פסקי דין

תפ (י-ם) 28759-05-15 מדינת ישראל נ' ערן מלכה - חלק 5

13 ינואר 2026
הדפסה

תמצית הראיות והטענות לעניין העונש

טיעוני המאשימה לעונש

  1. בפתח דבריה ציינה ב"כ המאשימה, עו"ד שירה קני-טל, כי מקובל עליה שבתיק הנוכחי המורכבות של מלאכת גזירת העונש עולה על המורכבות הקיימת בדרך כלל בשלב זה של ההליך הפלילי. המורכבות המיוחדת נובעת מהפער הגדול ביותר בין העובדות והעבירות בהן הואשם פישר בתחילת הדרך, ובין העובדות והעבירות עליהן הסכימו הצדדים בסופה של הדרך ובהן פישר הורשע במסגרת הסדר הטיעון.  בנוסף, מקובל על המאשימה כי הישיבות הרבות והממושכות שהוקדשו בבית המשפט לבירור פגמים ומחדלים בניהול החקירה וההליך הפלילי, היו מוצדקות והובילו לחשיפת ממצאים בעייתיים בהתנהלות הרשות.  ממצאים אלו תרמו להסכמת המאשימה לגרוע חלקים ניכרים מכתב האישום המקורי, כפי שפורט על ידה בהרחבה במעמד הצגת הסדר הטיעון.  למרות כל זאת, המאשימה טוענת כי בשלב הנוכחי חובה לחזור אל העיקרון המנחה והראשון במעלה בגזירת הדין, שהוא קביעת העונש ההולם לעבירות הפליליות החמורות שבביצוען פישר הודה והורשע, ולמידת הפגיעה של עבירות אלו בערכים החברתיים המוגנים ובאינטרס הציבורי.  היצמדות לעיקרון יסודי זה, דורשת שהדיון בשאלת עונשו של פישר יתמקד בעובדות ובעבירות עליהן הוסכם, ולא במעשים ובמחדלים של הרשות החוקרת והתובעת; שהרי התרחשות האירועים שפישר הורשע בגינם החלה עוד בשנים 2014-2013, ואירועים אלה קדמו למעשים ולמחדלים של המדינה אשר פגמו בהליכי החקירה וההעמדה לדין מאז סוף חודש אפריל 2015 ואילך.  המאשימה אינה חולקת על המשקל המסוים הנודע לפגמים ולמחדלים הללו גם בהקשר של גזירת העונש, וזאת בהיותם מקימים טענה של הגנה מן הצדק, הרלוונטית הן לקביעת מתחם העונש ההולם הן לקביעת העונש המתאים בתוך המתחם.  אולם, לדבריה, מדובר במשקל מוגבל שאין לראות בו את חזות הכול.  ב"כ המאשימה ביקשה להדגיש כי אלמלא דרך החתחתים שנדרשה לניהול התיק ולחשיפת הטענות מתחום ההגנה מן הצדק, עמדת המאשימה הייתה לעונש חמור בהרבה.
  2. ב"כ המאשימה חילקה את העבירות בהן פישר הורשע לשני אירועים, תוך שעמדה בכל אירוע על חומרת המעשים בנסיבות ביצועם ומידת אשמו של פישר. ההצדקה לחלוקה זו נומקה במבחן המהותי-מוסרי שנקבע בפסיקה, ובהינתן שגם המעשים הנפרדים בזמן ובמקום ב'פרשת יאיר ביטון' וב'פרשת הפגישה הלילית' נועדו כולם לפגוע באותו ערך חברתי מוגן במסגרת העבירה של שיבוש מהלכי משפט.
  3. האירוע הראשון הוא מעשי השיבוש המתוארים באישום 'פרשת יאיר ביטון' ובאישום 'פרשת הפגישה הלילית'.

'פרשת יאיר ביטון' - ב"כ המאשימה פירטה את הסיוע הפסול אותו פישר קיבל ממלכה, קצין חקירות בכיר ביחידה עילית של המשטרה, על מנת שפישר יוכל לעזור לביטון שהיה גם לקוח וגם חבר קרוב שלו.  מלכה מסר לפישר חומרים מתוך חקירה פלילית סמויה מתנהלת, שאף גורם מחוץ למשטרה לא היה רשאי להיחשף אליהם באותו שלב, ובין היתר שאלות שתוכנן להטיח בפני ביטון ושנמסרו לפישר על גבי מסמך רשמי של משטרת ישראל.  פישר אף קיים עם מלכה שיח אסור לגבי החומרים.  בהמשך נסע פישר עם החומרים המסווגים כדי לפגוש את ביטון בבודפשט, שם חשף בפניו את החומרים ודן עמו עליהם, למרות שידע כי מלכה השיג אותם בפשע ושהם כלל לא אמורים להימצא ברשותו של פישר.  פישר הוסיף וקיבל ממלכה התראות לגבי המעצרים של ביטון ומועדי פריצה מתוכננים של החקירה בעניינו, ומידע זה שימש אף הוא בניסיון לפגוע בחקירה.  כמו כן ניסה פישר לפגוע בחקירה בדרך של הזזת הפרקליט שליווה אותה ושזוהה בה ככוח מוביל, באמצעות הצעה להתמודדותו במכרז.

עמוד הקודם1...45
6...98עמוד הבא