אציין כי נוכח הסדר הטיעון שגובש עם בן-זקן, תוקן במעט כתב האישום שהוגש בעניינו, באופן הבא:
בסעיף 19 (סעיף 18 לכתב האישום המתוקן בעניינו של בן-זקן) הושמט משפט הפתיחה, דהיינו כי הפעולות בוצעו "בהתאם לשאיפתו של בן-אליעזר לקדם את ענייניה של חברת שמן"; בסעיף 19(א) נמחק המשפט "ולהפעיל עליו לחץ"; בסעיף 20 (סעיף 19 לכתב האישום המתוקן בעניינו של בן-זקן) נמחקה הגדרת פעולותיו של בן-זקן כ"הפעלת לחץ פסול"; בסעיף 20(א) נמחקה הדרישה הנטענת כי הפגישה עם מצה תתקיים "ביום למחרת, במקומות ובזמנים חריגים".
הפעולות המפורטות בסעיפים 19 ו-20 בכתב האישום, על ההסתייגויות שנערכו בכתב האישום שהוגש בעניינו של בן-זקן, לא היו במחלוקת בין הצדדים, מה גם שבן-זקן ואזולאי הודו והורשעו בביצוע פעולות אלה, אשר יכונו בהכרעת הדין - "הפעולות מול מועצת הנפט".
ציינתי דברים אלה שכן חשוב להבהיר, כבר כעת, כי בהקשר לקבלת רישיון מד אשדוד, שתי הפעולות היחידות המתוארות בכתב האישום כפעולות שביצע בן-אליעזר לטובת הנאשם (וחברת שמן) ועמדו לנגד עיניו של הנאשם עת העביר לו את הכסף, הן קידום נטען של פגישה בין אנשי חברת שמן למנכ"ל חברת נובל אנרג'י ושיחות שנטען כי ניהל עם ראש מועצת הנפט.
(ב) עדות שמסר בן-אליעזר לטובתו של הנאשם בערעור מס הכנסה
ביום 21.12.11 הוציא פקיד שומה אשקלון צו שומה לנאשם, במסגרתו קבע כי הנאשם הוא תושב ישראל, ועל כן חייב בתשלומי מס הכנסה לרשות המיסים. שומה זו הוצאה לאחר דיוני השגה שהנאשם קיים בפניו החל משנת 2009. ביום 4.1.12 הגיש הנאשם לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת פקיד השומה, וזה הוגש ביום 4.12.12 (להלן- ערעור המס) במסגרת הערעור, טען הנאשם כי הוא אינו תושב ישראל, ועל כן לא חייב בתשלום מס.
נטען בכתב אישום כי במסגרת יחסי ה"תן וקח" שהתקיימו בין בן-אליעזר לנאשם, ביקש הנאשם מבן-אליעזר שיעיד מטעמו בערעור המס, ויתמוך בטענתו כי מרכז חייו אינו בישראל, וזאת מתוך ציפייה שלמעמדו הציבורי של בן-אליעזר תהיה השפעה על קבלת טענתו. נטען כי משמעות קבלת ערעורו של הנאשם הייתה חיסכון תשלום מס בהיקפים אדירים.
ביום 24.10.13 חתם בן-אליעזר על תצהיר בו העיד כי הכיר את הנאשם במסגרת תפקידו כשר התשתיות, כי הוא מצוי עימו בקשרי ידידות, וכי למיטב היכרותו עם הנאשם, מרכז חייו של האחרון אינו בישראל. התצהיר הוגש לבית המשפט מטעמו של הנאשם, וביום 20.1.14 אף העיד בן-אליעזר בבית המשפט על תוכן תצהירו. נטען כי הן בתצהיר והן בעדות, רתם בן-אליעזר את מלוא משקל מעמדו הציבורי לטובת תמיכה בטענת הנאשם בדבר תושבותו. עוד נטען, כי על-מנת לחזק את טענתו המרכזית של הנאשם בערעור המס, הצהיר בן-אליעזר כי הכיר את הנאשם במוסקבה, על אף שהכירו בישראל. בעדותו בבית המשפט אף נשאל בן-אליעזר האם מעבר לסיוע שהעניק לו הנאשם בקיום מגעים ופגישות עם חברות בתחום הנפט והגז קיבל ממנו עזרה נוספת, והשיב על כך בשלילה, חרף העובדה כי נכון לאותה נקודת זמן קיבל ממנו 1,490,000 ש"ח. ביום 8.1.15 דחה בית המשפט המחוזי בבאר שבע את ערעור המס של הנאשם, וקבע כי בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה, מדובר בתושב ישראל.