א. טיבה של מערכת היחסים שהתקיימה בין הנאשם לבן-אליעזר ככזו היכולה ללמד על המטרה שעמדה ביסוד העברת הכסף
כאמור לעיל, אבחן את טיבה של מערכת היחסים תוך צעידה בחמש תחנות זמן.
תחנת הזמן הראשונה - קווים לדמותו של הנאשם, המועד והאופן בו החל הקשר עם בן-אליעזר
על הנאשם
- הנאשם נולד בשנת 1960 בעיירה קולאשי שבגרוזיה (היום - גיאורגיה), ועלה לארץ עם משפחתו בגיל 11. המשפחה שוכנה בשיכון ד' בבאר-שבע, והנאשם החל ללמוד בבית הספר הדתי "בית יעקב", ובהמשך בישיבה. מספר שנים לאחר מכן עברה המשפחה לאור יהודה, שם למד הנאשם בבית ספר תיכון, תוך שהוא מסייע לאביו בעבודתו כצלם, לאורך שנות לימודיו התיכוניים. אימו של הנאשם סייעה אף היא בפרנסת המשפחה, ועבדה כעוזרת טבח. בכיתה י"א החליט הנאשם כי חשוב יותר שיעזור בפרנסת המשפחה, והחל לעבוד במוסך כשוטף מנועים, ובהמשך, כחרט בתעשייה האווירית ובמפעל טקסטיל. בגיל 17.5, ובמהלך עבודתו במפעל הטקסטיל, הנאשם התחתן, ובסמוך לאחר מכן, החל ללמוד קצת את תחום היהלומים, ואז התגייס לצבא. הנאשם שירת שירות צבאי מלא, כאשר במהלך שירותו נולדה בתו הבכורה - אירוע שיכול היה לאפשר את שחרורו מהצבא, אולם הנאשם בחר, כאמור, להשלים את שירותו הצבאי. את רישיון הנהיגה שהוציא מימן צה"ל, וזאת לאחר שהנאשם הצטיין בשירותו הצבאי. לאחר סיום השירות, ובהחלטה שהתקבלה על-ידי המשפחה המורחבת, עברה המשפחה לאשדוד, והנאשם הציע את עצמו לעבודה בבנק, חרף העובדה שלא סיים את לימודיו התיכוניים. הנאשם תיאר כיצד עבר את המבחנים השונים, והחל לעבוד ככספר משך שנתיים. במהלך עבודתו הכיר הנאשם את אפרים גור שניהל סוכנות ביטוח, והיה לקוח של סניף הבנק בו עבד. בין השניים, שחלקו מוצא זהה וקירבה בגילאים, נוצרה חברות קרובה. אותה חברות, אליה הצטרפו צעירים נוספים ממוצא גרוזיני, הולידה יוזמה להתמודדות פוליטית במישור המקומי, בעקבותיה זכתה הרשימה למספר מנדטים בבחירות למועצת העיר אשדוד, ואפרים גור מונה לממלא מקום ראש העיר. בעקבות המינוי, פנה אפרים גור לנאשם, והציע לו "להיכנס בנעליו" ולרכוש חלק מסוכנות הביטוח, שם הועסקה כמזכירה אימו של בן-זקן, וכך אירע. במקביל לכניסתו לעבודה בסוכנות הביטוח, החל הנאשם, בצוותא עם אפרים גור, בפעילות ציבורית התנדבותית בעיר אשדוד, במסגרתה אירגן ויזם פעילויות רבות ליוצאי גרוזיה, והזמין לאותן פעילויות יוצאי גרוזיה מרחבי העולם. פעילות ציבורית התנדבותית זו הובילה ליצירת קשרים שונים הן עם גורמים מקומיים בתחום התרבות, והן עם גורמים שונים ברשויות הגרוזיניות, אותם הכיר הנאשם במסגרת משלחות של יהודים יוצאי גרוזיה.
וכך ציין הנאשם: