תפח (נצ') 22205-06-23 מדינת ישראל נ' דניס מוקין - חלק 6

ד"ר יריב כנפי:

99. ראו בהקשר זה עמ' 42 - 48 לפרוטוקול הדיון מיום 22.1.24. העד הינו מרכז תחום סמים ואלכוהול במעבדה לטוקסיקולוגיה ופרמקולוגיה קלינית בבית החולים "תל השומר".  באמצעות העד הוגשה חוות דעת ת/9, דו"ח תוצאות בדיקות מעבדה ת/13 ומסמכים נוספים ת/10 - ת/12.
100. במסגרת חקירתו הראשית הסביר העד את אופן ביצוע בדיקות המעבדה. באשר לתוצאות הבדיקה הסביר, כי DHC הינו החומר הפעיל בקנאביס, אשר תוצר הפירוק שלו בגוף הוא חומצת THC.  ריכוז ה-THC שנמצא בדמו של הנאשם הוא 5.7 ננוגרם למ"ל.  בהקשר זה הסביר, כי הימצאות THC בדם מעידה על שימוש בסם סמוך לזמן נטילת דגימת הדם, היינו, טווח של שעות בודדות, אם כי הדבר תלוי גם בהרגלי הצריכה של הנבדק.  אצל משתמש כרוני, להבדיל ממשתמש מזדמן, יש ריכוזי רקע של THC אשר משתחרר בגוף לאורך זמן עם הפסקת השימוש בקנאביס.  הדגימה שניטלה מהנאשם נלקחה יומיים לאחר מעצרו של הנאשם ומכאן, שככל הנראה מדובר במשתמש כרוני.  להערכת העד, נוכח הריכוז הגבוה שנמצא אצל הנאשם יומיים לאחר האירוע, הרי שריכוז ה-THC שהיה בדמו במועד האירוע היה גבוה יותר, אך קרוב לריכוז שנמצא בבדיקה.
101. בחקירתו הנגדית אישר העד, כי לחוזק וריכוז ה-THC בחומר שהנבדק צרך, לכמות שנצרכה בשימוש האחרון, כמו גם לקצב חילוף החומרים של הנבדק, ישנה השפעה על תוצאות הבדיקה. לאחוז מסת השומן בגוף ישנה השפעה על אגירת ה-THC ברקמות השומן בגוף.  נתונים אלה אינם מצויים בידיעתו של העד.  בהתייחס למשתמש כרוני, ציין העד, כי הכוונה לשימוש של ארבע פעמים בשבוע לפחות.  העד הבהיר, כי ישנו קושי לקבוע במדויק את זמן השימוש האחרון של הנבדק, אם כי במקרה הנוכחי ניתן להעריך בהערכה גסה, כי הנאשם צרך קנאביס בטווח של מספר ימים לפני הבדיקה.

רס"מ ג'ימי סרחאן:

102. ראו בהקשר זה עמ' 48 - 50 לפרוטוקול הדיון מיום 22.1.24. העד הינו סייר תנועה במשטרת תנועה ארצית ביחידת עמקים.  באמצעות העד הוגש דו"ח על בדיקת שכרות באמצעות מכשיר ינשוף ת/14.
103. בעדותו מסר העד, כי ביצע בדיקת תקינות למכשיר הינשוף בתחילת המשמרת ובסיומה.  כן מסר, כי בת/14 ישנה תוצאת בדיקת הנשיפה שנערכה לנאשם.
104. בחקירתו הנגדית הסביר העד, כי הנאשם לא קיבל דו"ח על נהיגה בשכרות מפני שלא נתפס כשהוא נוהג. העד ביצע לנאשם בדיקת שכרות מפני שהתבקש לעשות כן.  לנאשם לא בוצעה בדיקת מאפיינים מפני שהוא לא נעצר על יד העד.  העד ציין, כי אם היה מריח אלכוהול מהנאשם, היה מציין זאת במזכר.  עם זאת, הדגיש, כי מכשיר הינשוף מדויק יותר מבדיקת מאפיינים, או מהתרשמות העד מהנאשם.  העד אישר, כי הבדיקה נערכה לנאשם בשעה 21:08 וכי הוא אינו יודע מה היה ריכוז האלכוהול אצל הנאשם שלוש שעות קודם לכן.

רס"מ בשיר שאהין:

105. ראו בהקשר זה עמ' 56 - 59 לפרוטוקול הדיון מיום 30.6.24. העד שירת בתקופה הרלוונטית במחלק מיעוטים ורצח בימ"ר.  באמצעות העד הוגשו דיסקים ובהם תיעוד החיפוש שנערך ברכבו של המנוח (ת/23) וברכבו של הנאשם (ת/25) וכן מזכרים בעריכת העד ת/41 - ת/45.
106. בחקירתו הנגדית הסביר העד, כי ביצע את החיפושים ברכב של המנוח וברכב של הנאשם ביום 15.5.23, בהנחיית הפרקליטות, או בהנחיית ראש המחלק. בזמן החיפוש היו הרכבים בחניון תחנת המשטרה בעפולה.  העד ציין, כי מדובר בחניון סגור עם כניסה לשוטרים, אך ייתכן שישנה גישה גם לאזרחים.  לא ידוע לו האם ישנן מצלמות בחניון.  העד לא ידע לומר מתי רכבו של המנוח הגיע לחניון.  כן הסיק, כי הרכב לא היה נעול, היות ומצפייה בדיסק החיפוש עולה, כי הוא לא עשה שימוש במפתח לצורך פתיחת הרכב.
107. בחקירתו החוזרת הבהיר העד, כי לא ידוע לו מהם הנהלים באשר לכניסת אזרחים לחניון התחנה.

רס"מ גיל אלון:

108. ראו בהקשר זה עמ' 59 - 118 לפרוטוקול הדיון מיום 30.6.24, עמ' 161 - 173 לפרוטוקול הדיון מיום 1.7.24 וכן עמ' 297 - 359 לפרוטוקול הדיון מיום 10.7.24.  העד הינו חוקר במחלק רצח בימ"ר צפון.  במקרה דנן היה העד בין החוקרים המובילים בתיק.  באמצעות העד הוגשו חקירת הנאשם מיום 6.5.23 (ת/2, דיסק ת/2א, תמלול ת/2ב), שחזור שנערך עם הנאשם ביום 7.5.23 (דיסק ת/3, תמלול ת/3א, דו"ח הובלה והצבעה ת/3ב), וחקירת הנאשם מיום 6.6.23 (ת/7, דיסק ת/7א, תמלול ת/7ב).  כן הוגשו צווים המופנים לחברת איתוראן (ת/89), דו"ח צפייה ת/90 ומזכר ת/91.
109. בעדותו תיאר העד את נסיבות חקירתו הראשונה של הנאשם. בהקשר זה פירט, כי החקירה בוצעה בתחנת תבור, הצמודה לתחנת עפולה, בשל אילוצי צילום והקלטה.  בחקירה נכח החוקר חזי זיו, אשר העד חנך באותו מועד.  בשלב מסוים נכנס לחקירה גם ראש המחלק עוזי אבוטבול והחליף את העד בחקירה למספר דקות.  העד ציין, כי במהלך החקירה הנאשם היה נסער והשתמש בביטויים לא מקובלים.
110. העד סיפר, כי בתחילת החקירה, ועל סמך סרטון האירוע, סברו החוקרים שמדובר במאבק, שבסופו הנאשם קם וירה במנוח בזמן שהמנוח נמלט ממנו. הדבר תאם גם לחוות דעתו הראשונית של ד"ר קוטיק לפיה, הקליעים פגעו במנוח מאחור.  אולם, עם התקדמות החקירה והתעמקות בסרטון התברר לעד, כי במהלך המאבק על הרצפה, נשמעת ירייה וישנה מעין רתיעה של המנוח.  לאור זאת, פנה העד לד"ר קוטיק בבקשה לבחינה מחדש ולאחר התייעצות עם מומחים אחרים במכון, הגיע ד"ר קוטיק למסקנה, כי הפגיעות היו מקדימה ולא מאחור, כפי המפורט בחוות דעתו הסופית.  העד הסביר, כי הסברה הראשונית לפיה הפגיעות היו מאחור התבססה הן על חקירת הנאשם והן על השחזור שביצע.  בהקשר זה פירט, כי הנאשם אמר בחקירתו כי ירה באוויר וכן ירה במנוח כשהוא רץ לרכב.  העד הוסיף ומסר, כי בחקירתו האחרונה של הנאשם הוא הטיח בנאשם לראשונה, כי ישנה חוות דעת לפיה הוא ירה במנוח מלפנים ולא מאחור.  הנאשם הגיב מידית, כי יכול להיות שנפלט לו כדור וזאת, לראשונה.
111. בחקירתו הנגדית אישר העד, כי הודעתה של קריסטינה הייתה ההודעה הראשונה שנגבתה במסגרת החקירה. העד ציין, כי הוא לא ידע הרבה באשר למעורבותה של קריסטינה באירוע עובר לחקירתה, מעבר לכך שהיא הגיעה עם הנאשם לזירה אחרי האירוע.  במהלך גביית הודעתה, היא מסרה שאמרה לשוטרת בזירה שהיא נהגה ברכב ולאחר מכן התחרטה ולכן, המשך חקירתה נעשתה תחת אזהרה.  העד הבהיר, כי היה ברור שקריסטינה אינה מעורבת באירוע עצמו, לאור העולה מסרטון האירוע.  העד הדגיש, כי היה מדובר באירוע מורכב, המלווה בהפרות סדר ולכן פרטים רבים לא היו ברורים באותו שלב.
112. בפני העד נטען, כי בעוד שקריסטינה מסרה שהנאשם אמר לה שהמנוח עקף אותו בכביש, הרי שהנאשם טען, כי המנוח לא עקף אותו. העד לא זכר האם הוא עימת את הנאשם, או את קריסטינה, עם סוגיה זו במסגרת חקירותיהם.  עם זאת, הסביר, כי בניסיון למצוא תרחיש הגיוני לנסיבות שהובילו לאירוע, הנאשם התבקש להסביר ולהדגים מה הייתה התנהלות הנאשם והמנוח במהלך נסיעתם.  העד הבהיר, כי אין ראייה אובייקטיבית למה שקרה בדיוק, אך בסופו של דבר, המנוח הוא שעצר בשולי הכביש ואילו הנאשם עמד עם רכבו על הכביש.  לכן, הוא אינו מקבל כעובדה מוגמרת את התרחיש שסיפק הנאשם למה שהתרחש בכביש.  על סמך פעולות החקירה שבוצעו, לא ניתן לקבוע האם גרסת הנאשם לפיה, המנוח האיץ ובלם בפתאומיות תוך כדי נסיעה, היא נכונה.  העד הופנה לכך שניתן היה לחלץ נתונים אלה מדו"ח חברת איתוראן.  בהקשר זה השיב, כי לא ניתן ללמוד מכך דבר, מפני שהנתונים יכולים להתיישב גם עם תרחיש הפוך לפיו, הנאשם הוא זה שהאיץ ובלם לפני המנוח.  מכאן, שגם אז לא ניתן היה לקבוע האם המנוח נסע לפני הנאשם, או להיפך.
113. העד הופנה לכך שבהודעתה, קריסטינה מסרה שהנאשם סיפר לה שאחרי שנאבק במנוח על הרצפה, הוא ירה פעם נוספת באוויר ולאחר מכן ירה במנוח, דבר שאינו עולה בקנה אחד עם הנראה בסרטון האירוע. בהקשר זה נטען בפני העד, כי הדברים תואמים לגרסת הנאשם בחקירתו הראשונה.  העד השיב, כי קריסטינה לא הייתה עדה לאירוע, אלא סיפרה את אשר שמעה מהנאשם עצמו לאחר האירוע.  באשר לנאשם תיאר העד, כי בחקירתו הראשונה הוא היה עם חולצה קרועה, שריטות על גופו ונדף ממנו ריח של אלכוהול.  העד שלל את הטענה כי הנאשם נראה מותש בעקבות המאבק במנוח, מעבר לכך שטבעי שיהיה עייף בנסיבות אלה.  העד אישר, כי כבר בתחילת חקירתו הראשונה הנאשם אמר, כי המנוח תקף אותו וכי הוא הרגיש מאוים והגן על עצמו מפני המנוח.
114. בפני העד נטען, כי גרסת הנאשם בכל חקירותיו הייתה, כי הירי היחיד שביצע לעבר המנוח היה כשהתרחק לרכבו לאחר המאבק על הרצפה. העד השיב, כי זו הייתה גרסתו בחקירתו הראשונה.  העד אישר, כי הנאשם טען בחקירתו שהמנוח יצא ראשון מרכבו וכי מעדויות עדי הראייה לא עולה מי מהשניים יצא ראשון מהרכב.  כן אישר, כי הוא אינו מקבל את גרסת הנאשם לפיה, הוא ירה לעבר גבו של המנוח מפני שחשש שהמנוח יוציא כלי נשק מרכבו.  עוד ציין בהקשר זה, כי לא נמצא דבר ברכבו של המנוח, מלבד מכשיר הטלפון שלו.  העד הבהיר, כי רכב המנוח נבדק על ידי מז"פ בזירה ולא אותר בו כלי נשק כלשהו.  העד הופנה לכך שמהתיעוד עולה שנכחו אנשים נוספים בזירה.  העד השיב, כי הוא אינו מזהה אותם, אולם הוא אינו יכול להשיב באשר לפעולות שהתבצעו לזימון עדים.  כן ציין, כי בעקבות הפרות הסדר הגיעו לזירה אנשים רבים.
115. העד הופנה לכך שלטענת הנאשם, הוא נשאל שאלות על ידי שוטר אחר, לפני חקירתו הראשונה ולפני שהתייעץ עם עו"ד. העד השיב, כי הוא אינו יודע איזה שאלות הופנו אל הנאשם במסגרת זו.  כן הסביר, כי סבר שמדובר בבוחן ששוחח עם הנאשם לצורך ביצוע בדיקת נשיפה לאלכוהול.  בהמשך התברר, כי אותו שוטר היה ראש מחלק הרצח, אשר ערך מזכר באשר לשיחתו זו עם הנאשם.  העד ציין, כי הנאשם לא שמר על זכות השתיקה וכבר בזירה אמר לשוטרים כי הוא ירה במנוח שני כדורים.  כמו כן, הנאשם הוזהר באשר לזכויותיו כבר בשטח והתייעץ ארוכות עם עורכי דין עובר לחקירתו הראשונה.  העד ציין, כי כאשר הוא הגיע לתחנה, הנאשם היה שם בנוכחות שוטרים מהתחנה, אשר לא שוחחו עם הנאשם.
116. העד אישר, כי בחקירתו הראשונה הנאשם טען, כי לא ירה במנוח מטווח אפס, אלא רק כאשר התרחק ממנו לאחר המאבק על הרצפה.  כן אישר, כי הנאשם טען שבזמן המאבק עם המנוח הוא לא חש מאוים, אלא רק שהמנוח רץ לרכבו, מפני שהנאשם חשש שהוא יוציא משם כלי נשק.  העד הבהיר, כי הוא שאל את הנאשם האם הוא ירה במנוח בזמן המאבק על הרצפה, מפני שיש חשיבות לשלב המדויק בו ירה הנאשם וכן, מפני שמהעובדה שהאקדח היה ריק מתחמושת ברור, כי היה ירי נוסף.  העד אישר, כי בשחזור שבוצע עם הנאשם, הנאשם תיקן את דבריו והוסיף פרטים באשר להתרחשויות, מעבר למה שמסר בחקירתו הראשונה.  עם זאת, הפרט שנותר עקבי בגרסתו של הנאשם הוא שהירי בוצע לעבר המנוח רק בשלב בו התרחק לרכבו והיה בגבו לנאשם.
117. בהמשך חקירתו הנגדית בדיון מיום 1.7.24, מסר העד, כי הוא אינו יודע כיצד סרטון האירוע שצילם תומר חיימוביץ' הגיע לתקשורת. לדברי העד, לא זכור לו שהנושא נחקר.  העד אישר, כי הנחת העבודה בתחילת החקירה הייתה, כי הירי שגרם למות המנוח היה ירי בגבו בשלב האחרון של האירוע.  העד הופנה לכך שבדו"ח מד"א צוין, כי פצע הכניסה הוא בחזה ופצע היציאה בגב.  העד השיב בהקשר זה, כי הדו"ח נכתב על ידי פרמדיק שהינו נעדר הכשרה מתאימה לקבוע זאת וכי ד"ר קוטיק, שהינו רופא משפטי, קבע בתחילה את ההיפך.  לאחר שחזר והתעמק בסרטון האירוע, הבין שככל הנראה היה ירי מלפנים, במהלך המאבק על הרצפה, ולכן פנה לד"ר קוטיק על מנת שייבחן זאת שוב.  העד ציין, כי בסרטון נשמע קול ירייה במהלך המאבק ונראה שהייתה רתיעה של המנוח.  מספר ימים לאחר מכן ד"ר קוטיק שוחח עמו ואמר לו שלאחר בחינה נוספת במכון הם הגיעו לכלל מסקנה שהירי היה מלפנים.  עם זאת, בשלב זה טרם התקבלה חוות דעתו הסופית של ד"ר קוטיק.
118. בהמשך חקירתו הנגדית בדיון מיום 10.7.24, אישר העד, כי אין דבר שיכול לסתור את גרסת הנאשם לפיה, בשלב בו המנוח חזר לרכבו, עובר למאבק על הרצפה, הנאשם צעק לו שייסע משם ושהוא לא רוצה לפגוע בו. עם זאת, ציין, כי התנהלותו של הנאשם בהמשך האירוע אינה מתיישבת עם כך וכי מהסרטון עולה, שהמנוח ניסה לסגור את דלת רכבו והנאשם נפגע מדלת הרכב.  העד אישר, כי לא רואים בסרטון עם איזו יד המנוח ניסה לסגור את דלת הרכב ומה הייתה תנוחת הישיבה שלו ברכב.  כך, לא ניתן לסתור את טענת הנאשם לפיה, המנוח ישב כשחצי גופו בתוך הרכב וחצי גופו מחוץ לרכב.  בפני העד נטען, כי אילו המנוח רצה לנסוע מהמקום בשלב זה, הוא יכול היה לעשות כן, אולם תחת זאת הוא קפץ מהרכב והתנפל על הנאשם.  בהקשר זה השיב העד, כי הנאשם ירה ליד ראשו של המנוח וכי ישנם מספר תרחישים אפשריים למה שהתרחש שם באותו רגע, בין אם המנוח יצא מהרכב בעצמו ובין אם הנאשם משך אותו החוצה.  העד הבהיר, כי מכל מקום, אין מחלוקת עובדתית שהמנוח יצא מהרכב באותו שלב.  כן ציין, כי במסגרת החקירה נבדקו ונשללו תרחישים שונים.  סופו של יום, בחקירותיו של הנאשם, הוטח בפניו התרחיש ההגיוני ביותר על פי הממצאים בשטח.
119.  העד נשאל היכן בדיוק היו הידיים של הנאשם בזמן הירי שנשמע בסרטון בעת המאבק על הרצפה.  העד השיב, כי לצורך כך יש צורך לנתח את הווידאו יחד עם הסאונד.  כן ציין בהקשר זה, כי באופן טבעי בסרטונים מסוג זה, אין סנכרון מושלם בין התמונה לבין הסאונד בשל המרחק.  בפני העד נטען, כי מהסרטון עולה כי בשלב מסוים במהלך המאבק, המנוח אחז בשתי ידיו ביד ימין של הנאשם שאחזה באקדח.  העד השיב, לאחר צפייה בסרטון, כי לא ניתן לקבוע זאת בוודאות.  העד הסביר, כי באקדח מסוג גלוק, בו עשה הנאשם שימוש, יש לדרוך את האקדח על מנת לבצע ירי.  בעת הדריכה, נכנס כדור לבית הבליעה וההדק זז קדימה.  בעת ביצוע ירי, ההדק נע אחורנית.  לצורך ירי נוסף, יש לבצע פעולה על מנת להחזיר את ההדק שוב קדימה וללחוץ עליו שוב אחורנית לצורך ביצוע ירי נוסף.  העד ציין, כי באקדחו של הנאשם לא הותקן שיפור המאפשר ירי בלחיצה קלה יותר.  העד נשאל האם במצב בו הנאשם והמנוח נאבקים על הרצפה יכול להיווצר מצב בו כאשר הנאשם החזיק את האצבע על ההדק נוצר לחץ מספיק לצורך ירי.  העד השיב, כי ישנו קושי לבדוק זאת.
120. בפני העד נטען, כי לאחר שהוטח בנאשם כי הוא ירה במנוח במהלך המאבק על הרצפה, הנאשם השיב כי ייתכן שהכדורים נפלטו מהאקדח ורצה להדגים כיצד, אך העד מנע זאת ממנו. העד השיב, כי לגרסת הנאשם, הוא כלל לא ידע שנפלטו כדורים מהאקדח במהלך המאבק ולכן לא ראה טעם בהדגמה בהקשר זה, כיוון שזו תהיה מבוססת על השערות בלבד.  בפני העד הוצג, כי בחקירתו של הנאשם, העד טען בפניו כי נשמעו בסרטון שתי יריות בזמן המאבק על הרצפה וכי המנוח תפס את ידיו של הנאשם רק לאחר שנורה בפעם הראשונה.  העד הבהיר, כי שמע בסרטון ירייה אחת בלבד וכי ייתכן שבלהט החקירה אמר דברים מהם השתמע אחרת.  כן הבהיר, כי התכוון לכך שבזמן בו נשמעת הירייה, נראה בסרטון כי ידו של הנאשם חופשיה והמנוח לא אחז בה.  ככל שטענת הנאשם לפיה המנוח תפס את ידו נכונה, הרי שזה היה לאחר שהמנוח כבר נורה על ידי הנאשם בפעם הראשונה.  העד ציין, כי בסרטון נראה שידו של המנוח נשלחת לעבר הנאשם, אך לא ניתן לקבוע האם הוא אכן תפס את ידו של הנאשם.
121. לדברי העד, הנאשם זגזג בחקירתו השלישית בין שתי גרסאות. האחת, כי נפלטו מהאקדח שני כדורים על הרצפה, דבר התואם, לשיטת העד, את דברי הנאשם לשוטר בזירה כי ירה באוויר עד שהיה צריך לירות במנוח שני כדורים.  השנייה, כי ירה במנוח שלושה כדורים מאחור כאשר התרחק לרכבו, אך אמר לשוטר בזירה שירה רק שניים כדי לא להצטייר כרוצח.  העד אישר, כי הטיח בנאשם בחקירתו השלישית כי אמר לשוטר בזירה שירה במנוח שני כדורים, מפני שלסברתו, הנאשם ידע שהוא ירה במנוח שני כדורים בזמן המאבק על הרצפה, אך לאחר מכן שינה את גרסתו.
122. העד נשאל מדוע חברתו של הנאשם לא הובאה לחקירה פעם נוספת לאחר שהתקבלו תוצאות פריקת הטלפון של הנאשם ובהן, ההודעות שהוחלפו בינה לבין הנאשם. העד השיב, כי לא ראה טעם להביאה שוב לחקירה לאור זאת שהיא סובלת מבעיות אישיות רבות, כמו גם לאור העובדה שההודעות בין השניים מדברות בעד עצמן.

ד"ר אנדרי קוטיק:

123. ראו בהקשר זה עמ' 122 - 131 לפרוטוקול הדיון מיום 1.7.24. העד הינו רופא במכון לרפואה משפטית באבו כביר.  באמצעות העד הוגש מסמך בדבר ממצאים ראשוניים מבדיקת המנוח (ת/81), מכתב הבהרה בעניין נתיחת גופת המנוח (ת/82), חוות דעת מומחה (ת/83) ודיסק תמונות (ת/141).

124. בעדותו הסביר העד, כי חוות דעתו הראשונית, שהכילה ממצאים ראשוניים, הייתה שגויה מבחינת כיווני הירי, כאשר פצעי כניסת הקליע שתוארו היו בגב. אולם, לאחר מחשבה שנייה והתייעצות עם עמיתיו, הגיע העד למסקנה, כי פצעי כניסת הקליע הם מקדימה והיציאה בגב, כפי שנכתב בחוות דעתו הסופית.  העד ציין, כי בכתיבת חוות הדעת הראשונית היה תחת השפעת סרטון האירוע, אשר גרם להטיה קוגניטיבית.  העד הסביר, כי סביב פצעי כניסת הקליע היו סימני ירי משניים ברורים כמו השחרה, חריכה ופצעי שפשוף נקודתיים שיכולים להתיישב עם גרגירי אבק שריפה.  כן ציין, כי באפשרותו להעריך שמדובר בירי מטווח קרוב.  בהקשר זה הבהיר, כי מדובר בטווח של פחות ממטר, אם כי אין באפשרותו לקבוע האם מדובר בסנטימטרים בודדים או בעשרות מ"מ.  הדבר תלוי גם בסוג התחמושת, סוג אבק השריפה, אורך הקנה ועוד.  העד הדגיש, כי ההערכה בהקשר זה אינה מדויקת וכי באפשרות מז"פ לבצע הערכה מדויקת יותר.
125. העד מסר, כי אפשרי שאדם יפגע בליבו ויהיה מסוגל לרוץ את המרחק שרץ המנוח לרכבו. בהקשר זה הסביר, כי בספרות הרפואית ישנן עדויות לכך שגם לאחר פגיעה קטלנית בלב, אדם עדיין מסוגל לבצע פעולות מסיביות כגון ריצה של עשרות מטרים שכן עדיין קיימת אספקת דם למוח מפעימת הלב הקודמת שהייתה.  עוד הסביר העד, כי במקרים מסוימים קשה להבחין בין פצע כניסה לבין פצע יציאה, מה שהוביל לטעותו בממצאיו הראשוניים.  כך למשל, כאשר במקרה בו הנבדק נשען על משטח חם, אז נוצר פצע יציאת קליע נתמך, הדומה לפצע כניסה.  העד הסביר, כי במקרה דנן ישנם ממצאים די חד משמעיים המבחינים בין פצע כניסה לבין פצע יציאה נתמך, כאמור, והתומכים במסקנתו הסופית.  בין ממצאים אלה תיאר העד השחרה סביב הפצע, סימני שפשוף זעירים הנגרמים מכניסה של אבק שריפה והתקלפות עור.
126. בחקירתו הנגדית אישר העד, כי בשל ההטיה הקוגניטיבית שנגרמה לו כתוצאה מהצפייה בסרטון האירוע, הוא התעלם מסימנים שבמצב אחר לא היה מתעלם מהם. כן מסר, כי הוא אינו יכול לדעת כמה זמן חלף בין פגיעת הקליע הראשון לבין פגיעת הקליע השני, אם כי ניתן לקבוע, כי מדובר בערך באותו טווח ירי, היות ושתי הפגיעות דומות מבחינת סימני הירי המשניים.  עם זאת, הבהיר, כי זוויות הכניסה של שני הקליעים ומעברי הקליעים בגוף הינם שונים, היות ומדובר בירי שנורה תוך כדי מאבק.  הדבר עולה בקנה אחד גם עם העובדה שמנח גופו של המנוח בעת שנפגע מהקליע הראשון היה שונה ממנח גופו בעת שנפגע מהקליע השני.  העד שלל, כי מצא על גופו של המנוח פצעי הגנה.
127. בחקירתו החוזרת הבהיר העד, כי העובדה שכיווני מעבר הקליע בגוף המנוח שונים בין שני הקליעים יכולה להיגרם הן משינוי במנח גופו של המנוח והן משינוי במנח גופו של היורה. עם זאת, למרות שהנאשם והמנוח היו בתנועה, המרחק שבין הירי לבין פצע הכניסה לא השתנה באופן דרמטי.  עוד ציין, כי אם הייתה נתפסת חולצת המנוח, הרי שניתן היה להגיע לממצאים מדויקים יותר בבדיקות מז"פ.  בהקשר לכך שלא נמצאו על המנוח פצעי הגנה, הסביר העד, כי נמצאו רק שפשופים שהתיישבו עם נפילה או חיכוך עם הכביש.  עם זאת, אף אם היו נמצאות שריטות אחדות על גופו של המנוח, לא היה ניתן לקבוע שמדובר בפצעי הגנה דווקא.

רס"ר עלי עבד אלהאדי:

128. ראו בהקשר זה עמ' 132 - 161 לפרוטוקול הדיון מיום 1.7.24. העד הינו ראש משמרת בתחנת עפולה.  באמצעות העד הוגשו סרטוני מצלמות גוף ת/16, דו"ח מעצר ת/133 ודו"ח פעולה ת/134.
129. בעדותו תיאר העד את ההתרחשויות במועד הרלוונטי לאירוע. כך פירט, כי בסביבות השעה 18:00 התקבל דיווח על אירוע ירי בכניסה לגן נר.  בדיווחים צוין, כי אדם בלונדיני ירה באדם אחר באקדח וכי ישנו תיעוד של המקרה.  העד הגיע למקום האירוע וחבר אל אחד המודיעים אשר הציג בפניו את הסרטון.  המנוח היה על הכביש בכניסה לישוב, ליד גי'פ טויוטה לבן.  העד הבחין שהיו בשטח תרמילים וכן הבחין בלייזר דולק מכוונת של אקדח.  הרבש"צ של הישוב הגיע ודיווח לעד שהחשוד בירי נמצא בין שיירת הרכבים.  החשוד ענה לתיאור בסרטון ולכן נעצר על ידי העד.  לדברי העד, חלפו לכל היותר עשר דקות מרגע קבלת הדיווח על האירוע ועד להגעתו למקום.  העד ציין כי מעל גופת המנוח היו אנשי מד"א וניכר, כי בוצעו ניסיונות החייאה.
130. העד הוסיף ומסר, כי הנאשם היה ליד רכבו, שהיה, לפי זכרונו, רכב מיצובישי קטן כהה. על הנאשם היו חבלות בפלג גופו העליון והוא היה בלוויית אחותו.  כאשר ראה את הנאשם, העד הודיע לו כי הוא עצור, הודיע לו את זכויותיו והרחיק אותו מהמקום על מנת לבודד אותו מאנשים אחרים.  העד ציין, כי מכיוון שהוא היה בלי מצלמה, הוא קרא לאחד השוטרים שיגיע אליו עם מצלמה ומאותו שלב המשיך לתעד את המתרחש.  הנאשם אמר לעד שהאקדח ברכבו והעד ערך חיפוש ברכב, מצא את האקדח על המושב הקדמי שליד הנהג ותפס אותו כמוצג.  העד ציין, כי האקדח היה דרוך וכי המחסנית הייתה בהכנס אך ריקה מכדורים.  לאור הנראה בסרטון ת/16 הסביר העד, כי בתחילה סבר שיש כדור בקנה מפני שההדק היה דרוך קדימה, אך לאחר שפרק את הנשק התברר שהוא ריק מכדורים.  האקדח והתרמילים נתפסו כמוצגים, הוכנסו על ידי העד למעטפה והועברו לתחנה.  העד תיאר, כי זיהה את הנאשם באמצעות תעודת זהות, אימת את פרטיו ואזק אותו.  כן ציין, כי הנאשם היה תחת השגחה שלו או של שוטרים אחרים כשקיבל טיפול ממד"א.
131. העד לא זכר האם ביצע חיפוש גם ברכבו של המנוח, או האם נעשה שם חיפוש על ידי גורם אחר. בהקשר זה הסביר העד, כי מכיוון שהיו התקהלויות והפרות סדר במקום, היו שלבים בהם הוא התפנה לטפל בכך והשאיר את הנאשם בהשגחת שוטרים אחרים.  בשלבים אלה, לא היה לעד קשר עין עם הרכבים של הנאשם והמנוח.  עם זאת, הדגיש, כי הזירה הייתה סגורה, אנשי מז"פ נכחו ולא התאפשר לאזרחים להתקרב לרכבים.
132. בחקירתו הנגדית הסביר העד, כי עצר את הנאשם בחשד לרצח לאור הנראה בסרטון ולאור העובדה, כי נמסר מאנשי מד"א כי המנוח נפטר. בפני העד הוקרן סרטון האירוע והוא הצביע על השלב בו הנאשם יורה לעבר גבו של המנוח המתרחק לרכבו, כשלב בו בוצע הירי, לשיטתו.  העד הופנה לכך שבדו"ח הפעולה שערך נכתב כי הוא הגיע לזירה כחצי שעה לאחר קבלת הדיווח על האירוע.  בהקשר זה הסביר העד, כי הגיע קודם לכן, אך עדכן במערכת אודות הגעתו לזירה רק לאחר ששהה בה מספר דקות.  כאשר הופנה לכך שישנו פער בין מה שמסר בעדותו לבין השעה שצוינה בדו"ח הפעולה, הבהיר העד, כי לא דייק בשעת הגעתו, אך הוא אינו יודע לנקוב בזמן המדויק.  כן ציין, כי מסרטון מצלמת הגוף עולה כי הצילום החל עשר דקות לאחר קבלת הדיווח על האירוע.
133. העד תיאר, כי בשלב מסוים החלו במקום הפרות סדר והתקהלות של תושבים מכפר מגוריו של המנוח. המתקהלים צעקו, התבטאו כנגד המשטרה וזרקו אבנים באופן שיצר סיכון לסובבים.  בנסיבות אלה ועל מנת להביא להפסקת זריקת האבנים, העד ירה שני כדורים באוויר ואף השליך מספר רימוני הלם.  בזמן זה, אנשי מז"פ עסקו בטיפול בזירה ואילו כוח יס"מ הגיע לטפל בהפרות הסדר.  העד אישר, כי בשלב זה, כמו גם בשלבים אחרים של האירוע, הוא לא היה בקשר עין רציף עם הרכבים של הנאשם והמנוח.
134. בפני העד נטען, כי מסרטון מצלמת הגוף עולה, כי בעת שירד לטפל בהפרות הסדר, הנאשם נותר נעול בניידת, ללא השגחת שוטרים. בהקשר זה עמד העד על כך שלא ידוע לו האם אכן הנאשם הושאר ללא השגחה, או שמא היה עימו שוטר אחר.  כן הוצג בפני העד, כי בסרטון נראים אנשים לא מזוהים נוכחים בזירה.  העד לא ידע לומר מי הם, מתי הגיעו לזירה, מה עשו שם והאם נגעו ברכבים של הנאשם או של המנוח.  העד ציין, כי ייתכן שמדובר באנשי מד"א בלבוש אזרחי.  עוד מסר, כי בשלב זה הזירה כבר הייתה סגורה וכי הוא פעל להרחיק סקרנים ואנשים אחרים מהמקום.
135. בחקירתו החוזרת הבהיר העד, כי אמנם הוא לא היה בקשר עין רציף עם הרכבים של הנאשם והמנוח, אך לא משתמע מכך, כי הרכבים לא היו בהשגחת שוטרים אחרים. כן מסר, לאחר צפייה בסרטון מצלמות הגוף, כי הנאשם הוכנס לניידת שעמדה בצד שמאל של הכביש, שאינה הניידת עימה הגיע העד לזירה.

רוי בן ייטח:

136. ראו בהקשר זה עמ' 177 - 182 לפרוטוקול הדיון מיום 4.7.24. העד הינו פרמדיק במד"א.  באמצעות העד הוגשו מסמכים רפואיים ת/78.
137. בעדותו מסר העד, כי כפרמדיק, הוא אחראי על האמבולנס, מנהל את הצוות ואת סדר הפעולות באירוע, מהווה את הסמכות הרפואית הבכירה בשטח ועליו מוטל לקבל את ההחלטות הרפואיות באשר לחולה או הפצוע. באשר לאירוע נשוא כתב האישום סיפר, כי בסביבות השעה 18:00 התקבל דיווח על אירוע ירי באזור גן נר.  בעת שהעד וצוותו התקדמו לכיוון גן נר, התקבל עדכון כי כונן של מד"א נמצא במקום ומבצע פעולות החייאה בפצוע.  כשהגיעו לשטח, הפצוע היה מחוסר הכרה, ללא דופק וללא נשימה ועם שני פצעי ירי, בחזה ובכתף.  העד הוסיף ותיאר את הפעולות הרפואיות שבוצעו במהלך הטיפול במנוח ולאחר שאלה לא הועילו, המנוח פונה מהמקום באמבולנס לבית החולים בעפולה, תוך המשך ביצוע פעולות החייאה.  העד מסר, כי במהלך הטיפול במנוח, אחד מהם גזר את חולצתו של המנוח על מנת שתהיה גישה לחזה שלו.
138. בחקירתו הנגדית מסר העד, כי הוא לא זוכר האם לאחר שגזרו את חולצתו של המנוח, החולצה נשארה על גופו או הוסרה באופן מלא. עם זאת, ציין, כי בדרך כלל במצבים כאלה הוא אינו מסיר את החולצה מהמטופל לחלוטין.  העד ציין, כי גזירת החולצה התבצעה בתוך האמבולנס.  מכאן, שאף אם החולצה הוסרה מהמנוח, היא הייתה עימו כשהורד מהאמבולנס בחדר המיון.  העד הבהיר, כי בעת קבלת הדיווח על האירוע, לא נמסרו להם פרטים באשר למהות האירוע, נסיבותיו והרקע לו.  כך, לא דווח להם האם מדובר באירוע פלילי, אירוע פח"ע, או אחר.  לדברי העד, ממראה המנוח התרשם כי פצעי הכניסה של הקליעים היו מקדימה.

רניאל שלמה:

139. ראו בהקשר זה עמ' 183 - 186 לפרוטוקול הדיון מיום 4.7.24. העד הינו תושב גן נר.  באמצעות העד הוגשו סרטונים שצילם העד (ת/38), תמונה ממצלמת שער הכניסה לישוב (ת/143), ושרטוט שערך העד (ת/144).
140. בעדותו מסר העד, כי במועד האירוע יצא מביתו בגן נר לכיוון עפולה. כשהגיע לשער הישוב, הגיע מולו רכב שחור קטן שנסע במהירות גבוהה מאוד, אותה הגדיר העד כ"יוצאת דופן".  כ-200 מ' אחרי השער, סמוך לפניה לאזור התעשיה, עמד רכב ונהג הרכב אמר לו שלא ימשיך מכיוון שיש יריות.  העד חזר אחורה לישוב, אך התחרט ויצא חזרה, מתוך מחשבה שייתכן ומדובר בפיגוע ומישהו צריך עזרה.  מספר מטרים קדימה, העד ראה אדם שוכב ליד ג'יפ לנד קרוזר לבן ואנשים מתחילים לעזור ולסייע.  העד ציין, כי היה במקום ילד שצעק שהיה שם חיסול, שהוא ראה אותם רבים ושהוא צילם הכל.  כשהעד עמד ליד המנוח, מישהו, ככל הנראה אותו ילד, אמר "הנה הוא חזר".  אז העד ראה מישהו אזוק ובתוך הרכב שראה מקודם ואשר נסע מולו במהירות גבוהה, ישבה אישה שנראתה מבועתת ומפוחדת.  העד שלל כי ראה כלי תקיפה בזירה.
141. העד נשאל מדוע חשב בתחילה שמדובר בפיגוע והסביר, כי זו המדינה שאנחנו חיים בה וכי באזור שלהם אין ירי של חמולות, או של עבריינים. העד תיאר, כי פניה של האישה שישבה ברכב היו מפוחדים מאוד והיא נראתה כמי ששרויה בצער עמוק.  העד ציין, כי הוא אינו מכיר אותה.

רס"מ סאמח חרב:

142. ראו בהקשר זה עמ' 186 - 238 לפרוטוקול הדיון מיום 4.7.24. העד הינו שוטר במפלג רצח.  באמצעות העד הוגשו חקירת הנאשם מיום 16.5.23 (ת/6, דיסק ת/6א, תמלול ת/6ב), דיסק תיעוד בדיקת רכב המנוח (ת/34), מזכרים (ת/32, ת/100, ת/135, ת/137, ת/139), ודו"ח אודות נטילת אמצעי זיהוי (ת/101).
143. בעדותו מסר העד, כי הודעת הנאשם ת/6 נגבתה על ידו על סמך ממצאי החקירה וכי ההודעה ניתנה באופן חופשי ומרצון.
144. בחקירתו הנגדית הופנה העד לשלב בו המנוח חזר לרכבו לאחר שהנאשם ירה באוויר ונשאל, מה מנע מהמנוח לנסוע באותו רגע מהמקום. העד השיב, כי דלת רכבו של המנוח הייתה פתוחה והנאשם עמד ליד דלת הרכב, באופן שמנע מהמנוח לנסוע.  העד נשאל אם נערכה בדיקה האם המנוח ניסה לחייג למשטרה באותו שלב והעד השיב, כי ייתכן שהטלפון של המנוח נבדק ונפרק, אולם הוא עצמו לא בדק זאת.  בפני העד נטען, כי בחקירתו הוטח בנאשם, כי המנוח ניסה לסגור את דלת הרכב אך הנאשם מנע זאת ממנו.  בהקשר זה נשאל העד והשיב, כי לא מדד את המרחק בין המקום בו ישב המנוח ברכב, בהנחה שישב באופן בו תיאר הנאשם, לבין ידית דלת הרכב.  כן מסר, כי הוא אינו יודע האם הדלת הייתה פתוחה עד הסוף, אם לאו.  בפני העד הוצג שהנאשם אמר בחקירתו שהמנוח לא ניסה לסגור את הדלת, אלא הדלת זזה בשל תנועת המנוח ברכב וכי אם המנוח היה סוגר את הדלת ונוסע הכל היה בסדר.  בהקשר זה השיב העד, כי הנאשם עמד במקום בו דלת הרכב צריכה להיסגר.  העד שלל, כי רכבו של המנוח נלקח על ידי המשטרה לזירה על מנת להעמידו בשיפוע ולבדוק האם תזוזה של אדם בתוך הרכב מובילה לסגירת הדלת.  העד ציין, כי נערכה לרכב בדיקת תקינות וכן בדיקה טכנית, אולם לא נבדקו נתונים כגון סוג מתלי הרכב.  העד הדגיש, כי המנוח ישב בתוך הרכב ולא זז ממקומו ולכן, אין סיבה כי תנועה שעשה תוביל לתזוזה של הדלת.
145. העד אישר, כי צפה בסרטון פעמים רבות במהלך ניהול החקירה המשטרתית. עם זאת, ציין, כי דו"ח הצפייה המפורט הוכן על ידי החוקר גיל אלון.  העד אישר, כי לגרסת הנאשם בחקירתו, הוא לא ירה במנוח בכל שלב המאבק ביניהם מפני שלא זיהה כלי נשק בידיו.  כן אישר, כי לגרסת הנאשם, הוא ירה במנוח רק כשהתרחק לעבר רכבו, לאחר המאבק.  העד הבהיר, כי מסרטון האירוע עולה, כי בזמן שהנאשם ירה לעבר המנוח, המנוח החל להיכנס לרכבו.  לכן, הטיח בנאשם בחקירתו, כי ירה על המנוח כשהוא בתוך הרכב.
146. העד הופנה לכך שבחקירת הנאשם העד אמר לנאשם שבמהלך המאבק, הוא ירה באוויר, תוך שהקרין בפניו את הסרטון. העד הסביר, כי סמוך לקול הירי שנשמע בסרטון, ידו של הנאשם הייתה מונפת למעלה ולכן, ככל הנראה, בצפיות הראשונות עדיין היה רושם שהירי היה באוויר.  עם זאת, בפועל, הירי היה בדיוק לפני הנפת היד ולא בוצע באוויר.  העד הבהיר, כי הוא שמע ירייה אחת בלבד במהלך המאבק וכי הוא אינו יודע לומר באיזה שלב נורה הכדור הנוסף שפגע במנוח.  העד אישר, כי מהסרטון עולה שמיד לאחר מכן, הנאשם היה על גבו, ידיו מונפות כלפי מעלה והמנוח כורע על ברכיו מעליו ואוחז בחלק גופו הימני של הנאשם.  העד נשאל האם בנסיבות אלה, בהן אדם שוכב במנח זה כשהוא אוחז באקדח עם אצבעו על ההדק ומישהו מושך את ידו, האם נותר משקל מספיק המאפשר פליטת כדור מהאקדח.  העד השיב, כי אין לו את המומחיות לענות על השאלה ושלל כי בוצעה בדיקה כזו.
147. עוד הופנה העד לכך שלאחר שהנאשם אמר בחקירתו מיום 6.6.23 שייתכן שנפלטו לו שני כדורים תוך כדי המאבק במנוח, העד ביקש ממנו להדגים זאת. העד הסביר, כי רצה שהנאשם ידגים את הסיטואציה ויסביר כיצד יכול להיות שנפלטו שני כדורים, בעוד שבסרטון נשמעת רק ירייה אחת.  העד לא ידע לומר מדוע גיל אלון מנע מהנאשם לבצע את ההדגמה בסופו של דבר.  העד לא ידע להסביר מדוע הנאשם היה אזוק בידיו בחקירה זו, להבדיל מחקירותיו הקודמות וציין בהקשר זה, כי גיל אלון ניהל את החקירה.  העד הופנה לכך שכאשר נאמר לנאשם שעל פי חוות הדעת העדכנית הירי פגע במנוח מלפנים, הנאשם השיב כי המנוח פנה אליו עם חצי גופו כאשר התקדם לרכבו.  בהקשר זה נשאל, האם זו הפעם הראשונה בה הנאשם העלה גרסה זו.  העד השיב, כי הוא לא שמע זאת מהנאשם קודם לכן.
148. העד הסביר, כי הטיח בנאשם שכבר בזירה הוא אמר לשוטר שירה במנוח שני כדורים, מפני שהדבר לא הסתדר עם גרסתו הראשונית של הנאשם לפיה, ירה במנוח רק מאחור כאשר התרחק ממנו. העד אישר, כי כאשר אמר זאת התכוון לכך שהנאשם ידע שפגע במנוח פעמיים ואמר זאת כבר בזירה מיד לאחר האירוע.  בפני העד נטען, כי לא שאל את הנאשם בחקירתו השנייה לאיזה ירי התכוון כשאמר שירה במנוח שתי יריות, מפני שבאותו שלב העד עדיין היה בסברה, כי הירי בוצע מאחור.  העד השיב, כי הוא אינו זוכר.
149. העד שלל, כי נערכה בדיקה למציאת טביעות אצבע של המנוח על האקדח, אך לא ידע להסביר מדוע בדיקה זו לא בוצעה. העד לא ידע לומר האם המנוח פגש במישהו בפארק בסנדלה לפני שהמשיך בדרכו והגיע לכביש הגישה לגן נר.  כך גם לא ידע לומר מדוע המנוח חזר מיד לכפר לאחר שיצא מהפארק.  העד ציין, כי היות ובסרטון רואים שאורות רכב המנוח נדלקים, עלתה סברה, כי הנאשם ירה על הרכב פעם נוספת לאחר שירה לעבר המנוח.  העד פירט, כי הנאשם טען שלא יכול היה לירות מפני שאזלה התחמושת במחסנית ואולם, עצר המחלק של האקדח לא היה אחורנית ונמצא כדור חי ברכבו של הנאשם.  העד הופנה לשחזור שבוצע עם הנאשם והוצג בפניו, כי הנאשם מסר שהוא ניגש אל המנוח, למרות שמדובר בפרט שהוא לכאורה לרעתו ולמרות שהנאשם כבר ידע בשלב זה כי חלק זה של האירוע לא מתועד בסרטון.  העד השיב, כי פרט זה עלה גם מעדויות העדים וכי הנאשם שינה את גרסתו.  עוד נטען בפני העד, כי לאורך החקירה היה חשוב לנאשם לדייק בפרטים ולכן בנקודות מסוימות הוא שינה ותיקן את גרסתו.  העד השיב, כי לא מדובר בתמונה המלאה.

