לשיטת ההגנה, רק בחודש אוגוסט 2013, יכול היה הנאשם להבין כי יתכן ויהא צורך בניהולו של הליך בין כתלי בית המשפט, שכן עד לאותו מועד התקיימו בין הצדדים מגעים רציפים, תוך שהנאשם משוכנע כי טענותיו יתקבלו, ושומת המס תבוטל או שתגובש פשרה כלשהי. עוד הסבירה ההגנה כי הבחירה בעדותו של בן-אליעזר נעשתה על-ידי עורכי דינו של הנאשם, ואלה בחרו את העדים אך ורק על-פי יכולתם הפוטנציאלית להבהיר לבית המשפט כי מרכז חייו של הנאשם הינו בחו"ל. ההגנה הדגישה כי לא ניתן לקשור בין העברת הכספים לבן-אליעזר שבוצעה בשנת 2011 (הלוואה - לשיטתה) לבין התצהיר שנחתם על-ידי בן-אליעזר בשנת 2013, ועדותו בערעור המס בתחילת שנת 2014. עוד נטען בהקשר זה כי אין אפשרות לראות בעדות כעונה על ההגדרה "פעולה הקשורה בתפקידו".
- במסגרת "תחנת הזמן החמישית" אתמקד בחמש סוגיות:
הראשונה, האינטרס הכלכלי של הנאשם בהליכי המס;
השנייה, המועד בו הנאשם הבין כי עלולים להתקיים הליכים שיתכן ויצריכו שמיעת עדויות;
השלישית, האינטרס של הנאשם כי אדם כבן-אליעזר יתמוך בטיעוניו בהליכי המס;
הרביעית, האם דבר העברת הכסף הובא לידיעת באי-כוח הנאשם בערעור המס?;
החמישית, תצהירו ועדותו של בן-אליעזר בערעור המס.
בחינת השאלה האם ניתן לראות באינטרס הכלכלי הנטען כמטרה שעמדה ביסוד העברת הכסף, תיבחן כאמור לעיל, רק לאחר סקירת האינדיקציות הראייתיות החיצוניות.
האינטרס הכלכלי של הנאשם בהליכי המס
- לא ארחיב בנקודה זו, שכן מכלל העדויות עולה כי הכרעה לטובת הנאשם בהליכי המס (בין אם בהליכים שהתנהלו ברשות המיסים ובין אם במסגרת ערעור המס), משמעותה חיסכון בסכומי כסף עצומים. ציינתי לעיל את שאמר הנאשם ביחס לשומה שהתקבלה רק ביחס לשנת המס 2005 (כ- 350 מיליון ש"ח), תוך שניתן אף להפנות לדבריו בחקירתו במשטרה, שם הגדיר את המשפט כ"משפט של מיליארדים" (ת/1א עמ' 33 ש' 4). המסקנה לא תשתנה אף אם אתן משקל מסוים לטענתו הנוספת של הנאשם בעדותו, לפיה מדובר בשומה מופרכת שאינה מתיישבת עם הכנסותיו, שכן עדיין מדובר בסכומי עתק. העובדה כי היה ברור לנאשם שהוצאת שומת מס לשנת 2005 היא בגדר "סנונית ראשונה" לשומות שיוצאו לשנים נוספות (כפי שאכן אירע), אך העצימה את האינטרס הכלכלי המשמעותי שהחזיק נוכח שומת שנת 2005.
ניתן לקבוע אפוא כי האינטרס הכלכלי של הנאשם בהליכי המס היה אינטרס כלכלי משמעותי ביותר.