אירוע שני - 'פרשת אלון חסן'
- תכנון מוקדם, תחכום, חלקו היחסי של פישר ומידת ההשפעה של מלכה - האישום הרביעי פותח בעובדה שמלכה הדליף לפישר שלא כדין את המידע בדבר החקירה הסמויה המתנהלת בלהב 433 נגד חסן, ובתוך כך מסר לפישר כי חסן עתיד להיחקר בחשד לפלילים; כי הוא (מלכה) עתיד לקבלת לאחריותו את החקירה הגלויה; כי חסן צפוי להיחקר גם לגבי 'פרשת מישוק' ו'פרשת הבוררות'; וכי פרשות אלו צפויות להיגנז מבלי שחסן יעמוד בגינן לדין, בהתאם להמלצה של מלכה לפרקליטות (סעיפים 5-4). גם כאן, כמו באישום הראשון, אין טענה בדבר פנייה מוקדמת של פישר אל מלכה על מנת לשדלו למסור לפישר מידע משטרתי בעניינו של חסן. יותר מכך: בשונה מהאישום הראשון בנוגע לביטון, באישום הרביעי לא מוזכרת אפילו פנייה של פישר אל מלכה בבקשת עזרה כללית עבור חסן. האישום הרביעי נפתח בפנייה של מלכה אל פישר. גם הפנייה הבאה המוזכרת בכתב האישום של מלכה אל עדת המדינה, בעניין מועד ה'פרוץ' והמעצר המתוכנן של חסן ביום 27.5.2014 (סעיף 7), מתוארת כפנייה יזומה של מלכה מבלי שקדמה לה בקשה של פישר אליו. בדומה לכך הפנייה הבאה של מלכה אל פישר ביום 19.6.2014 בה דיווח לו על שתי החקירות שנערכו לחסן באותו היום (סעיף 14); וכן ההדלפה של מלכה לפישר ולעדת המדינה באשר לכוונה לזמן לחקירה את בתו של חסן (סעיף 18).
לעומת זאת, הגורם הדומיננטי בהצעת השוחד שהציג פישר לחסן בפגישתם המתוארת בסעיף 6 לאישום הרביעי (פגישה שהתקיימה החל מחודש פברואר 2014 במועד שאינו ידוע במדויק), היה פישר: פישר הוא זה שזימן את חסן לפגישה במשרדו; הציע לחסן לשלם לו סכום כסף, שלא הוגדר, בתמורה לכך שפישר ידאג שהחקירה נגד חסן לא תבשיל; ואמר לחסן כי ידאג להעביר את הכסף לגורמים המעורבים בחקירה והם "יהרגו את הפרשה". עובדות כתב האישום המתוקן אינן מצביעות על מעורבות שהייתה למלכה בהצעה זו. נסיבות אלו פועלות לחובתו של פישר, בהתייחס לפגישה הראשונה.
- המאשימה רואה בהצעת השוחד שהועלתה על ידי פישר בפגישה הראשונה, נדבך ראשון של מהלך מתוכנן, מתוחכם, מניפולטיבי ומרובה שלבים, אותו פישר הגה מול חסן על מנת להניעו לשלם את כספי השוחד, תוך הפגנת בקיאות מצד פישר ברזי החקירה וניצול קיצוני של המצוקה והתלות בהן חסן היה נתון. אינני סבור כי מסקנה זו עולה מעובדות כתב האישום המתוקן (שכאמור, מהן בלבד ניתן לדלות את הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה):
ראשית, הפגישה הבאה בין פישר לחסן התקיימה רק ביום 1.6.2014 (סעיף 10 לאישום הרביעי). מאחר שהמאשימה אינה יודעת לנקוב במועד המדויק של הפגישה הראשונה בין השניים, ובהינתן שפגישה זו התקיימה בעקבות המידע שמלכה מסר לפישר במהלך חודש פברואר 2014 (סעיפים 6-5), ניתן להניח לטובתו של פישר כי הפגישה הראשונה שלו עם חסן התקיימה גם היא בחודש פברואר, כארבעה חודשים לפני פגישתם השנייה. ריחוק הזמנים כשלעצמו מחליש את הקשירה בין הפגישות לכדי רצף מתוכנן.