יודגש, חרף העובדה כי הגרסה ביחס להיעדר מעורבותו או ידיעתו בדבר נסיבות הפגישה עם נובל אנרג'י, נמסרה כבר בחקירתו הראשית בבית המשפט, התביעה בחרה שלא לחקור את הנאשם בחקירה נגדית בנקודות אלה, ואינני רואה נימוק כלשהו בעטיו יש להימנע מהחלת הכלל הראייתי, לפיו הימנעות מחקירה נגדית של עד (ומקל וחומר - נאשם) בנקודה מהותית עשויה לפעול לחובת הצד הנמנע מחקירת העד.
המלומד ואקי, עמד על המשמעות הראייתית של היעדר חקירה באופן הבא:
"ככלל, הימנעות מחקירה נגדית של עד תיחשב כהסכמה עם גרסת העד באותו עניין. ואולם, בית המשפט אינו מחויב לקבל את גרסת העד כגרסת אמת, ומשקלה של העדות ייבחן בהתאם למכלול הראיות בתיק ולשיקולים שבהערכת המשקל. על כן, היעדר החקירה הנגדית, על אף האפשרות לקיימה, הוא אחד השיקולים התומכים בגרסה המוצגת (כפי שנמסרה בעדות או בהודעה שנמסרה במשטרה) בעימות בינה לבין הראיות שהובאו לסתירתה. כלל זה חל במשפט האזרחי ובמשפט הפלילי, והדברים נכונים הן בהתייחס לעדי תביעה והן לעדי הגנה, וגם בהתייחס לבעלי דין ולנאשמים, שעניינם יידון להלן".
ובאשר להימנעות מחקירת בעל דין או נאשם:
הימנעות כזו תשפיע על המשקל שיש לייחס לעדותו, מלבד מתן משקל של ממש לגרסתו של הנאשם ואף קבלת גרסתו במקרים המתאימים" (ד"ר יניב ואקי, דיני ראיות, כרך א', עתיד להתפרסם בשנת 2020).
בע"פ 7915/15 גדבאן נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (9.7.2017) דן בית המשפט העליון בהשלכות הראייתיות של הימנעות מחקירת נאשם בנקודה מהותית, ודעות השופטים נחלקו. לגישתה של כב' השופטת ברק-ארז, שאליה הצטרף כב' השופט זילברטל, יש להותיר לבית המשפט שיקול דעת באשר למשקל שיש לייחס לתוצאותיה של הימנעות מחקירה נגדית של נאשם, בעוד לדעת כב' השופט הנדל, הימנעות מחקירה נגדית של נאשם צריך שתוביל, ככלל, לקבלת גרסתו באותה סוגיה. מכל מקום, ואף אם קיימת מחלוקת, די בכך שכל השופטים סברו כי הימנעות מחקירה נגדית, בנסיבות מסוימות, עשויה לגרום לקבלת גרסתו של הנאשם בסוגיה שלגביה הוא לא נחקר.
בענייננו, ובהינתן העובדה כי מדובר בסוגיה מרכזית על-פי כתב האישום, ראיתי ליתן משקל ראייתי לאותה הימנעות, ולראות בגרסת הנאשם ככזו המהווה נדבך נוסף במסקנה הסופית. לא למותר לציין, כי גרסה זו מתיישבת עם יתר הראיות שנשמעו בהקשר האמור.
- מקבץ הנתונים שפורטו לעיל, מוביל למסקנה כי התביעה לא הצליחה להוכיח מעורבות כלשהי של הנאשם בקידום הפגישה עם נובל אנרג'י, ידיעה בזמן אמת על האופן בו אורגנה הפגישה, וידיעה אודות תכניה. למעשה, ומעבר להוכחה כי הנאשם עודכן על עצם קיומה של הפגישה - נתון שאינו מסבך, לא הוכח דבר בהקשר העובדתי האמור.
הפגישה בין אנשי חברת שמן לגורמים בכירים בחברת נובל אנרג'י - סיכום
- המחלוקת ברכיב זה התמקדה בשאלה האם בן-אליעזר, באמצעות אזולאי, דאג לקידום פגישה בין נציגי חברת שמן לגורמים בחברת נובל אנרג'י, וזאת לטובת האינטרסים הכלכליים של הנאשם.
בחינת הראיות הקונקרטיות שהוצגו בהקשר זה מובילה למסקנה לפיה התביעה לא הצליחה להוכיח את התרחיש העובדתי הנטען על-ידה בסעיף 17 לכתב האישום, בכל הנוגע לכוונתו ופעולותיו של בן-אליעזר. על בסיס הראיות הפוזיטיביות שהוצגו, ניתן להגיע למסקנה, בסבירות גבוהה, כי ביסוד ארגון הפגישה עמדו אך ורק בן-זקן ואזולאי, אשר פעלו במסגרת הציר העצמאי עליו עמדתי, וללא כל מעורבות של בן-אליעזר.