דוד חולי:

150. ראו בהקשר זה עמ' 241 - 243 לפרוטוקול הדיון מיום 7.7.24. העד הינו חוקר בימ"ר צפון.  באמצעות העד הוגשו דו"חות תפיסת מוצגים (ת/60, ת/61), מזכרים (ת/62, ת/86, ת/87), טפסי לוואי למוצגים (ת/84, ת/85, ת/88).
151. בחקירתו הנגדית אישר העד, כי גבה את הודעתה של גאיה לוי, חברתו של תומר חיימוביץ אשר צילם את הסרטון המתעד את האירוע. בהודעתה מסרה גאיה, כי תומר שלח את הסרטון לשוטרים בלבד.  העד לא ידע לומר כיצד, אם כך, דלף הסרטון לתקשורת.  בהקשר זה הבהיר, כי לא גבה את הודעתו של תומר וכי לא קיבל לידיו את הסרטון.
152. העד הופנה לטופס לוואי למוצגים ת/85 בהקשר לאקדח שנתפס ברכבו של הנאשם. העד הסביר, כי הוא אינו יודע האם נמצאו על האקדח ט.א.  שאינן שייכות לנאשם, מפני שתוצאות הבדיקה לא הגיעו אליו וכי שאלות בהקשר זה יש להפנות לראש צוות החקירה.

תומר חיימוביץ:

153. ראו בהקשר זה עמ' 244 - 259 לפרוטוקול הדיון מיום 7.7.24. העד הינו עד ראייה לאירוע, אשר צילם את האירוע במצלמת הטלפון הנייד שלו.  באמצעות העד הוגש הסרטון, הן בגרסתו המקורית (ת/112) והן לאחר שעבר תקריבים וטיובים שונים (ת/27, ת/33, ת/97).
154. העד סיפר, כי במועד האירוע יצא מהישוב גן נר ברכב יחד עם אביו, כשאביו נוהג והוא יושב לצידו. הרכב שנסע לפניהם נעצר ואז התרחש האירוע מול עיניהם.  העד ציין, כי האירוע התרחש כ-500 מ' אחרי שער הכניסה לישוב גן נר.  כן ציין, כי הרכב שנסע לפניהם היה רכב קאיה לבן וכי הוא עצר כמה מטרים לפניהם.  רכב הקאיה החל לחזור חזרה לכיוון הישוב ואז העד ואביו ראו שני אנשים רבים באמצע הכביש.  העד שלף את הטלפון הנייד שלו והחל לצלם את המתרחש.  העד הוסיף ותיאר, כי בכביש היו שני רכבים נוספים, לאנד קרוזר לבן ומיצובישי שחורה.
155. לאחר שרוענן זיכרונו, העד אישר, כי הדברים שמסר בהודעתו במשטרה באשר למה שראה במהלך האירוע הם נכונים. העד שלל, כי שיקר בהודעתו במשטרה.  העד תיאר, כי קלט יריות לראשונה כאשר הנאשם ירה באוויר כשהוא עומד ליד רכבו של המנוח.  העד לא שמע ירי כאשר הנאשם והמנוח היו על הרצפה.  בהמשך, כשהנאשם עמד והמנוח רץ, הנאשם ירה על המנוח שלושה כדורים.  העד ציין, כי למיטב זכרונו, שמע 4 - 5 יריות סה"כ במהלך האירוע.  המרחק בינו לבין הנאשם והמנוח בעת האירוע היה כ-30 מ'.  העד מסר, כי לא שמע מעולם קול ירי קודם לכן וכן, כי לא ראה כלי נשק נוסף במהלך האירוע, מלבד אקדחו של הנאשם.
156. העד הוסיף ותיאר, כי לאחר שהמנוח התמוטט, הנאשם נסע לכיוון הישוב גן נר ואילו העד ואביו עצרו בצד יחד עם רכבים נוספים שנוסעיהם התקשרו למשטרה ולמד"א. העד עצמו התקשר למד"א.  לדברי העד, ראשון הגיע למקום שוטר בשם אסף כהן, אשר ניסה יחד עם אחרים לתת מענה ראשוני למנוח עד להגעת מד"א.  העד ידע כי אסף הינו שוטר ולכן העביר אליו את הסרטון שצילם.  העד מסר, כי כאשר ירד מרכבו, המנוח פרפר והיה על סף מוות.  עם זאת, העד לא ראה פגיעות על גופו של המנוח.  העד ציין, כי לאחר סיום האירוע, הוא צילם סרטון נוסף בן מספר שניות של ניסיונות החייאה שבוצעו במנוח.  העד הבהיר, כי ממכשיר הטלפון הנייד שלו נפרקו סרטונים נוספים הקשורים לאירוע, אשר לא צולמו על ידו והועברו אליו מאחרים.  העד שלל, כי ביצע פעולת עריכה או שינוי כלשהו בסרטון שהעביר לאסף.  העד הופנה לכך שבשיחתו עם מד"א אמר, כי ירו למנוח בגב.  בהקשר זה הסביר העד, כי ראה נקודות אדומות בגבו של המנוח ולכן הסיק, כי המנוח נורה בגבו.
157. בחקירתו הנגדית נשאל העד, האם יכול להיות שאמר שהמנוח נורה בגבו מכיוון שראה את הנאשם יורה לעבר המנוח בזמן שהמנוח רץ לכיוון רכבו. העד שלל זאת והשיב, כי כאשר המנוח שכב על הכביש, הוא ראה פצעי ירי בגבו.  העד מסר, כי הוא אינו יודע כיצד הסרטון ששלח לאסף הועבר הלאה לקבוצות ווטסאפ וטלגרם שונות.  העד ציין, כי הסרטון הגיע אליו בדרך זו פחות משעה לאחר האירוע.  העד לא זכר האם חלונות הרכב בו נסעו היו פתוחים או סגורים בזמן האירוע.  כן אישר, כי נשמעה מוזיקה ברדיו ברכב.  העד שלל, כי שמע את חילופי הדברים בין הנאשם לבין המנוח.

דוד חיימוביץ:

158. ראו בהקשר זה עמ' 259 - 270 לפרוטוקול הדיון מיום 7.7.24. העד הינו תושב גן נר, אביו של העד תומר חיימוביץ.
159. בעדותו סיפר העד, כי במועד האירוע, בסביבות השעה 17:45, הוא ובנו תומר יצאו עם רכבו של העד מהכניסה הראשית לישוב גן נר, לכיוון עפולה. העד נהג ברכב ובנו תומר ישב במושב הנוסע לצידו.  כ-200 - 300 מ' אחרי שער הכניסה לישוב, היה רכב קאיה שנעצר לפניהם, כאשר שני אנשים שרבו באמצע הכביש חסמו את התנועה.  העד ציין, כי לא הבין בהתחלה במה מדובר, אך תומר אמר לו שרבים בכביש.  בשלב מסוים, הרכב שהיה לפניהם פנה אחורה חזרה לישוב ואז הם נחשפו לסיטואציה שהייתה מולם.  בשולי הכביש עמד רכב לאנד קרוזר לבן ובמקביל לו, קצת לפניו, עמד רכב קטן כהה.  העד תיאר, כי השניים דחפו אחד את השני ואז הבחור הערבי חזר ללאנד קרוזר והתיישב ברכב.  הבחור השני, הוא הנאשם, הגיע אל הבחור שישב ברכב, רכן מעליו, שלף אקדח, הניף את האקדח באוויר וירה.  הנאשם התרחק מהרכב והבחור הערבי יצא מהרכב והם המשיכו להיאבק.  העד הסביר, כי כאשר הבחור ישב ברכב, הנאשם עמד לידו כשדלת הנהג פתוחה, רכן מעליו כחלק מגופו בתוך הרכב ואז שלף אקדח מהמותן וירה ירייה באוויר.  העד לא הבחין באיזה שלב תומר החל לצלם את הסרטון מפני שהיה מרוכז בכביש.
160. העד המשיך וסיפר, כי לאחר שהנאשם ירה באוויר, הוא התרחק מהרכב ואז הבחור יצא מהרכב, התנפל עליו, והשניים החלו שוב להיאבק על הכביש. מכיוון שהכביש במדרון, שניהם איבדו שיווי משקל והגיעו לקצה השני של הכביש, שם נפלו ליד מעקה הבטיחות.  העד ציין, כי תוך כדי מאבק, נפלו חפצים.  לדברי העד, האקדח נפל מהיד של הנאשם והוא הצליח לתפוס אותו חזרה.  בשלב זה העד שמע יריות וראה את הבחור הערבי מתקפל.  לאחר מכן הבחור הערבי רץ חזרה לרכב והנאשם נעמד וירה לעברו מאחור.  הבחור התיישב ברכב ונפל מהרכב על הכביש עם הפנים כלפי מטה.  העד הוסיף, כי תומר היה בהיסטריה וצעק לו לנסוע לאחור, אולם לבסוף העד נסע קדימה וחלף על פני הנאשם.
161. העד מסר, כי לפי מיטב זיכרונו נורו שתי יריות בזמן המאבק על הכביש. בהקשר זה ציין, כי הוא אינו בטוח בכך ששמע את שתי היריות, אך הוא בטוח בכך שהיה ירי מפני ששמע בוודאות ירייה אחת ומפני שראה את הבחור מתקפל לאחר שנורה.  לאחר שרוענן זכרונו, העד אישר, כי בזמן שהשניים היו ליד המעקה, הנאשם נשכב ותפס את האקדח שלו, וכשהיה בתנועת סיבוב תוך כדי התרוממות, הוא ירה לכיוון הבחור השני.  העד ציין, כי הוא סובל מבעיות שמיעה לא מאובחנות עוד מתקופת שירותו הצבאי.  לכך הוסיף, כי הוא עלול להתקשות בשמיעה בנסיבות בהן הרכב סגור וישנה מוזיקה מהרדיו.  העד תיאר, כי כאשר המנוח רץ לכיוון הרכב, הנאשם ירה לעברו 3 יריות, אותן העד ראה ושמע.  העד שלל, כי ראה כלי תקיפה נוסף באירוע, מלבד אקדחו של הנאשם.  העד לא שמע חילופי דברים בין המנוח לבין הנאשם במהלך האירוע.
162. העד תיאר, כי לאחר שהמנוח התמוטט על הכביש, הנאשם התקדם מולם במעלה הכביש לכיוון רכבו. כאמור, העד נסע קדימה וחלף על פני הנאשם.  העד ציין, כי חשש שהנאשם ירה לעברם.  הנאשם נכנס לרכבו וברח לכיוון גן נר.  העד עצר והתקשר מיד למשטרה ואילו תומר התקשר למד"א.  העד ציין, כי הוא מכיר היטב קולות של ירי, הוא החזיק באקדח משך שנים רבות, שירת ביחידה קרבית ויודע להשתמש בנשק.  העד שלל היכרות עם הנאשם וציין, כי היה בתחושה שמדובר במאבק בין עבריינים.
163. בחקירתו הנגדית אישר העד, כי כפי שמסר במשטרה, בהתייחס לשלב המאבק על הכביש, את הירי הראשון הוא שמע ואילו את הירי השני הוא זיהה לפי ההתקפלות של הבחור שנורה. העד אישר, כי חלונות הרכב היו סגורים, הייתה מוזיקה ברכב והם היו במרחק של כ-30 מ' מההתרחשות.  כן אישר, כי לא שמע את חילופי הדברים והצעקות בין הנאשם לבין המנוח.

