אירוע שני ('פרשת אלון חסן') - עונש עיקרי של מאסר בפועל, לתקופה שבין שנה לשנתיים וחצי, ועונשים נלווים.
נסיבות חיצוניות לביצוע העבירות - השפעתן על מיקום העונש בתוך ומחוץ למתחם
- במצב דברים רגיל, לאחר שנקבע מתחם העונש ההולם לכל אחד מהאירועים שמרכיבות העבירות בהן הורשע פישר, היה עלינו לפנות, בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, לגזירת העונש המתאים לפישר בתוך המתחם, תוך התחשבות בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, לרבות נסיבותיו האישיות והמשפחתיות.
אולם התיק שלפנינו רחוק מלהיות רגיל. הפגמים הרבים והמהותיים שנפלו בהתנהלות המחלקה לחקירות שוטרים, הן בחקירה הפלילית שקדמה להגשת כתב האישום, הן בניהול ההליך לאחר שכתב האישום הוגש, מחייבים להקדיש נתח משמעותי מגזר הדין לסוגיה זו ולהשלכותיה על העונש המתאים לפישר, עוד לפני קביעת העונש המתאים. בטרם נעשה כן, נעמוד על נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של פישר, הבאות כאמור בכלל הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות לצורך גזירת העונש המתאים בתוך המתחם.
נסיבות אישיות ומשפחתיות
- פגיעת העונש בפישר ובמשפחתו, הנזקים שנגרמו לו מביצוע העבירות ומההרשעה - במסגרת הראיות שהובאו מטעם פישר לעונש, פורטו בהרחבה נסיבות חייו, עברו המקצועי כעיתונאי מפורסם, ובהמשך עורך דין בכיר ומצליח שעמד בראש משרד עורכי דין שמנה מעל 40 עובדים. בנוסף, נמסרו פרטים (בדלתיים פתוחות ובדלתיים סגורות) על אודות מצבו הבריאותי, הגופני והנפשי כאחד, לרבות התדרדרות המצב בשני ההיבטים עם התמשכות ההליך המשפטי. אזכיר בהקשר זה גם את האירוע הלבבי אותו עבר פישר ביום 25.11.2024, בתחילת פרשת ההגנה וסמוך לאחר יום העדות השלישי שלו במשפט (21.11.2024). אירוע זה, ואשפוזו של פישר בעקבותיו, הוביל לעצירת העדות למשך חמישה חודשים (ראו חוות הדעת מיום 28.3.2025 של המומחה הרפואי מטעם בית המשפט בתחום הקרדיולוגיה, פרופ' דוד רוט).
פישר, בן 58, מקדיש זה למעלה מעשר שנים מחייו להתדיינות המשפטית בהליך הנוכחי. התכנית שהייתה לו לחדש את רישיון עורך הדין שלו לאחר שהתלה אותו בשלהי שנת 2014 עקב המעצר הראשון, נקטעה באחת בעקבות המעצר השני, הגשת כתב האישום, והשמתו במעצר עד תום ההליכים במשך תקופה ארוכה. מרבית רכושו נתפס בצווי תפיסה זמניים, הוא לא הצליח למצוא עבודה חלופית, ואשתו נאלצה לתפקד כמפרנסת הכמעט יחידה של הבית. מאדם מוערך בציבור ואהוד על מכריו וידידיו, איש רעים להתרועע שביתו היה אבן שואבת למפגשים חברתיים, הוא הפך בתקשורת לסמל של שחיתות, מרמה ורדיפת בצע. חברים רבים התרחקו ממנו, הוא עבר לגור עם משפחתו בבית אחר (גם ביוון וגם לאחר שחזרו ארצה), ומעל לראשו ריחפה כל העת אימת ההרשעה בעבירות הרבות והחמורות שהופיעו בכתב האישום המקורי. חודשים ספורים לאחר הגשת כתב האישום, בית המשפט העליון כבר התייחס להתרסקות חייו של פישר: