באשר לנאשם - לא סופקה הוכחה אשר היה בה כדי להוכיח מעורבות בקידום אותה פגישה, ידיעה בזמן אמת (או בסמוך לכך) אודות הנסיבות שהובילו להתקיימותה, ועל הנחה אפשרית מצידו כי בן-אליעזר מסייע לקדם את עסקיו בארגון פגישה עם גורמים בכירים בנובל אנרג'י (הנחה שכאמור לא הוכחה אף ביחס לבן-אליעזר).
השיחה שניהל בן-אליעזר עם מימרן לטובת קידום האינטרסים של חברת שמן
- בסעיף 18 לכתב האישום נטען כי במועד שאינו ידוע למאשימה ובזמן שבן-אליעזר כיהן כשר התמ"ת (31.3.09 - 19.1.11) הוא שוחח עם מימרן, שכיהן כממונה על הנפט במשרד התשתיות ועמד בראש מועצת הנפט, וביקש ממנו לקבל החלטות המיטיבות עם חברת שמן. עוד נטען, כי גם אזולאי פנתה למימרן בפניות דומות, חוזרות ונשנות.
לא הייתה מחלוקת כי מימרן הוא דמות מפתח בהחלטות המתקבלות על-ידי מועצת הנפט, אף שהוא נעדר זכות הצבעה. מדובר באיש מקצוע ותיק שזכה לאמון מקצועי במשך מספר רב של שנים בשרות הציבורי בתפקידים רלוונטיים.
- לשיטת התביעה, יש מקום לאמץ את עדותו של מימרן בבית המשפט, ועל בסיסה לקבוע כי בן-אליעזר פנה אליו באופן פסול, מתוך כוונה לקדם את האינטרסים הכלכליים של הנאשם וחברת שמן.
- לשיטת ההגנה, יש לדחות את עדותו של מימרן בבית המשפט, שכן עדות זו היא תולדה של ריענון זיכרון חלקי, שנעשה על בסיס קריאת ההודעה הכתובה בה השמיט החוקר רפ"ק חי ביטון (להלן - החוקר ביטון) שורה של אמירות השוללות קיומה של שיחה בין מימרן לבן-אליעזר. ההגנה ערכה בסיכומיה השוואה מדוקדקת של עדותו הכתובה של מימרן אל מול תמליל הקלטת החקירה, וטענה כי משרוענן זיכרונו של מימרן, עובר לעדותו בבית המשפט, על בסיס ההודעה הכתובה, חש מימרן כי עליו "לדבוק בגרסתו המפלילה" בעוד שבפועל, לו היה נדרש לתמליל חקירתו, היה מגלה כי שלל באופן נחרץ התערבות כלשהי מטעמו של בן-אליעזר.
ההגנה הדגישה כי אף אם בית המשפט יאמץ את עדותו של מימרן, אין בכך כדי ללמד על-ידיעתו של הנאשם בדבר פעולות אלה, או על פניה כלשהי מצדו לבן-אליעזר כי יסייע בידו בנוגע למימרן, ומשכך - נשמט הבסיס לטיעונה של התביעה בדבר מטרת העברת הכסף לבן-אליעזר.
הכרעה בסוגית שיחת "בן-אליעזר - מימרן"
- אדון תחילה בממצאים העובדתיים העולים מעדות מימרן, ובהמשך - אעמוד על הראיות שסופקו ביחס לידיעת או מעורבות הנאשם.