אסף כהן:

164. ראו בהקשר זה עמ' 271 - 280 לפרוטוקול הדיון מיום 7.7.24. העד הינו תושב הישוב גן נר, שוטר אשר לא היה בתפקיד במועד האירוע.  באמצעות העד הוגש דיסק ובו שחזור שנערך עם העד (ת/31).
165. בעדותו מסר העד, כי ביום האירוע, בסביבות השעה 18:00, הוא יצא עם רעייתו מביתו בגן נר לכיוון קריית טבעון. כאשר יצא משער הכניסה ליישוב, הרכבים שנסעו לפניו האטו.  כאשר אחד הרכבים שלפניו ביצע פניית פרסה, שדה הראייה נפתח והוא ראה טויוטה לאנד קרוזר עומדת באמצע הכביש כשדלת הנהג פתוחה ואדם שוכב על הכביש.  בצד הכביש חנו שני רכבים נוספים ושתי נשים היו מחוץ לרכבים שלהן, אחת הייתה ליד הבחור ששכב על הרצפה.  הרכב שלפניו התקדם בנסיעה וגם העד המשיך בנסיעה עד שהגיע לבחור ששכב על הרצפה.  העד ציין, כי בתחילה חשב שאולי מדובר בנהג שקיבל התקף לב.  העד תיאר, כי הבחור היה גדול מימדים, לבוש שחורים, ששכב על בטנו כשרגליו לכיוון הרכב ופניו לכיוון אמצע הכביש.  העד ירד מרכבו וראה שהבחור מדמם, יש לו פצע ירי בחלק האחורי של הגב ונשמע שהוא נושם את נשימותיו האחרונות.  העד חבש כובע זיהוי וביקש מאשתו לפנות את רכבם מהכביש.  תומר חיימוביץ הגיע אליו ואמר לו שמדובר בריב בין שני אנשים שאחד מהם ירה בשני וכי הוא צילם את האירוע.  לאחר שהעד צפה בסרטון הוא הבין כי לא מדובר באירוע פח"ע.  העד ציין, כי ביקש מתומר שישלח לו את הסרטון.  לאחר מכן, העד התקשר למוקד 100 ולמפקד התחנה ולבקשתו, שלח אליו את הסרטון.  בשלב זה הגיעו למקום אנשי מד"א ואיחוד הצלה.
166. העד תיאר, כי נכנס לרכב הלאנד קרוזר בניסיון לזהות את נפגע הירי. מכיוון שעל הקורה שבצד הנהג היו כתמי דם, העד נכנס לרכב מצד הנוסע, פתח את תא הכפפות ומצא ברכב ארנק ובו רישיון נהיגה, אשר על פי התמונה, לא היה שייך לנפגע.  פרמדיק מד"א שטיפל בנפגע, זיהה את בעל רישיון הנהיגה כאביו של הנפגע.  העד ירד למטה בכביש כדי לסגור את הזירה ובדרך מצא תרמילים ואסף אותם באמצעות כפפה חד פעמית.  העד העביר את התרמילים לשוטר עלי וכן, הציג לו את סרטון האירוע.  אל המקום החלו להגיע בני משפחה וחברים של הנפגע, וכן כוחות צבא ומג"ב.  העד תיאר, כי בהמשך, ראה בחור יושב שעון על מעקה הבטיחות בקצה הנתיב, אשר היה נסער ונראה אחרי מאבק, ללא חולצה או עם חולצה קרועה, כשהוא אזוק.  השוטר עלי מסר לעד, כי מדובר בחשוד שירה בנפגע.  העד ציין, כי החשוד אמר, כי מה שקרה במוקיבלה לפני שנתיים לא יקרה שנית, או אמירה דומה בסגנון.  אמירה אשר העד לא הבין באותו שלב את משמעותה.  העד חצה את הזירה, נכנס לרכבו ונסע מהמקום.  העד מסר, כי לא ראה כלי תקיפה בזירה, או ברכבו של הנפגע ואף לא חפץ תמים אשר יכול לשמש ככלי תקיפה.
167. בחקירתו הנגדית הופנה העד לכך שבהודעתו במשטרה מסר, כי זיהה חור כניסה בחזה של המנוח. העד הסביר בהקשר זה, כי בשלב בו גורמי הרפואה הפכו את המנוח על גבו והורידו את חולצתו, הוא ראה פצע ירי סמוך מאוד ללבו של המנוח.  העד פירש זאת כחור כניסה, מכיוון שבעין בלתי מזוינת, להבדיל מחוות דעת מומחה, חור כניסה מאוד דומה בקוטר שלו לגודל של קליע.  חור היציאה, לעומת זאת, הוא בדרך כלל שונה, מפני שהקליע עושה איזשהו מהלך בתוך הגוף.  בנוסף, רוב הקנים עם סלסול ולכן הקליע נכנס לגוף עם כוח צנטריפוגלי וכשהוא יוצא, נוצר חור יציאה שהוא גדול יותר מחור הכניסה ומערב רקמות ודם.  אולם, החור שראה העד בחזהו של המנוח היה נקי.
168. כן הופנה העד לכך שבהודעתו במשטרה לא ציין, כי פתח את תא הכפפות ואמר, כי מצא את הארנק על מושב הנוסע ברכב המנוח. בהקשר זה מסר העד, כי ייתכן וזיכרונו מטעה אותו וכי אכן מצא את הארנק על מושב הנוסע, אולם למיטב זיכרונו, הוא פתח את תא הכפפות והתא היה ריק.  באשר למצבו הנפשי של הנאשם, תיאר העד, כי הנאשם היה נסער.  אמנם הוא לא היה היסטרי, קילל, או צעק, אך ניכר שהוא חווה טלטלה, כפי שטבעי שיהיה לאחר עימות פיזי.  העד אישר, כי העביר את סרטון האירוע לשלושה קצינים - לקצין החקירות התורן, לקצין אח"מ תבור ולמפקד התחנה.  העד שלל, כי העביר את הסרטון לגורם נוסף ומסר, כי הוא אינו יודע מי העביר את הסרטון הלאה לתקשורת.
169. העד מסר, כי כאשר המנוח טופל בזירה, חולצתו הייתה עליו, אם כי גזורה. הוא אינו יודע האם החולצה עדיין הייתה עליו כאשר הועלה לאמבולנס.  העד אישר, כי אמר לשוטר עלי שיפנו את הנאשם מהזירה מדרך אחרת ולא יעברו דרך קרובי המשפחה של המנוח, מפני שאם אלה יראו אותו אזוק ועם שריטות, הם ירצחו אותו.

רפ"ק נועם אמר:

170. ראו בהקשר זה עמ' 283 - 297 לפרוטוקול הדיון מיום 10.7.24. העד הינו קצין במעבדה הניידת לזיהוי פלילי של חטיבת מז"פ.  באמצעות העד הוגשו דיסק תמונות מהזירה (ת/29), דו"ח בדיקת זירה (ת/64) ומזכרים (ת/63, ת/99).
171. בעדותו הסביר העד, כי התמונות בדיסק ת/29 צולמו על ידו. בדו"ח ת/64 יש פחות תמונות מאשר בדיסק, מכיוון שעבור הדו"ח המסכם הוא בוחר את התמונות העיקריות אשר מביאות את התמונה באופן תמציתי.  כן הבהיר, כי הוא תפס בזירה חמישה תרמילים ושוטרי הסיור מסרו לו שלושה תרמילים נוספים, כך שסך הכל נתפסו בזירה 8 תרמילים.
172. העד התייחס לבדיקות שערך לשחזור מסלולי הקליעים באמצעות מוטות, כפי העולה מהדו"ח ת/64 ומהמזכר ת/63. בהקשר זה הסביר, כי בדרך זו, ניתן לשחזר את מעוף הקליע במרחב אחורה.  ברכבו של המנוח אותרו שני חורי כניסת קליע, האחד בשמשת תא מטען דופן שמאלי והשני במסגרת הדלת הקדמית השמאלית.  העד ציין, כי שתי הפגיעות הן בצד שמאל של הרכב, אשר היה הצד שפנה לכביש.  על פי שחזור מעוף הקליע, קווי הירי מצביעים על כך שהירי בוצע מאחור לפנים ומשמאל לימין ביחס לדפנות הרכב.  העד הסביר, כי לא ניתן לקבוע מאיזה מרחק נורו הקליעים, מכיוון ששחזור מעוף קליע הוא במרחב ולא ניתן לומר רק על סמך קווי ירי שמותח העד היכן לאורך הקו עמד היורה במרחב.  היינו, היורה יכול היה לעמוד בכל אחת מהנקודות המקבילות לאורך הקו.  עם זאת, הבהיר העד, כי היות ובבדיקה לגילוי שרידי ירי לא נמצאו חלקיקי ירי סביב חור כניסת הקליע, הרי שמסקנתו היא כי הירי בוצע ממרחק של מעל 1.5 מ'.  העד סייג זאת בכך שתוצאה זו של היעדר חלקיקי ירי אפשרית גם במצב בו הקליע עבר דרך גוף אחר לפני שפגע במשטח, אז נספגים חלקיקי הירי הראשונים באותו גוף.
173. באשר לבדיקת רכב הטויוטה ורכב המיצובישי, הסביר העד, כי באופן כללי וגם בזירה הנוכחית, כאשר הוא בודק רכב, הוא אינו יודע מה הוא ימצא. לכן הוא עורך ראשית חיפוש ויזואלי בחלקו החיצוני של הרכב ולאחר מכן חיפוש בחלקו הפנימי, לרבות הזזת מושבים אם ניתן וחיפוש תחתיהם וכן חיפוש בתא המטען.
174. בחקירתו הנגדית הסביר העד, כי אמנם לא ציין במפורש בדו"ח ת/64 כי ערך חיפוש ברכבים, אך הן מהדו"ח והן מהתמונות עולה, כי שני הרכבים נבדקו על ידו ואותרו ממצאים. בנוסף, מדפי העבודה שערך העד במהלך העבודה בזירה עולה, כי חבלן בדק את רכב הקורבן בזמן שבוצעה בדיקת מסלול ירי.  בהקשר זה הבהיר העד, כי על פי נהלי העבודה, חבלן משטרה בודק את הרכב, עורך בו חיפוש אחר אמל"ח ומזכה את הרכב.  במקרה דנן, לא ייתכן שהחבלן היה מוצא ברכב כלי תקיפה, או ממצא רלוונטי אחר, ולא מעדכן את העד.  העד הפנה לתמונות מהן עולה, כי תא המטען נבדק על ידי החבלן, נפתחו תאי אחסון והוזזו אמצעי כיסוי כאלה ואחרים.  עוד הפנה העד לתמונות מהן עולה שתא הכפפות וכן תא האחסון בין המושבים הקדמיים נפתחו.  בהקשר זה הבהיר, כי בכל תא שהוא פותח ברכב הוא מבצע חיפוש אחר כתמי דם, אמל"ח, כלי תקיפה, או ממצאים אחרים.  בדו"ח מצוינים רק הממצאים הפורנזיים הרלוונטיים שנמצאו.  עם זאת, העד ציין בדו"ח, כי נמצאו ברכב המנוח טלפון סלולרי וארנק.  היות ומדובר בפריטים שהוצאו מהרכב ונמסרו ליחידת החקירות, העד תיעד זאת לצורך שרשרת מוצג.  העד הבהיר, כי אין צורך לציין בדו"ח כי הוא ביצע חיפוש מכיוון שמדובר בחלק משגרת עבודתו וברור, כי אם הוא בודק את הרכב, הרי שהוא מבצע בו חיפוש.
175. בהתייחס לת/64 הבהיר העד, כי קיבל את ההודעה על האירוע בשעה 18:35 והגיע לזירה בשעה 19:35, שם פגש בשני חוקרי זירה, אשר דהן ואלון שלו, אשר סייעו לו. מתן גרף ואדם אבו ראזק הגיעו לזירה והצטרפו אליו בשעה 20:15.  לדברי העד, כאשר הגיע לזירה כבר היו במקום התפרעויות והפרות סדר, במסגרתן נזרקו אבנים על השוטרים על ידי המתקהלים וכן הושלכו רימוני הלם לעבר המתקהלים.  ההתפרעויות המשיכו בזמן שהעד עבד בזירה, שהייתה תחומה.
176. לאחר שסיים את עבודתו בזירה, העד הגיע לתחנת המשטרה ותיעד את מצבו הפיזי של הנאשם. בהקשר זה הופנה העד לכך ששאל את החוקרים האם לוקחים את הנאשם לבדיקת חיים.  העד הסביר, כי על פי התפיסה הפורנזית, על מנת לבדוק פצעים, לתארך אותם ולקבוע את חומרתם, יש צורך בבדיקה של רופא משפטי.  בשונה מרופא רגיל, רופא משפטי מתייחס גם לפן הפורנזי.  העד הסביר, כי ישנה חשיבות לבדיקת חיים מכיוון שהוא מתעד תיעוד ויזואלי בלבד של הפצעים, אך הוא אינו יכול לקבוע את חומרתם, מתי קרו, או האם ישנן פגיעות באיברים פנימיים.  לכן, הוא תמיד ממליץ על בדיקת חיים לשיקול היחידה החוקרת.  העד שלל, כי הוא יודע לקבוע האם פצעים שהוא מתעד הינם פצעי הגנה והבהיר, כי זהו תפקידו של רופא משפטי.
177. בחקירתו החוזרת הבהיר העד, כי בדו"ח ת/64 צוין, כי המכשיר הסלולרי והארנק אותרו על מושב הנוסע הקדמי ברכב הטויוטה ונמסרו בזירה לידי רס"מ איתמר סורק.

רנ"ג שאול וורמברנד:

178. ראו בהקשר זה עמ' 363 - 367 לפרוטוקול הדיון מיום 14.11.24. העד שימש במועד הרלוונטי כרכז חקירות בתחנת תבור.  באמצעות העד הוגשו מזכר (ת/36) ודו"ח הבהרה (ת/37).
179. בחקירתו הנגדית הבהיר העד, כי לא היה מעורב כלל בטיפול בתיק וכי במסגרת החקירה ביצע פעולה טכנית אחת בלבד של צריבת דיסק חקירה שנערכה על ידי חוקרי הימ"ר. המצלמה לא הופעלה על ידי העד והוא ביצע רק את הפעולה הטכנית של צריבת החומר לשני דיסקים.  מאוחר יותר התגלה, כי חלק מהחקירה חסר.  העד חיפש את החלק החסר במצלמה, אך לא מצא אותו.  העד הופנה לכך שחלפו שבועיים בין פעולת הצריבה לבין חיפוש החלק החסר ונשאל האם חלקי החקירה האחרים נמצאו במצלמה.  העד השיב כי הוא אינו זוכר.  העד הסביר, כי במהלך פעולת הצילום, המצלמה מחלקת את הצילום לקבצים, כך שכל פרק זמן מסוים נשמר קובץ.  במקרה דנן, נצרבו שני קבצים ואילו הקובץ השלישי לא נמצא.  העד ציין, כי הוא אינו יודע מה אורכו של הקובץ החסר וכי מדובר בסופה של החקירה.

