מכל לוחם במדינת ישראל.
עו"ד י. כ"ץ : אתה אמרת שני דברים הפוכים, אמרת גם במשטרה וגם בראשית שאתה לא חשת מאוים בשלב הזה...
כב' הש' י. שיטרית : מה גרם לך להתחיל לירות באוויר, זה היה בתגובה למה?
הנאשם, מר ד. מוקין : זה שהוא תוקף אותי, אני לא רציתי להישאר בעמדת נחיתות.
כב' הש' י. שיטרית : בשלב הזה הוא תקף אותך?
הנאשם, מר ד. מוקין : הוא פרק מהאוטו שלו הוא רץ לכיווני הוא איים עלי לצעוק ולקלל, הוא רץ לכיווני, אני לא אשב ואחכה לראות מה הוא עושה אני צריך להרתיע את הדבר הזה את האירוע הזה.
עו"ד י. כ"ץ : וזה נשמע לך סביר שכל פעם שמישהו יקלל אותך אתה תשלוף נשק ותירה באוויר? בשביל זה נתנו לך רישיון לנשק?
הנאשם, מר ד. מוקין : זה לא היה סתם קללות בכביש.
עו"ד י. כ"ץ : מה ההבדל, שזה היה בערבית?
הנאשם, מר ד. מוקין : התקופה שהיינו בה, האזור שנמצאנו בו, האגרסיביות, התוקפנות והמבט שלו בעיניים.
עו"ד י. כ"ץ : אז כל פעם שמישהו בערבית יקלל אותך אתה תרגיש חופשי לשלוף את האקדח ולירות.
הנאשם, מר ד. מוקין : ממש לא.
עו"ד י. כ"ץ : מה ההבדל? מישהו מקלל אותך בתוקפנות בערבית זה חיבר אותך לפיגועים אז אין בעיה נשלוף את הנשק נירה באוויר ס"מ מהראש שלו, זה נשמע לך התנהלות סבירה? באמת אני שואלת אותך, זה נשמע לך סביר?
הנאשם, מר ד. מוקין : באותו רגע ככה החלטתי לתפעל את האירוע הזה.
עו"ד י. כ"ץ : סביר זה לא, תסכים אתי שסביר זה לא.
הנאשם, מר ד. מוקין : זה היה מאד סביר יחסית לתקופה, יחסית לאזור, יחסית להתנהגות שלו, כל האירוע הזה מבחינתי דרש לשלוף נשק ולהרתיע את הבן אדם.
עו"ד י. כ"ץ : והיית עושה היום אותו דבר.
הנאשם, מר ד. מוקין : היום הייתי מתנהל אחרת.
עו"ד י. כ"ץ : למה?
הנאשם, מר ד. מוקין : כי אם אני יודע שזה סתם משוגע שרוצה לריב בכביש הייתי פשוט נותן גז ונוסע.
כב' הש' א. הלמן : אבל מה גרם לך לחשוב שזה לא סתם משוגע שרוצה לריב בכביש?