מימרן נחקר במשטרה תחת אזהרה ביום 3.8.14. במקביל להקלטת החקירה, הקליד החוקר ביטון את השאלות שהפנה ואת תשובותיו של מימרן (החקירה שהוקלדה סומנה ת/252, להלן - ההודעה המוקלדת, בעוד שתמליל הקלטת החקירה סומן ת/252א, להלן - תמליל החקירה).
בתחילת החקירה נשאל מימרן ומסר גרסה מפורטת באשר לתהליכים השונים שהתקיימו במשרד התשתיות בהקשר לרישיון שהוענק לחברת ACC, ולקריטריונים החדשים שגובשו בהמשך והוחלו על הבקשה להעברת זכויות הקידוח.
השאלות אודות מעורבותו של בן-אליעזר מתחילות בעמ' 57 לתמליל החקירה, באופן הבא:
"ש. ... האם עובר ההחלטה קרי זהות הזוכה קרי 15.2.10, בנימין בן-אליעזר ו/או מישהו מטעמו פונה אליך באמצעות אחרים והמליץ לך על זוכה כזה או אחר דיבר איתך על ACC דיבר איתך על וכו' וכו'?
ת. למיטב זכרוני...
ש. בתקופה הרלוונטית הזאת
ת. למיטב זכרוני אה... בנימין בן-אליעזר.
ש. או מישהו מטעמו, 'למיטב זכרוני'
ת. עוד מעט אני אגיע למטעמו.
ש. כן.
ת. ולמיטב זכרוני בנימין בן-אליעזר לא שאל אותי ולא דיבר איתי דבר וחצי דבר.
ש. לא שאל אותי ולא?
ת. דיבר איתי.
ש. "ולא דיבר איתי" (החוקר ביטון חוזר על דברי מימרן בזמן הקלדת הדברים - ב.ש).
ת. על נושא הרישיון שהוענק ל- ACC
ש. "הרישיון שהוענק ל- ACC" כן?
ת. עכשיו שאלת אותי אם מישהו מטעמו? אז אני אומר שאיילת אזולאי" (תמליל החקירה עמ' 57 ש' 21).
מהאמור לעיל, כמו גם מהפניות נוספות שפורטו בסעיפים 189 - 191 לסיכומי ההגנה, עולה כי מימרן שלל מעורבות של בן-אליעזר בתהליך קבלת הרישיון של חברת ACC.
לשיטת ההגנה, יש לקבוע כי מימרן שלל בתחילת חקירתו מעורבות של בן-אליעזר, בין אם לפני המועד בו הוענק הרישיון לחברת ACC ובין אם לאחריו.
אין בידי לקבל את הטענה, שכן דומני כי מיקוד תשובותיו של מימרן בתחילת חקירתו, תשובות אשר שללו מעורבות של בן-אליעזר, היה בעיקר סביב נושא הענקת הרישיון ל- ACC ולא סביב ההתפתחויות המאוחרות, דהיינו - כניסתו של בן-זקן "לתמונת הזכויות" והצורך בהעברת זכויות הקידוח.
מסקנה זו אף מתיישבת עם דבריו של מימרן בהמשך חקירתו, במסגרתה ציין כי למיטב זיכרונו, בן-אליעזר שוחח עימו עת כיהן כשר התמ"ת על עניינו של בן-זקן, וביקש ממנו לסייע לבן-זקן בענייני ACC ושמן.