לאו לנצ'בסקי:

180. ראו בהקשר זה עמ' 368 - 385 לפרוטוקול הדיון מיום 14.11.24. העד הינו קב"ט בחברת איתוראן.  באמצעות העד הוגשו מסמכים הכוללים תעודה בדבר רשומה מוסדית שעניינה נתוני מיקום רכב המנוח במועד הרלוונטי לאירוע (ת/108) וכן תכתובת מייל (ת/108א).
181. בעדותו הסביר העד, כי במסגרת תפקידו כקב"ט איתוראן, הוא משמש, בין היתר, כאיש הקשר מול משטרת ישראל וגופים ביטחוניים בנוגע לצווים למימוש ולהנפקת מיקומי רכב מעורב בעבירות פליליות. בהתייחס למסמכים ת/108 פירט כי אלה כוללים מכתב לוואי שהעד מצרף בזמן שהוא מנפיק נתוני מיקום על פי צו בית משפט, רשומה מוסדית וקובץ המופק ממחשבי איתוראן ומכיל נתונים שנאספו על הרכב בהתאם לתאריך ותורגמו על פי לוגריתמים.
182. בחקירתו הנגדית נשאל העד מה משמעות החיווי ECM=141 המופיע בקובץ הנתונים בסמיכות לירידה במהירות הרכב. העד השיב, כי מדובר בחיווי שמטרתו לעדכן כי מערכת הרכב עדיין עובדת וכי לאחריה יופיע חיווי המעיד על עצירה.  העד הסביר, כי באופן מעשי, קשה מאוד ללמוד מה היה ברכב על פי הנתונים שנאספו מהרכב בלבד.  כך הסביר, כי חלק מהחיוויים המופיעים בקובץ 108 הינם חיוויים פנימיים של מחלקת הנדסה שאינם קשורים לנסיעה ברכב ואין באפשרות העד להסבירם.  העד הבהיר, כי הוא אף לא מעיין בנתונים לאחר הפקתם והוא אינו יודע לשם מה נתבקשו, עד אשר הוא נקרא להעיד בבית המשפט.
183. העד התייחס לחיווי שנקרא Safety braking aggressive והסביר, כי אמנם מדובר בבלימה, אך הוא אינו יודע מה מהותה. כך, יכול להיות שמדובר בבלימת חירום, בבאמפר שיצר תגובה בחיישן מסוים, או בפנייה חדה ימינה או שמאלה.  לדברי העד, מחלקת ההנדסה לא נתבקשה לבדוק מה גרם לחיווי זה של בלימה.  בפני העד נטען, כי על פי מסלול הנסיעה ותוואי הדרך, לא היו באמפרים או פניות חדות ומכאן, שמדובר בבלימת חירום, כאשר מהירות הנסיעה ירדה מ-80 קמ"ש ל-8 קמ"ש, בהתאם לנתונים.  העד השיב, כי מדובר בפרשנות אשר הוא אינו יכול לאשר או לשלול.  העד הבהיר, כי תפקידו אינו לפרש נתונים אלה, אלא זהו תפקידו של מהנדס בחברת איתוראן.  העד נשאל האם ניתן ללמוד על צורת הנהיגה מכך שהיו שינויים במהירות נסיעת הרכב והשיב בהקשר זה, כי מחלקת ההנדסה יכולה לתת תשובה לכך במידה מסוימת, אך הוא אינו בקיא בכך.
184. בחקירתו החוזרת הופנה העד לתכתובת המייל ת/108א שנשלחה אליו על ידי אחד מחוקרי המשטרה ונשאל מה התבקש בפנייה זו. העד השיב, כי התבקש לבדוק האם הנתונים בנוגע לטווח זמנים מסוים מעידים על אופן הנסיעה.  במסגרת זו, התבקש העד ליתן הסבר לגבי הנושא של ה-ECM וה-Safety braking aggressive.  העד הבהיר לחוקר בשיחה בעל פה, כי הוא אינו נכנס לנושא הזה והסביר לו, כי לא מדובר בחיווי על משהו ספציפי.  בפני העד נטען, כי מהאמור עולה, כי בניגוד לדבריו בחקירה נגדית, הרי שכן נעשתה פנייה לצורך בדיקת הגורמים לחיוויים אלה.  העד הסביר, כי אמנם נעשתה אליו פנייה בהקשר זה, אליה כאמור, השיב העד בעל פה, אך שאלה זו לא הועברה למחלקת ההנדסה.  כך גם לא נעשתה פנייה אחרת למחלקת ההנדסה בעניין זה.  העד הבהיר, כי כל פנייה של חוקרים לאיתוראן מתבצעת דרכו.

אסא גיארי:

185. ראו בהקשר זה עמ' 386 - 422 לפרוטוקול הדיון מיום 14.11.24. העד הינו עד ראייה לאירוע.  באמצעות העד הוגשו הקלטת שיחתו של העד עם רבש"צ הישוב (ת/17), דיסק תכתובות שערך העד (ת/18), מזכר בהקשרו של הדיסק (ת/19) ושרטוט שערך (ת/145).
186. בעדותו סיפר העד, כי במועד האירוע יצא מביתו בגן נר לכיוון עפולה. ביציאה מהישוב לכיוון תחנת הדלק, נסעו מולו שני רכבים, ג'יפ לבן שנסע בצד ימין של הנתיב הנגדי ורכב קטן כהה שנסע מולו, עצר וחסם את הג'יפ.  היות והרכב החוסם היה בנתיב של העד, העד עצר את רכבו.  מהרכב החוסם קפץ בחור עם שיער ארוך בהיר אסוף בקוקו, לבוש מכנסיים קצרים ומחזיק אקדח שלוף ביד ימין.  הבחור הגיע אל הג'יפ כאשר נהג הג'יפ כבר יצא מרכבו.  הבחור כיוון אקדח לראשו של נהג הגי'פ וירה ליד אוזנו.  העד ציין, כי הוא הבין שלא מדובר באירוע חבלני אלא בריב, וזאת על פי מהלך העניינים ושפת גופם של המעורבים.  אחרי שהבחור ירה, נהג הגי'פ רכן חזרה לכיוון רכבו והעד חשש שהוא יוציא אקדח מהג'יפ ויתחיל קרב יריות.  לכן, העד הסתובב עם רכבו לאחור.  בזמן שהסתובב ראה שמאחוריו יש רכב בו ישבו שני גברים ואחד מהם מצלם את ההתרחשות עם הטלפון שלו.  העד צעק להם שיזמינו משטרה וכן צעק ליתר הרכבים שהגיעו למקום, לעצור.  העד חזר חזרה לתוך הישוב ונסע לעפולה מיציאה אחרת.
187. העד אישר, כי השרטוט שערך וצורף להודעתו במשטרה (ת/145) מתאר נאמנה את אשר התרחש באירוע. כן צפה בסרטון האירוע ומסר, כי החל מנומרטור 20:00 הוא לא היה עד להתרחשות מכיוון שנסע מהמקום.  עם זאת, העד שמע די הרבה יריות ולכן כשהתקשר למשטרה ולרבש"צ הישוב, השתמש בביטוי "קרב יריות", מתוך סברה שיש ירי משני הצדדים.  העד ציין, כי היה עד להתרחשות כ-20 שניות לפני תחילת הסרטון.  העד לא שמע את חילופי הדברים בין הנאשם למנוח וציין, כי היה עם חלונות סגורים, מזגן ורדיו.  כאשר הסתובב, פתח את החלון כדי לצעוק לנוסעי הרכב שמאחוריו להזמין משטרה.
188. העד שלל, כי הוא מכיר מי מהצדדים לאירוע. כן מסר, כי יצר קשר עם המשטרה, עם הרבש"צ, עם אשתו כדי להזהיר אותה וכן, שוחח בהמשך עם אנשים נוספים על האירוע.  העד הופנה לכך שבהודעתו במשטרה מסר שהרכב היה בצבע כתום, בעוד שבעדותו הראשית אמר שהרכב היה בצבע כהה.  העד הסביר, כי הפוקוס שלו באירוע היה באנשים ובהתרחשות ולא בצבעו של הרכב.  לדברי העד, הבחור הראשון הסתער על הבחור שעמד מחוץ לג'יפ ויזם את התקיפה.  בהקשר זה מסר, כי הוא יצא מרכבו עם אקדח שלוף והסביר, כי הבין שלא מדובר בפיגוע מפני שאם הבחור היה רוצה לעצור מחבל, הוא היה עוצר ומנטרל אותו ממרחק, אך במקום זאת הוא רץ כדי ליצור איתו מגע מטווח אפס.  העד מסר, כי כלי התקיפה היחיד שראה באירוע היה האקדח בידו של היורה וכי השני לא החזיק כלי נשק.  לדברי העד, הוא חשב שראה בחורה ברכבו של היורה, שהמשיכה לנהוג ברכב לאחר שהבחור יצא ממנו והחנתה את הרכב בצד ימין, אך כיום הוא אינו בטוח בכך.  גם בהקשר זה הסביר, כי התמקד באירוע עצמו ובריב של שני האנשים.  עם זאת, הוא בטוח במה שראה באשר ליתר חלקי האירוע.
189. בחקירתו הנגדית אישר העד, כי הוא יודע כיום שלא היה רכב כתום שמעורב באירוע. העד הסביר, כי לא ידע מה צבע הרכב אך מכיוון שהחוקרת הקשתה עליו בהקשר זה, מסר שנדמה לו שצבע הרכב היה כתום.  שוב הסביר, כי היה ממוקד באירוע עצמו ולא בפרטים שוליים כמו צבע הרכב.  בפני העד נטען, כי הוא גם לא ידע למסור תיאור של היורה בשיחתו הראשונה למשטרה, מעבר לכך שהוא בעל שיער בהיר, אף שלא מדובר בפרטים שוליים.  העד הבהיר, כי את תיאורו של היורה, כפי שמסר בחקירתו הראשית, הוא קלט בחושיו בזמן אמת.  עוד נטען בפני העד, כי בניגוד לתיאור היורה, הוא מסר בהודעתו במשטרה תיאור מפורט של נהגת הרכב הכהה, אף שלא הייתה קיימת כלל.  העד שב והסביר, כי היה ממוקד באירוע עצמו.  בהקשר זה נטען בפני העד, כי לא מסר הסבר זה בהודעתו במשטרה, אלא אמר, כי יתכן שטעה בפרטים מכיוון שהיה בלחץ.  העד השיב, כי תשובותיו בשיחתו למוקד היו אינסטינקטיביות, אולם לאחר מכן הוא עיבד את הפרטים בראשו.
190. העד הופנה לכך שבהודעתו במשטרה מסר שכאשר הגיע למקום הדלתות של שני הרכבים היו פתוחות ושני המעורבים כבר היו מחוץ לרכביהם. העד השיב, כי כשהגיע, השניים עדיין היו בנסיעה, הוא אינו יודע לומר אם בנסיעה מהירה או איטית.  העד תיאר, כי הרכב הכהה חסם את הגי'פ בכך שנטה מעט ימינה ולא אפשר לו להמשיך בנסיעה.  עם זאת, אם נהג הג'יפ היה רוצה להתחמק ממנו, הוא יכול היה להמשיך בנסיעה על השוליים הימניים.  מכיוון ששניהם עצרו, העד התרשם כי שניהם רצו בריב.  כך תיאר, כי לפי שפת הגוף של נהג הג'יפ, גם לו היה רצון במפגש אלים.
191. בפני העד הוצג, כי בסרטון נשמע תומר חיימוביץ אומר שהנאשם הוציא אקדח ולאחר מכן שירה באוויר, כאשר העד כבר הסתובב עם רכבו, מה שאינו תואם לדברים שמסר העד. העד הבהיר בהקשר זה, כי היורה הוציא אקדח עוד לפני שהחל הצילום בסרטון וכי הירי הראשון באוויר בוצע לנגד עיניו של העד.  העד עמד על כך, שהיורה יצא מרכבו עם אקדח בידו וכי העד ראה את הירייה הראשונה.  עם זאת, העד לא ידע להסביר את הפער בין הדברים שמסר בהודעתו לבין מה שתיאר בעדותו בבית המשפט.
192. בחקירתו החוזרת הבהיר העד, כי כשהגיע למקום, שני הבחורים היו בנסיעה והעד עצר את רכבו. כן הבהיר, כי ראה את היורה יוצא מרכבו.

רש"ט נויה צ'ליה צ'רבו:

193. ראו בהקשר זה עמ' 422 - 427 לפרוטוקול הדיון מיום 14.11.24. במועד האירוע שירתה העדה כשוטרת שח"מ במסגרת שירותה הצבאי.  באמצעות העדה הוגשו דו"ח פעולה (ת/20), הודעת העדה (ת/20א) ודיסק מצלמות גוף (ת/20ב).
194. בחקירתה הנגדית מסרה העדה, כי לאחר האירוע הייתה התקהלות גדולה במקום, החלו הפרות סדר קשות על ידי בני משפחת המנוח והכניסה לישוב הייתה חסומה. העדה חששה כי אם המתקהלים ידעו שהנאשם נמצא אצלה בניידת, הם יפגעו בו ולכן, היה חשוב לנתק את הנאשם מהזירה.  העדה אישרה, כי השגיחה על אחות הנאשם לאחר האירוע ותיארה, כי האחות נראתה נסערת מאוד, בכתה, גמגמה, הייתה בלחץ ורעדה.  לדברי העדה, האחות סיפרה לה שהנאשם הגיע אליה הביתה, ביקש ממה לבוא איתו בלי לומר לה לאן ולמה ונסע איתה לזירה.  העדה הופנתה לכך שלא ציינה פרטים אלה בדו"ח הפעולה, או בהודעתה.  בהקשר זה השיבה העדה, כי יכול להיות שהיא שכחה לרשום זאת וכי היא הייתה שוטרת חדשה.
195. העדה מסרה, כי העבירה את הנאשם לידי אחד מחוקרי הימ"ר, אשר היא אינה זוכרת את שמו. העדה הופנתה לכך שבדו"ח הפעולה צוין כי היא העבירה את העצור לחוקר ימ"ר ולשוטר השיטור העירוני נתן קאסה, והשיבה כי יכול להיות שהם היו יחד.  בפני העדה נטען, כי היא העבירה חשוד ברצח לידי אדם שהיא אינה מכירה והעדה השיבה, כי יתכן שהוא הציג בפניה תעודה.  לאחר שהעבירה את הנאשם לידיהם, העדה יצאה מהתחנה ופנתה לטפל באירועים אחרים.  בזיקה לסרטון מצלמת הגוף שלה, אישרה העדה, כי לא הפעילה את המצלמה מיד עם תחילת טיפולה באירוע, אלא בשלב מאוחר יותר.  כן מסרה, כי היא אינה זוכרת את הנאמר שם וכי ככל הנראה מדובר בשלב בו ביקשה אישור ממפקד התחנה יניב להתנתק עם העצור מהזירה.

