שנית, המסר של פישר בפגישה הראשונה לא היה שהדרך היחידה של חסן להיחלץ מהחקירה היא באמצעות תשלום שוחד. לצד האמירה באותה פגישה כי אם חסן ישלם את השוחד לגורמים המעורבים בחקירה פישר ידאג 'להרוג את הפרשה', הוסיף פישר: "ואם אתה מחליט שלא, אז נתמודד לבד" (סעיף 6).
שלישית, באותה פגישה ראשונה ידע פישר להגיד לחסן שהוא עתיד להיחקר. פישר לא דיבר אז עם חסן על מעצר, וגם לא שמע ממלכה כי חסן עומד להיעצר (סעיפים 5-4). רק ביום 26.5.2014 נודע לפישר לראשונה, מתוך הודעת הוואטסאפ שמלכה כתב לעדת המדינה, כי חסן עתיד להיעצר למחרת היום.
רביעית, לנתון בדבר המעצר נודעה השפעה ניכרת על תוכן הצעת השוחד. הא ראיה, שבעוד ההצעה של פישר לחסן בפגישתם הראשונה טרם המעצר דיברה באופן כללי על תשלום כסף, מבלי שפישר נקב בסכומו (סעיף 6), בפגישה השלישית שהתקיימה ביום 15.6.2014, כשבועיים לאחר שחרור חסן מהמעצר, פישר נקב בסכום של 150,000 דולרים (סעיף 11).
חמישית, כתב האישום המתוקן אינו מצביע על שימוש מושכל, לא כל שכן מתוחכם, שעשה פישר במידע אותו קיבל ממלכה בחודש פברואר 2014 באשר לקיומן של 'פרשת מישוק' ו'פרשת הבוררות' ולגורל שתוכנן לפרשות אלו. כתב האישום המתוקן אינו מייחס לפישר אזכור קונקרטי של שתי הפרשות באיזו מפגישותיו עם חסן. בפגישה הראשונה הם "שוחחו על אודות החקירה" (סעיף 6), ללא פירוט נוסף. אפילו בפגישה ביניהם מיום 22.6.2014, שלושה ימים לאחר שחסן נחקר באזהרה ביום 19.6.2014 על 'פרשת מישוק', לא נעשה על ידי פישר שימוש בידיעותיו אודותיה (סעיפים 15-14). התנהלות כזאת רחוקה מהפגנת בקיאות ברזי החקירה כנטען.
שישית, בפגישות שהתקיימו לאחר מעצרו של חסן, פישר לא הציג את תשלום השוחד כדרך המסוגלת להביא לביטול ההליכים נגד חסן. בפגישה השנייה שהתקיימה סמוך לאחר השחרור מהמעצר, ביקש פישר מחסן את הסכמתו "לפנות ולנסות למזער נזקים" באמצעות העברת הכסף לגורמים המעורבים בחקירה, ועם זאת הבהיר לו כי עתיד להיות מוגש נגדו כתב אישום (סעיף 10). בפגישתם הבאה כעבור שבועיים, ההצעה של פישר לחסן הייתה "לסייע לו בפרשות בהן נחקר" (סעיף 11).
שביעית, עוד בעניין מידת התחכום, ראוי להזכיר את דבר עריכת הפגישה האחרונה, בה הועבר הכסף מחסן לפישר, בבית קפה באשדוד. פישר נהג כך למרות שמלכה המליץ יום קודם לכן לעדת המדינה כי הפגישה לא תתקיים בבית קפה ולא במקום עם מצלמות, על מנת לשבש כל אפשרות של התחקות אחר מהלך הדברים (סעיף 19).
- הנזק שנגרם ושהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה - כאמור לעיל, הנזק הנגרם מהעבירה של תיווך בשוחד הוא בעצם מפגש הכוונות בין הנותן למתווך על אודות ייעוד הכסף כאמצעי לשיחוד עובד הציבור, מעשה המביא לידי השחתת השירות הציבורי, חבלה בפעולתו התקינה, וקעקוע המעמד והאמון הניתן על ידי הציבור במינהל הציבורי. הניסיון שעשה פישר להגיע לכדי הסכמה כזאת עם חסן, ביטא אשם מוסרי וסיכון הנשקף מצד פישר לערכים החברתיים המוגנים, בשל נכונותו לפגוע בערכים אלו, לא פחות מתרחיש שבו פישר היה מצליח לקבל מחסן את הכסף על מנת לשחד באמצעותו שוטר שייטיב את מצבו של חסן בחקירה המשטרתית שהתנהלה נגדו. כך במיוחד לאור היותו של פישר עורך דין, המחויב ביושרה ונקיות כפיים מול רשויות החוק עמן הוא בא במגע וזוכה באמונן, והנתפס בעיני הציבור כמי שנושא על כתפיו מחויבות מוגברת לכיבוד החוק ולהקפדה על איתנות הדמוקרטיה במובנה הרחב. עוצמת פגיעת מעשיו של פישר בערכים אלו נלמדת מהאופן בו הוא עצמו ראה את המעשים בזמן אמת, שעה שהזהיר את חסן שוב ושוב לבל ישוחח עם איש על הצעת השוחד, והבהיר לו כי חשיפת המעשים עלולה להוביל את המעורבים לעונש מאסר ממושך. נסיבות נוספות לחומרה בהיבט הנזק, הן תחום הפעילות השלטונית אליה נקשרה המתת (חקירה פלילית סמויה ביחידה עילית של המשטרה) וגובהה הכספי המשמעותי בהשוואה לתיקי שוחד (150,000 דולרים). העובדה ששלוש הפגישות האחרונות מתוך שש הפגישות המתוארות בכתב האישום המתוקן בין פישר לחסן, נערכו לאחר שחסן נפגש עם חוקרי המחלקה לחקירות שוטרים ותודרך על ידם להמשיך ולהתנהל מול פישר, אינה מקלה מחומרת מעשיו של פישר.
עם זאת, קיימת בכתב האישום המתוקן לאקונה בשאלת הימצאותו של שוטר שהיה נכון ומסוגל לסייע לחסן במסגרת החקירה שהתנהלה נגדו. לא מופיע תיאור של שיח או סיכום בין פישר למלכה, לפיו מלכה נאות לקבל כספים מחסן באמצעות פישר, כנגד פעולה של מלכה לטובת חסן בתיק החקירה שמלכה עמד בראשה. בה בעת, פישר לא נקב בפני חסן בשמו של מלכה או בתפקיד של מלכה בחקירה, עת סיפר לחסן על הגורם המשטרתי שאליו יועברו כספי השוחד, אלא התייחס בשיחותיו עמו להעברת הכספים "לידי גורם משטרתי אשר בכוחו להשפיע על מהלך החקירה של חסן" (סעיף 3); "לגורמים המעורבים בחקירה" (סעיף 6); "כשוחד 'להם'" (סעיף 11); "לגורם משטרתי המעורב בחקירה" (סעיף 16).