ה. הנאשמת 2 בעלת מערכת תמיכה משפחתית חלשה.
ו. התרשמות שהנאשמת 2 התקשתה להבין לעומק את הנזק שנגרם כתוצאה ממעשיה.
מנגד התייחס שירות המבחן לגורמי הסיכוי לשיקום ובכללם:
א. התרשמות שקיימת רתיעה אצל הנאשמת 2 מההליך המשפטי שמתנהל כנגדה.
ב. התרשמות משיתוף אותנטי על מצוקות עמן מתמודדת במסגרת המשפחתית.
לאחר הערכת גורמי הסיכון והסיכוי, מצא שירות המבחן שקיים סיכון להתנהגות עוברת חוק בתחום המרמה בעתיד.
באשר להליך הטיפולי, הנאשמת 2 הביעה רצונה לקבל טיפול ולשתף פעולה עם שירות המבחן. מסרה שהיא מתמודדת עם קשיים רבים הכוללים בין היתר טיפול בבנה שאובחן עם אוטיזם, אבטלה וההליך המשפטי המתנהל כנגדה. הנאשמת 2 הביעה הסכמתה לטיפול פרטני במסגרת הרווחה באזור מגוריה ובשפתה.
שירות המבחן סבר כי נכון יהיה לשלב את הנאשמת 2 בהליך טיפולי שיאפשר לה לקבל כלים להתמודדות מיטיבה עם הקשיים עמם מתמודדת ועל מנת לאפשר לה לשתף מקשייה כתוצאה מההליך המשפטי. צוין כי אין לשירות המבחן מענים מתאימים לצרכיה ובשפה הערבית.
בסיכום התסקיר ציין שירות המבחן כי חרף חומרתה של העבירה, מאפייני התחכום והתכנון שעמדו מאחורי ביצועה, לא יהא נכון להמליץ בעניינה של הנאשמת 2 על ענישה בדמות מאסר בפועל עקב היותה אם לילדים קטנים וביניהם בנה הפעוט שאובחן עם אוטיזם. שירות סבר כי יהא נכון לשלב את הנאשמת 2 בטיפול ברווחה על מנת לאפשר לה לקבל את המענים המתאימים לה גם מבחינת השפה.
אשר על כן, המליץ שירות המבחן על הטלת צו מבחן למשך שנה, בו יעקוב אחר הטיפול של הנאשמת 2 עם הגורמים הרלוונטיים, ועל הטלת מאסר בפועל כך שירוצה בעבודות שירות.
בתסקיר מיום 16.11.25 צוין כי בתאריך 21.10.25 הגיעה הנאשמת 2 לפגישה ברווחה במקום מגוריה על מנת להשתלב בטיפול ברווחה. בהתאם לדו"ח טיפולי שהועבר לשירות המבחן ובו פירוט אודות התכנית הטיפולית עולה כי התכנית תתמקד בחיזוק החוסן האישי והמשפחתי של הנאשמת 2 וכוללת:
א. הבטחת רצף טיפולי - הבטחת יכולתה של הנאשמת 2 למלא אחר חובותיה ההוריות והנוכחות הגבוהה והאינטנסיבית בטיפולים: שלוש פעמים בשבוע במכון להתפתחות הילד.
ב. הפחתת נטל פנייה למחלקת הרווחה לבחינת זכאות לסיוע נוסף.
ג. התמודדות עם אשמה - טיפול רגשי פרטני להתמודדות עם תחושת אשמה בעקבות מעשיה.
ד. חיזוק רשת תמיכה - הפניה לקבוצת תמיכה לאימהות לילדים עם צרכים מיוחדים.