רס"ר פאתן חמאתי:

196. ראו בהקשר זה עמ' 427 - 429 לפרוטוקול הדיון מיום 14.11.24. העדה הינה שוטרת במחוז צפון.  באמצעות העדה הוגש דו"ח בדיקת מודיעין גלוי אודות המנוח (ת/140).
197. בעדותה הסבירה העדה, כי אחד מתחומי עיסוקה הינו בכל הקשור למידע הגלוי. מטרת הבדיקה שביצעה במקרה דנן הייתה לבדוק האם המנוח היה אדם לאומני, על פי המידע ברשתות החברתיות הגלויות.  ממצאי הבדיקה לא העלו ממש בהקשר זה.  העדה ביצעה בדיקה דומה גם לגבי הנאשם וגם בעניינו לא מצאה דבר חריג.
198. העדה נשאלה האם מעבר לבדיקה שביצעה היא פנתה גם לרכז השב"כ באזור לבדוק האם ישנו מידע מודיעיני והשיבה, כי היא אינה בודקת זאת. כן הבהירה, כי התבקשה לבדוק את המידע הגלוי בלבד.

רס"ר חזי זיו:

199. ראו בהקשר זה עמ' 429 - 443 לפרוטוקול הדיון מיום 14.11.24. העד הינו שוטר בימ"ר צפון.  באמצעות העד הוגשו דו"ח על בדיקת שכרות באמצעות מכשיר ינשוף (ת/14) ומזכרים (ת/19, ת/130 - ת/132).
200. בחקירתו הנגדית הופנה העד לחקירתה הראשונה של קריסטינה, אחות הנאשם, בה נכח על פי התיעוד החזותי של החקירה. העד לא ידע לומר מי נכח בחקירה בנוסף אליו ואל החוקר גיל אלון.  עם זאת, זיהה בסרטון חוקרת נוספת מתחנת עפולה, אך לא ידע לומר מה היה חלקה בטיפול באירוע, אם בכלל.  העד נשאל מדוע קריסטינה זומנה לחקירה נוספת ביום 21.5.23 והשיב, כי כל החלטה שהתקבלה באשר לזימון עדים נעשתה על ידי החוקרים הוותיקים בתיק.  העד לא זכר מדוע קריסטינה זומנה שנית, כאמור, אך ציין, כי למיטב זיכרונו, הוצגו בפניה סרטונים ממצלמות הגוף של השוטרים על מנת שתסביר פרטים באשר לנראה בהם ובין היתר, מה הנאשם לחש באוזנה.  העד אישר, כי סביר להניח שקרא את הודעתה הראשונה של קריסטינה לפני שהגיעה לחקירתה השנייה.
201. בפני העד נטען כי החשיבות העיקרית בעדותה של קריסטינה היא הדברים ששמעה מהנאשם אודות האירוע, מכיוון שלא נכחה באירוע עצמו. העד השיב, כי הכל חשוב, כולל מה שקרה לאחר האירוע.  העד הופנה לדבריה של קריסטינה בהודעתה הראשונה, לפיהם, הנאשם סיפר לה כי המנוח הפיל אותו לרצפה וכשהנאשם ראה שהמנוח לא מרפה ממנו, הוא ירה קודם באוויר ואז ירה במנוח.  בפני העד נטען בהקשר זה, כי מסרטון האירוע עולה כי לא היה ירי באוויר לאחר שהנאשם והמנוח החלו להיאבק על הרצפה.  כן נשאל העד, האם היה עד נוסף אשר מסר, כי היה ירי באוויר בשלב זה והשיב, כי הוא אינו יודע.  העד הופנה לכך, כי היחיד שטען זאת היה הנאשם בחקירתו הראשונה, בה נכח העד.
202. העד הופנה לכך שבהודעתה השנייה מיום 21.5.23 קריסטינה מסרה, בשונה מהודעתה הראשונה, כי הנאשם אמר לה כשהמנוח הפיל את הנאשם על הרצפה, הנאשם ירה בו, מבלי לציין כי הוא ירה באוויר קודם לכן. העד ציין, כי לא הבחין בזמן אמת בשוני זה בין שתי הגרסאות של קריסטינה ולכן, ככל הנראה, היא לא נשאלה על כך.  עם זאת, הדגיש, כי החוקר סאמח הוא זה שהוביל את החקירה.  העד הסביר, כי חקירתה הראשונה של קריסטינה תועדה בווידאו, מכיוון שנעשתה תחת אזהרה, להבדיל מחקירתה השנייה שנגבתה כעדות פתוחה.  העד הופנה בהקשר זה לכך שהחקירה תועדה בווידאו מתחילתה, אך הפכה לחקירה תחת אזהרה רק באמצע החקירה.  העד לא ידע לומר מדוע החקירה צולמה מתחילתה וציין, כי ייתכן שהדבר היה מפני שהעדות נגבתה ממש בסמוך לאירוע והחוקרים רצו לדלות עוד פרטים.  כן הבהיר, כי בזמן החקירה, הוא היה חוקר צעיר וחסר ניסיון.

רס"ר דוד מרדכי:

203. ראו בהקשר זה עמ' 447 - 463 לפרוטוקול הדיון מיום 2.12.24. העד הינו חוקר בימ"ר צפון.  באמצעות העד הוגשו בקשה לצו חיפוש וחדירה לחומר מחשב (ת/55), דו"ח ממצאים - בדיקת מכשיר הטלפון של העד תומר חיימוביץ (ת/114), דו"ח ממצאים - בדיקת מכשיר הטלפון של הנאשם (ת/118) ומזכר שנערך בהקשרו (ת/117), דו"ח מחת"ק (ת/119, דיסק ת/120), מזכרים (ת/109 - ת/111, ת/121 - ת/123, ת/129, ת/138), תע"צ (ת/124), טופס לוואי למוצגים (ת/125 - ת/128).
204. בחקירתו הנגדית הופנה העד לדו"ח מחת"ק (119) שנערך בהתייחס למכשיר הטלפון הנייד של המנוח. העד נשאל באשר לשיחה שקיבל המנוח בשעה 17:36 והשיב, כי הוא אינו יודע ממי התקבלה השיחה וכי יתכן שהם בדקו זאת, אך לא מצאו.  בפני העד הוצג, כי על פי דו"ח איתוראן, במועד בו התקבלה השיחה, המנוח הסתובב באזור מגרש הכדורגל בכפר.  העד לא ידע לומר מה הייתה מהות השיחה והאם תוכנה הכעיס, או הלחיץ, את המנוח.  העד הסביר, כי כאשר הוא עורך דו"ח מחת"ק, הוא בודק את הבעלויות ואת המשתמשים בטלפונים ואם הוא אינו מצליח לאתר, הוא אינו רושם זאת.  מקום בו לא נרשם למי שייך המספר ממנו בוצעה השיחה למנוח, משמע כי הוא ניסה לאתר אך לא הצליח.  עוד הבהיר, כי יתכן והבעלים אותר ואף זומן לחקירה, אך הפעולה לא בוצעה על ידו.  העד הסביר, כי במערכות ובמאגרים המשטרתיים ישנה אפשרות לבדוק בעלויות של מספרי טלפון ולכן אין צורך בהוצאת צו ובפניה לחברת התקשורת.  הוא אינו יודע האם מי מהחוקרים האחרים בתיק התקשר למספר הטלפון האמור ושוחח עם בעליו.  עוד העיר, כי היות ומדובר בשיחה בת 17 שניות, יתכן כי עסקינן בניסיון חיוג וכלל לא הייתה שיחה בפועל ויש לבדוק זאת מול דו"ח המחת"ק שהתקבל מחברת הסלולר.  העד הבהיר, כי הוא אומר זאת על סמך ניסיונו האישי בלבד.
205. העד אישר, כי הוא פנה מספר פעמים למעבדה לראיה דיגיטלית בבקשה לטייב את סרטון האירוע. העד נשאל, האם לאחר שהתקבלה חוו"ד פתולוגית לפיה, המנוח נורה מלפנים ולא מאחור, הוא פנה בשנית למעבדה הדיגיטלית בבקשה לטייב עוד את החלק הרלוונטי בסרטון, היינו, השלב בו הנאשם והמנוח נאבקו על הרצפה.  העד השיב, כי היות ועסקינן בסרטון קצר ממילא, הרי שהבקשה הייתה מראש לטייב את כולו.  העד הבהיר, כי את צוות החקירה מעניין הסרטון כולו וכל מה שנמצא בו מהווה ראיה, בין אם היא לטובת החשוד ובין אם לרעתו.  מעבר לכך, הוא אינו יודע לומר האם המעבדה הדיגיטלית יכולה הייתה לבצע פעולות נוספות כדי לטייב את הסרטון עוד יותר וזו שאלה שיש להפנות לגורמים הרלוונטיים שם.
206. העד הופנה לכך שכאשר גבה את עדותו של ד"ר ישי עזרא לוי, הרופא מסר לו כי בבדיקתו את המנוח נמצאו שני פצעי חדירה בבית החזה העליון ופצע יציאה בגב. זאת, בטרם התקבלה חווה"ד הפתולוגית הסופית.  העד נשאל והשיב, כי עדכן בכך את צוות החקירה, בדומה לכל התפתחות בחקירה.  העד הדגיש, כי אין חשיבות מבחינתו לשאלה האם המנוח נורה מלפנים או מאחור וכי סופו של יום, כל חומרי החקירה מועברים לפרקליטות אשר מחליטה האם להגיש כתב אישום.  כן הדגיש, כי מטרתם כחוקרים היא להגיע לחקר האמת וכי כל כיווני החקירה האפשריים נבדקים.  העד אישר, כי גבה עדויות מאנשים שעבדו עם הנאשם במטרה לברר האם היה לו רקע לאומני.  ככל הנראה, לא הייתה אינדיקציה ביטחונית בעניינו של הנאשם סופו של יום.

סמ"ר מוחמד גריפאת:

207. ראו בהקשר זה עמ' 463 - 469 לפרוטוקול הדיון מיום 2.12.24. העד משרת בתחנת משטרת עפולה בתפקיד סייר אופנוען.  באמצעות העד הוגש דו"ח פעולה ת/21.
208. בעדותו מסר העד, כי עם קבלת האירוע, הוא הגיע עם שוטרים נוספים לצומת גן נר, שם כבר הייתה התקהלות. בקשר נמסר להם, כי החשוד נתפס.  העד והשוטרים האחרים סגרו את הזירה והרחיקו אנשים מהמקום.  מפקד תחנת עפולה, יניב סוויסה (המכונה בדו"ח הפעולה עפולה 1), הנחה את העד להעלות את החשוד לניידת ולקחת אותו מהמקום.
209. בחקירתו הנגדית אישר העד, כי כפי שצוין בדו"ח הפעולה, מיד עם קבלת העצור, הוא הכניסו לתא העצורים בניידת והשגיח עליו עד קבלת ההנחיה לקחתו לתחנה. העד ציין, כי היה מדובר בדקות ספורות בלבד.  העד הופנה לסרטון מצלמת הגוף של השוטר עלי עבד אלהאדי (ת/16), בו נראה העד כשהוא אינו בקרבת הנאשם.  העד נשאל מי השגיח על העצור בשלב זה והשיב, כי הוא היה נעול בניידת.  כן הסביר בהקשר זה, כי באותה העת הייתה התקהלות רבה, לצד מחסור בכוחות משטרה.  לכן העד נעל את העצור בתוך הניידת וניגש לעזור לשוטרים.  כאשר עלי, שהיה מפקד האירוע, אמר לו לחזור לעצור, העד חזר לניידת.  העד הופנה לכך שלא ציין פרטים אלה בדו"ח הפעולה והשיב, כי הוא נשמע להנחיותיו של עלי, אשר ניהל את האירוע.  העד אישר, כי הרצון של המפקדים בשטח היה לנתק את החשוד מהזירה על מנת למנוע מגע בינו לבין המתקהלים.  כך הבהיר, כי עלי לא הורה לו להתנתק מהמקום, אלא אמר לו להישאר ליד הניידת ולכן, כשנהיה בלגן, הוא ניגש לעזור לשוטרים.  ברגע שקיבל הנחיה מיניב להתנתק מהמקום, הוא עשה זאת.

