יודגש, כי הן לקריסטינה והן ליניב אין מניע להימנע מאמירת האמת ולסבך את הנאשם. קריסטינה היא אחות הנאשם ואף הנאשם עצמו העיד, כי היחסים ביניהם טובים ואין ביניהם כל סכסוך. ליניב אין היכרות קודמת עם הנאשם, או עם המנוח ואין סיבה בגינה יש להטיל דופי בעדותו. בנסיבות אלו, הרי שגם עדותו של יניב בן שימול וגם עדותה של קריסטינה מהימנות בעיני. לפיכך, רואה אני לסמוך על עדויותיהם, לאמצן ולבסס עליהן ממצאים.
- זאת ועוד. לאחר שחזר לזירה עם קריסטינה ופגש ביניב בן שימול, הנאשם נעצר על ידי השוטר רס"ר עלי עבד אלהאדי. בתיעוד מצלמת הגוף של עלי (ת/16) נראה הנאשם כאשר הוא יושב מאחורי האמבולנס ומקבל טיפול רפואי ראשוני מאנשי מד"א. השוטרים בקרבת הנאשם נשמעים משוחחים על האקדח שנתפס ובין היתר צוין, כי האקדח נפרק וכי לא היו במחסנית כדורים כלל. בהקשר זה אמר הנאשם לשוטרים: "יריתי באוויר הרבה פעמים עד שהייתי צריך לתת בו איזה שתיים" (דקה 12:52 לסרטון בת/16).
מהאמור עולה, כי הנאשם ידע שירה במנוח שני כדורים וכי אלה פגעו במנוח. ויודגש, הנאשם לא הזכיר כלל, חרף הנוכחות של שוטרים רבים סביבו, כי ירה במנוח מפני שחשב שהוא מחבל המבצע אירוע פח"ע, או מפני שחשב שהמנוח עומד להוציא כלי נשק מרכבו. הדברים משתלבים עם אמירות הנאשם לקריסטינה וליניב ומובילים למסקנה, כי כוונת הנאשם באמירותיו אלה הייתה שירה במנוח שני כדורים תוך כדי מאבק, בעוד המנוח נמצא מעל הנאשם ואינו "משחרר ממנו", כלשון הנאשם.
הסברו של הנאשם, כי בדבריו לשוטרים "הייתי צריך לתת בו איזה שתיים" התכוון לירי לעבר גבו של המנוח כאשר המנוח נמלט חזרה לרכבו, נעדר היגיון. הנאשם ידע, כי בפועל, ירה לעבר גבו של המנוח שלושה כדורים. לטענת הנאשם, אמר לשוטרים שירה "איזה שניים" מפני שחשש לומר שירה שלושה כדורים, כדי שלא להצטייר בעיני השוטרים כמי שירה ללא הבחנה (עמ' 629 לפרוט', ש' 23 - עמ' 630, ש' 10):
"ש: כמה כדורים ירית בגב שלו?
ת: לכיוונו שלושה.
ש: לכיוונו שלושה כדורים? תסביר לי את המשפט הזה "הייתי צריך לתת בו שניים".
עו"ד זמר: "איזה שניים".
ש: השילוב בין שני כדורים לבין לתת בו.
ת: הם בדיוק דיברו על זה שנגמרה המחסנית, שיריתי את כל המחסנית אז היה לי כאילו מין חשש כזה להגיד יריתי עליו שלושה כדורים אז אמרתי "איזה שתיים" כאילו בערך שתיים כי פחדתי.