ראה לעניין זה ע"פ (מחוזי נצרת) 57521-05-15 בנא נ' מדינת ישראל, 06.10.2016:
"בדין קבע בית המשפט קמא, כי במעשיהם פגעו המערער והנאשם הנוסף בעקרון טוהר הבחינות וכי על בית המשפט להעביר מסר חד וברור לציבור בכללותו ולציבור הסטודנטים בפרט, כי דרך זו אינה משתלמת".
עבירות מס והלבנת הון:
- במספר רב של פסקי דין התייחס בית המשפט העליון לחומרתן של עבירות המס והלבנת ההון ולצורך להחמיר בענישה כדי להתמודד עמן.
ראה דברי בית המשפט העליון בע"פ 3725/19 מדינת ישראל נ' מוחמד זידאן ואח' (27.01.2020):
"הלבנת הון היא תופעה חמורה 'בעלת פוטנציאל הרס עצום, ובפרט מבחינה כלכלית וחברתית' ו'היא שמאפשרת לעבריינים לבצע ואף להרחיב את מנעד העבירות שבביצוען הם נוטלים חלק' ".
וברע"פ 7135/10 יגאל חן נ' מדינת ישראל (03.11.2010):
"נוכח פגיעתה הקשה של עבריינות המס במשק, בכלכלה, במגוון היבטים חברתיים הנוגעים לנטל תשלום המיסים, ואף בשל הקושי הרב שבחשיפתה, יש לנקוט ביד קשה בטיפול בעבירות אלה ולהעניק משקל מיוחד להיבט ההרתעתי של העבריינים, במסגרת שיקולי הענישה... בעבירות ממין זה יש ליתן משקל יתר לשיקולי ההרתעה על פני שיקוליו האישיים של הנאשם
:
... יש המתפתים לראות עבירות מס, שאין הנגזל האינדיבידואלי בהן ניצב לנגד העיניים והרי הוא הציבור כולו, 'חסר הפנים' כביכול - במבט מקל. לא ולא. אדרבה, בית משפט זה, עוד משכבר הימים, ראה אותן בחומרה וקבע 'כמדיניות רצויה, שלא לאפשר ריצוי עונש מאסר בעבודות שירות כשהמדובר בעבירות פיסקליות' ... אכן, רבים מעברייני המס הם אנשים שייראו כנורמטיביים ביסודם, אשר לא ישלחו יד לכיס הזולת - אך אינם נרתעים משליחת יד לכיס הציבורי. לכך מחיר בענישה".
וגם ע"פ 8281/15 זיד גדיר נ' מדינת ישראל (10.08.2016):
"בעבירות שעניינן הונאת רשויות המס ..., ניתן להצביע על מנעד רחב של עונשים. עם זאת, ניכרת מגמה ברורה של החמרה בדינם של אותם עבריינים, אשר שולחים את ידם בקופה הציבורית, ופוגעים קשות בעקרון השוויון בנשיאה בנטל המס, ובעקיפין גם במרקם החברתי בישראל".
- בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות בהן הורשעו הנאשמות מלמדת כי מנעד הענישה רחב ומושפע מפרמטרים שונים ובכללם, מספר המעשים ותדירותם, משך ביצוע המעשים, מידת התכנון, התעוזה והתחכום, ביצוע המעשים בצוותא, הרווח הכלכלי שהתקבל או הצפוי, מספר הנפגעים וביצוען של עבירות נלוות.