לא זו אף זו, הנאשם ביצע ארבעה מקבצי ירי סה"כ במהלך האירוע כולו. הירי הראשון - ירי באוויר כאשר יצא מרכבו וניגש אל המנוח בתחילת האירוע, הירי השני - ירי באוויר כאשר עמד בסמוך לרכבו של המנוח לאחר שהמנוח חזר והתיישב בכיסא הנהג. הירי השלישי - שני הכדורים שנורו ופגעו במנוח במהלך המאבק ביניהם. הירי הרביעי - שלושת הכדורים שירה הנאשם לעבר המנוח כאשר המנוח התרחק לרכבו לאחר המאבק ביניהם. בלתי מתקבל על הדעת, כי מכל מקבצי הירי הללו, בהם ירה הנאשם סך הכל עשרה כדורים, עד שהתחמושת במחסניתו אזלה, הנאשם לא הבחין ולא הרגיש דווקא בשני הכדורים שפגעו במנוח ואשר אחד מהם הביא למותו.
- מעבר לכך, אמירות הנאשם עצמו לאחר האירוע מלמדות, כי הנאשם היה מודע לירי שני הכדורים במנוח.
מיד לאחר האירוע, הנאשם שוחח עם שני אנשים ותיאר בפניהם את אשר אירע: האחת, אחותו קריסטינה והשני, רבש"צ הישוב גן נר יניב בן שימול. הדברים שמסר הנאשם לקריסטינה וליניב דומים בעיקרם, כאשר מאלה עולה המסקנה, כי הנאשם היה מודע לכך שירה במנוח שני כדורים מטווח קרוב, במהלך המאבק ביניהם על הרצפה, וכי כדורים אלה פגעו במנוח.
- קריסטינה הייתה האדם הראשון עימו שוחח הנאשם לאחר האירוע, בטרם חזר לזירה. בהודעתה במשטרה מיום 6.5.23 (ת/153), שהוגשה כחקירה ראשית, מסרה קריסטינה את אשר סיפר לה הנאשם בנוגע להתרחשויות באירוע: "אחי סיפר שאחי בכיכר פנה שמאלה והרכב עקף אותו והערבי עצר אותו ויצא אליו, לדברי אחי הערבי הוריד חלון וצעק עליו, הכוונה שהערבי צעק על אחי לאן הוא ממהר. ואז הערבי יצא אל אחי. ואז אחי יצא גם והם התחילו לריב. לשאלתך שאלתי אותו והוא אמר שהערבי תקף אותו בידיים והפיל אותו לרצפה. לשאלתך לא היה לערבי משהו בידיים, כלי כלשהו לפי דבריו... ואז הערבי התחיל להרביץ לו ובזמן שהם רבים הערבי הפיל אותו לרצפה וכשהוא ראה שהוא לא משחרר ממנו אז הוא קודם כל ירה באוויר ואז ירה בו" (עמ' 2 ל-ת/153, ש' 24 - 26).
קריסטינה חזרה על תיאור זה באופן דומה בהודעתה השנייה מיום 21.5.23 (ת/154): "...מה שדניס הספיק לומר לי, שהרכב הזה הפריע לנו על הכביש ואז עצר לידנו שניהם יצאו מהרכב התחילו צעקות וריב ואז כשהוא הפיל את דניס על הריצפה הוא ירה בו..." (עמ' 2 ל-ת/154, ש' 21).
בעדותה בבית המשפט, אישרה קריסטינה, כי מסרה את האמת בהודעותיה במשטרה.
לטענת ב"כ הנאשם, ישנו שוני רב בין תיאוריה של קריסטינה בשתי הודעותיה במשטרה, כאשר בהודעתה הראשונה ציינה, כי לאחר שהמנוח הפיל את הנאשם על הרצפה ולא הרפה מהנאשם, הנאשם ירה באוויר ואז ירה במנוח, בעוד שבהודעתה השנייה לא ציינה זאת. בהקשר זה ראוי להדגיש, כי גם קריסטינה עצמה לא ראתה שוני בין שני תיאורים אלה, כפי העולה מתשובותיה לשאלות שנשאלה בחקירתה הנגדית בנוגע לכך. אף אם נמצא בשתי גרסאותיה של קריסטינה, כאמור, שוני בסוגיית הירי באוויר של הנאשם, הרי שבשתי הודעותיה סיפרה קריסטינה כי הנאשם אמר לה שהמנוח הפיל אותו על הרצפה ואז הנאשם ירה בו.
- אף הרבש"צ יניב בן שימול מסר בעדותו בבית המשפט, כי הנאשם מסר לו דברים דומים כאשר פגש בו בעת שחזר לזירת האירוע יחד עם קריסטינה. כך, בעמ' 474 לפרוט', ש' 25 - 28: "הוא אומר 'רבנו בכביש, הוא חסם אותי'... 'הגענו לפה, התחלנו לריב מכות. נפלתי על הרצפה, הוא היה מעלי והייתי חייב לירות' ". היינו, אף מתיאורו של יניב עולה, כי הנאשם סיפר, ממש בסמוך לאחר האירוע, כי הוא ירה במנוח בזמן שזה היה מעליו, במהלך המאבק על הרצפה.
לא נעלמה מעיני טענת ב"כ הנאשם, כי בריאיון שנתן יניב לכלי התקשורת ביום שלמחרת האירוע, הוא לא הזכיר את הדברים שסיפר לו הנאשם, כפי שמסר בעדותו. עם זאת, לא מצאתי כי יש בכך כדי לפגום במהימנות עדותו של יניב. מדובר בריאיון לטלוויזיה אליו התראיין יניב, להבדיל מעדות אשר מסר יניב לגופי החקירה במסגרת חקירתו ועמד על דיוקם של דברים, בעוד שבריאיון הטלוויזיוני אמר את שבחר לומר מכל אלה. יניב הסביר בהקשר זה, כי בריאיון הוא סיפר את מה שמצא לנכון באותו רגע וכי לא נכנס לפרטי פרטים. כאשר נחקר על ידי השוטרים מספר ימים לאחר מכן ונשאל על ידם את השאלות הרלוונטיות, השיב להם ממה שזכר (ראו עמ' 482 לפרוט', ש' 27 ואילך).