ראו עוד והשוו: ד' פרידמן, "פרשנות החוזה", בד' פרידמן ונ' כהן, חוזים (כרך ג', תשס"ד-2003), 245 (פרידמן, חוזים); מ' מאוטנר, "התערבות שיפוטית בתוכן החוזה ושאלת המשך התפתחות דיני החוזים של ישראל", עיוני משפט כ"ט(1) (ספטמבר 2005), 17, 55-51 (מאוטנר).
- כך היה, לדעתנו, בפרשה שלפנינו (ע"א 2553/01 ארגון מגדלי ירקות - אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' מדינת ישראל, נט(5), 481), שרוב חברי המותב ביקש ליישם את רוחה של הילכת אפרופים - הלכה שלא היתה שנויה במחלוקת - אך היישום הרחיק לכת והביא להתערבות חריפה בחוזה שכרתו הצדדים ובכוונותיהם כפי שעלו מלשון החוזה ומראיות חיצוניות שהוצגו לבית-המשפט (השוו: מאוטנר, שם, 53, בה"ש 77). כך אירע, ולשון החוזה, לשון שתמכה בטענת העותרים, הפכה להיותה בלתי ברורה; תצהירים כבדים וברורים שהוגשו מטעם המגדלים ותמכו בעמדתם - בוטלו כלאחר יד; ותכלית אובייקטיווית הפכה כלי פרשני עיקרי - יחיד למעשה - שהכריע את הכף.
- וכך, משהונחה לפני בקשתו של העותר לקיומו של דיון נוסף בפסק הדין שבערעור, הפכתי בדעתי לא מעט. כולנו ידענו כי הדיון הנוסף נועד להלכה משפטית חדשה, ושאלתי עצמי מה טעם אחרוג הפעם ממינהגנו ואורה על קיומו של דיון נוסף במקום שספק אם נפסקה בו הלכה חדשה. אלא שאז עיינתי בכתובים; נתתי דעתי ליישומה של הילכת אפרופים בידי בתי-המשפט, בעיקר על ניסוחה במקורה - ניסוח רחב-מני-רחב; ונגד עיני נצטיירה תמונה כי מעט מעט, עקב בצד אגודל, בא לעולם דפוס פרשנות חדש וקיצוני בדיני החוזים. אמת, מאז הילכת אפרופים אפשר לא נפסקה הלכה חדשה, אך פירושה של הילכת אפרופים הקצין והלך, וכל פרשה שבה יושמה ההלכה הוסיפה להלכה המקורית נדבך חדש שהרחיב את כוחו ואת סמכויותיו של בית המשפט לעת פירושו של חוזה. כך נערמו הנדבכים זה על-גבי זה בהקימם קיר גבוה המתנשא אל-מעבר לדוקטרינה שיצרה הילכת אפרופים במקורה. בנסיבות אלו, כך אמרתי אל-ליבי, ראוי לנו כי נעצור במקומנו ונשקול בכובד-ראש את המשך דרכנו לעת שנושא של פירוש חוזה ניצב לפנינו. כך אמרתי אל-ליבי, והוריתי על קיומו של דיון נוסף שעניינו:
דרכי פירושו של חוזה - לשונו של חוזה כתוב; נסיבות כריתתו של חוזה וראיות על-פה על אותן נסיבות; תכלית סובייקטיווית ותכלית אובייקטיווית; כל אלה ומה שביניהם, על דרך הכלל ולעניין פירושו של החוזה שלעניין.
מטבע הדברים, הוספתי והוריתי כי לסופו של יום נשוב ונידרש לשאלות הקשורות במישרין בפרשה שלפנינו. חברי השופט ריבלין תמה על הוראתי לערוך דיון נוסף בפסק-הדין שבערעור, ואני אתמה על תמיהתו. אכן, דעתי היא - ודעתי נחושה - שראויה היתה הילכת אפרופים כי תידון דיון נוסף בסמוך לאחר לידתה, ומשלא נעשה כן, ראויה היא כי תידון דיון נוסף כהיום הזה ולו לקביעת גדריה וגבוליה.