יניב בן שימול:

210. ראו בהקשר זה עמ' 473 - 501 לפרוטוקול הדיון מיום 19.12.24. העד הינו רבש"צ הישוב גן נר.  באמצעות העד הוגשו מסמכים בנוגע לחיפוש שנערך במצלמות שער הכניסה לישוב גן נר (ת/51).
211. בעדותו מסר העד, כי ביום האירוע קיבל הודעה שהיה ירי ויש פצוע. העד בדיוק נכנס לרכבו לבצע סיור שגרתי בישוב והגיע לשער הכניסה לישוב תוך מספר דקות.  העד סבר שמדובר באירוע פח"ע ולכן, הגיע עם נשק וציוד, הקפיץ את יחידת הכוננות ועדכן את הצבא שככל הנראה היה פיגוע ירי בכניסה לישוב.  העד הסביר, כי חשב שמדובר בפיגוע על רקע המצב הביטחוני במדינה באותה תקופה וכן בשל המיקום הגיאוגרפי של הישוב.  כאשר הגיע לשער הכניסה, הוא ראה בחור שוכב על הרצפה, מטופל על ידי איש מד"א ואיש איחוד הצלה, שניהם תושבי הישוב.  העד ניסה לדלות פרטים כדי להבין מה קורה, תוך שגורמי הצבא בזמן זה מאבטחים את הישוב וסוגרים את הש"ג.  מההתרחשות בשטח העד הבין כי לא מדובר באירוע פח"ע, אלא באירוע מקומי.
212. העד תיאר, כי זיהה במקום ג'יפ לבן גדול שהיה שייך ככל הנראה לנפגע. בזמן שהעד ניסה לדלות פרטים, הגיע מאחוריו רכב קטן בצבע שחור.  מהרכב יצא בחור שהיה חבול כולו, עם חולצה קרועה.  הבחור הגיע לעברו של העד והעד תפס את ידו ושאל אותו האם הוא קשור לאירוע.  הבחור אישר, כי הוא ביצע את הירי וסיפר לעד שהם רבו בכביש והנפגע חסם אותו.  העד ציין, כי הבחור היה מאוד מבולבל ונסער.  הבחור הוסיף וסיפר לעד, שהוא והנפגע החלו לריב מכות, הבחור נפל על הרצפה כשהנפגע מעליו ולדבריו, הוא היה חייב לירות.  בשלב זה, העד הוציא אזיקון מרכבו, אזק איתו את ידיו של הבחור וחיפש שוטרים בזירה, היות ומדובר באירוע פלילי.  העד הדגיש, כי הוא עמד ליד הרכב, השגיח על הבחור ולא אפשר לאף אחד להתקרב לרכב, מתוך הבנה שככל הנראה כלי הנשק נמצא בתוך הרכב.  העד זיהה במקום שוטר ושוטרת שניסו להרחיק את הקהל שהחל להגיע למקום, אמר להם שזהו היורה והעבירו לידיהם.  השוטרים הסירו את האזיקון מידיו של הבחור, אך לאחר שגילו שאין להם אזיקים, ביקשו מהעד אזיקון נוסף ואזקו את ידיו של הבחור שוב.  השוטרים אספו את הבחור מהמקום והעד לא ראה אותו יותר.  העד ציין, כי אחותו של הבחור הייתה במקום, הם נתנו לה מים לשתות והעד חזר לישוב.  בזה הסתכם חלקו באירוע.
213. מבחינת הממצאים בזירה, העד תיאר, כי זיהה תרמיל של 9 מ"מ על הרצפה בסמוך לגדר ועדכן בכך את איש מז"פ שהיה במקום. העד ציין, כי לא נגע בתרמיל והוא נאסף על ידי מז"פ.  העד מסר, כי הוא מכיר את משפחת הנאשם, הוריו, אחיו ואחותו, אך לא את הנאשם עצמו.  עם זאת, העד הבין כי הם קשורים זה לזה מכיוון שראה את האחות בוכה בזירה.  לדברי העד, הנאשם ואחותו הגיעו לזירה מכיוון הישוב, דקות ספורות לאחר שהעד הגיע למקום.  שיחתו עם הנאשם הייתה מיד עם יציאתו של הנאשם מהרכב.  בזמן זה היו כוחות משטרה בזירה שעסקו בהרחקת האנשים שהגיעו למקום, כמו גם בניסיון להבין את פרטי האירוע.  העד מסר, כי למיטב זכרונו, בזמן שטופל על ידי כוחות הצלה בזירה, המנוח היה לבוש.  לאחר שרוענן זכרונו, העד אישר, כי כאשר הנאשם נלקח לטיפול רפואי ולמעצר על ידי השוטרים, הוקראו לו זכויותיו.  העד הבהיר, כי מתוקף תפקידו כרבש"צ, יש לו סמכות לעכב ולעצור אזרחים.
214. בחקירתו הנגדית מסר העד, כי חוקרי המשטרה הגיעו לביתו לצורך גביית הודעתו כשבועיים לאחר האירוע. באותו מועד גם נלקחו סרטוני המצלמות.  לדבריו, לא פנו אליו מהמשטרה קודם לכן.  העד שלל, כי שוחח עם אחרים אודות האירוע והבהיר, כי הוא אינו משוחח עם אנשים על נושאים ביטחוניים ועל אחת כמה וכמה כשמדובר באירוע רגיש מסוג זה.  בהקשר זה הופנה העד לכך שיום למחרת האירוע, הוא התראיין לתקשורת בנוגע לאירוע.  העד אישר, כי לא הסתיר פרטים במהלך הריאיון וכי סיפר את הדברים כהווייתם, כפי שנחרטו בזיכרונו.  לאור זאת, נשאל העד מדוע לא סיפר בריאיון אודות הדברים שאמר לו הנאשם, כפי שמסר כעת בעדותו.  העד השיב, כי הוא לא מצא לנכון לציין זאת ולהיכנס לפרטים.  עם זאת, הדגיש, כי לא המציא דבר וכי כל מה שאמר אמת.  עוד שלל, כי בהודעתו במשטרה, הושפע מדברים שראה ושמע בתקשורת בזמן שחלף מאז האירוע.
215. העד תיאר, כי הנאשם סיפר לו את אשר אירע במשפטים קצרים ובשברי מילים, ולא את השתלשלות האירועים מתחילתה ועד סופה. מכאן, שהעד לא ידע לומר מתי בדיוק ירה הנאשם במנוח, על פי הדברים שמסר לו.  העד הופנה לכך שבהודעתו נרשם, כי המנוח לבש מכנס וחולצה לבנה ומשפט זה נמחק.  העד מסר בהקשר זה, כי הוא אינו זוכר האם אמר את המשפט הזה וכי הוא אינו זוכר מה המנוח לבש.  עוד נשאל העד מדוע לא מסר בהודעתו, כי הנאשם אמר לו שהוא והמנוח נפלו על הכביש, כפי שמסר בעדותו.  העד השיב, כי אמר זאת והוא אינו יודע מדוע זה לא נרשם.  העד שלל, כי הריח ריח של אלכוהול מהנאשם, אף שעמד קרוב אליו ואחז בידו.
216. העד מסר, כי ברכבו מותקנות מצלמה קדמית ומצלמה אחורית, אשר מצלמות בכל פעם פרק זמן של כשעתיים קדימה, בווידאו ובאודיו. העד תיאר, כי רכבו עמד במרכז הכביש, בצומת הכניסה לאזור התעשייה, סמוך לכניסה לישוב, לצורך ביצוע חסימה.  רכבו של הנאשם נכנס בין הרכב של העד לבין הגדר ועמד במקביל לרכבו של העד.  העד אישר, כי המשטרה לא ביקשה לתפוס את מצלמת הרכב של העד וכי פנו אליו בהקשר זה רק בעת גביית הודעתו.  העד מסר, כי כשהנאשם הגיע לזירה, הוא ניגש אל העד מבלי לנסות לברוח, אישר כי הוא מעורב באירוע ואמר שהוא ביצע את הירי.  העד שלל כי הקריא לנאשם את זכויותיו לפני שיחתו עם הנאשם בזירה והסביר בהקשר זה, כי הוא לא ידע בתחילה במי מדובר והאם הוא קשור לאירוע.  מיד כשהבין שכן, הוא חיפש שוטרים שייקחו את הנאשם.  העד תיאר, כי למקום החלו להגיע אנשים מהכפר, כוחות צבא והייתה מהומה רבה.  עם זאת, הוא לא היה עד להפרות סדר באותו שלב.  מאוחר יותר, היו שריפות סמוך לגדר הישוב, שככל הנראה קשורות לתסיסה שהייתה באזור בעקבות האירוע.

רפ"ק עוזי בוטבול:

217. ראו בהקשר זה עמ' 505 - 511 לפרוטוקול הדיון מיום 26.1.25. במועד הרלוונטי לכתב האישום היה העד ראש מחלק רצח בימ"ר צפון.  באמצעות העד הוגשו אסמכתא לכליאה (ת/65) ומזכר (ת/66).
218. בעדותו התייחס העד למזכר ת/66 והסביר, כי בדרכו לתחנה, עם קבלת האירוע, נמסר לו שהחשוד נהג ככל הנראה תחת השפעת אלכוהול. לכן, כבר במהלך הנסיעה, העד שוחח עם מתנ"א עפולה לצורך תיאום בדיקת ינשוף לחשוד.  כשהגיע לתחנה, נמסר לו כי מכשיר הינשוף כויל וכי ניתן לבצע את הבדיקה ברגעים הקרובים.  לכן, העד ביקש מהשוטרים שהשגיחו על הנאשם שיוודאו שהוא לא מעשן, לא מקיא ולא אוכל, כפי הנדרש לפני בדיקת ינשוף.  העד הבהיר, כי מעבר לכך הוא לא שאל את הנאשם דבר.
219. עוד התבקש העד להתייחס לכך שחקירתו השנייה של הנאשם לא הוקלטה במלואה. העד הסביר כי הדבר נבע מתקלה טכנית במערכת הענבל.  כן ציין, כי בחלק שלא צולם הוא לא שאל את הנאשם שאלות נוספות, אם כי יתכן שהנחה את החוקר גיל אלון אלו שאלות להפנות לנאשם.
220. בחקירתו הנגדית הסביר העד, כי בדרכו לתחנה לטפל באירוע הוא קיבל עשרות טלפונים וכי קידם את כל הפעולות שניתן היה לקדם עוד במהלך נסיעתו. העד הופנה לכך שבמזכר ת/66 ציין, כי כאשר הגיע לתחנה נמסר לו על ידי גיל אלון שהחשוד מריח מאלכוהול וכי דקות ספורות לאחר מכן, העד תיאם לו בדיקת ינשוף.  זאת, בניגוד לדברים שמסר בעדותו הראשית.  העד מסר בהקשר זה, כי לפי זיכרונו, הוא תיאם כבר בטלפון הגעה של שוטר מתנ"א עם ינשוף לתחנה.  העד לא ידע להסביר מדוע לא ציין זאת במזכר.  העד שלל, כי ידע עובר לכתיבת המזכר על טענת הנאשם כי העד שוחח עימו לפני חקירתו הראשונה.  כאשר הוצג לו כי עם תחילת החקירה הנאשם אמר לחוקר גיל אלון כי העד דיבר איתו, הסביר העד, כי התכוון לכך שלא הכיר את הטענה לפני חקירת הנאשם.  העד הדגיש, כי הופתע מטענת הנאשם לפיה, הוא שאל אותו שאלות לפני החקירה, כפי העולה גם מתגובתו הנראית בתיעוד החקירה.  לדברי העד, הוא לא ערך מזכר בהקשר זה מיד לאחר החקירה, מכיוון שלא ראה בכך צורך באותה נקודת זמן.  את המזכר ת/66 ערך מאוחר יותר, לבקשת הפרקליטות.  העד שלל, כי שאל את הנאשם שאלות, או כי הנאשם מסר לו פרטים על האירוע.

קריסטינה פינקלשטיין:

221. ראו בהקשר זה עמ' 512 - 519 לפרוטוקול הדיון מיום 26.1.25. העדה הינה אחותו של הנאשם.  באמצעות העדה הוגשו הודעותיה במשטרה מיום 6.5.23 (ת/153, דיסק ת/153א) ומיום 21.5.23 (ת/154), חלף עדותה הראשית.
222. בחקירתה הנגדית נשאלה העדה מדוע לא ביקשה להתייעץ עם עו"ד בשלב בו חקירתה הראשונה הפכה לחקירה באזהרה. העדה השיבה, כי הדבר נאמר לה רק לאחר שכבר נשאלה את כל השאלות ולא היה לה עוד מה להוסיף.
223. באשר למצבו של הנאשם כאשר הגיע הביתה, העדה תיארה, כי שיערו היה פרוע, חולצתו קרועה, הוא היה מלא בשריטות, נסער ומבוהל. כן סיפרה, כי הנאשם ביקש ממנה שתיקח אותו לתחנת דלק.  העדה שאלה את הנאשם מה קרה והנאשם השיב שמישהו תקף אותו, הנאשם ירה בו והוא צריך לחזור לזירה.  העדה נסעה עם הנאשם ובדרך לשם, הנאשם ביקש ממנה להגיד שהיא נהגה ברכב כי הוא היה בשלילה ולא רצה שידעו שהוא נהג ברכב.  העדה אישרה, כי את כל הפרטים שמסרה בהודעתה הראשונה באשר למה שהתרחש באירוע, היא שמעה מפיו של הנאשם במהלך נסיעתם למקום האירוע.
224. העדה תיארה, כי היא הייתה מאוד מבוהלת ולא הבינה מה קורה. כן תיארה, כי הייתה עם דופק מואץ וכי הסיטואציה הייתה מפחידה.  באשר לנאשם תיארה, כי הוא היה נסער, חסר שקט, מבוהל ומפוחד.  עוד ציינה, כי לא ראתה אותו כך בעבר.
225. העדה הופנתה לכך שבהודעתה הראשונה מסרה, כי הנאשם סיפר לה שהוא והמנוח רבו, הם נפלו לרצפה, הנאשם ירה באוויר ואז ירה לעבר המנוח. לעומת זאת, בהודעתה השנייה מסרה העדה, כי הנאשם אמר לה שהמנוח הפיל אותו על הרצפה והנאשם ירה בו, כי המנוח ניסה להרוג את הנאשם ואם הנאשם לא היה משתחרר ממנו, הוא היה הורג אותו.  העדה התבקשה להסביר את השוני בין הודעותיה בהקשר זה והשיבה, כי היא מניחה שבמהלך השבועיים שחלפו בין שתי הודעותיה, היא נחשפה לפרטים נוספים.  בין היתר, היא ראתה את סרטון האירוע, הסיקה דברים בעצמה, שמעה דברים בחדשות, כמו גם מאנשים אחרים, ונכחה בדיוני המעצר.  העדה אישרה, כי הפרטים שמסרה בהודעתה הראשונה מדויקים יותר מאלה שמסרה בהודעתה השנייה, כאשר זיכרונה היה טרי יותר.

פרשת ההגנה:

226. על פרשת ההגנה נמנו עדות הנאשם וכן עדות עד ההגנה מרכוס דניאל פינקלשטיין.

עדות הנאשם:

227. ראו בהקשר זה עמ' 522 - 558 לפרוטוקול הדיון מיום 12.5.25 וכן עמ' 561 - 644 לפרוטוקול הדיון מיום 3.6.25.
228. במסגרת חקירתו הראשית סיפר הנאשם, כי הוא בן 35, בן בכור מבין 4 אחים. הנאשם שירת בשירותו הצבאי הסדיר כלוחם בפלחה"ן גולני וכן כלוחם במילואים ביחידת קומנדו.  הנאשם ציין, כי עד למעצרו היה בשירות מילואים פעיל.  עוד ציין, כי היות ואימו אינה יהודייה, הוא עבר הליך גיור בתחילת שירותו הצבאי.  לאחר שהשתחרר מהצבא, הנאשם עבד בתחום הבניין עם אביו, בהמשך הקים עסק עצמאי בתחום, ובתקופה שלפני מעצרו עבד כנגר.
229. הנאשם אישר, כי הוא יודע במה הוא מואשם, אך טען, כי הוא לא רצח את המנוח. לדבריו, בדיעבד הוא יודע שהמנוח מת מפליטת כדור, כאשר תוך כדי מאבקם על הרצפה נפלטו שני כדורים שאחד מהם כנראה גרם למותו.  כך תיאר זאת הנאשם (עמ' 523 - 524 לפרוט'):

"עו"ד י.  זמר :   אתה אומר נפלט אתה יכול להרחיב, להסביר לנו איך זה קרה?