התרשמתי כי הנאשם אדם מוכשר ופיקח, ואך ברור הוא כי שעה שחבות מס בסכום כה משמעותי עומדת על הפרק, ישקיע מחשבה רבה בשאלה כיצד להוכיח את טענתו בדבר היותו תושב זר, היה ויידרש לעשות כן.
- מסקנתי אפוא כי לכל המאוחר בחודש דצמבר 2010, למעלה משנה לאחר תחילת הליכי המס, הבין הנאשם כי עלולים להתקיים הליכים שיתכן ויצריכו הצגת ראיות ועדויות בשאלת התושבות. הבנה זו הייתה חייבת להוביל לחשיבה כיצד תוכח טענתו, ועל כן הצמיחה, באותה נקודת זמן, אינטרס נוסף אל תוך מערכת היחסים, שכן בן-אליעזר נתפס על-ידי הנאשם כמי שנחשף לחייו האישיים והמקצועיים ברוסיה ויכול לתמוך בטענתו אודות מרכז חייו. ואם הדברים נכונים לחודש דצמבר 2010, הרי שהבנת הנאשם התעצמה לאור ההליכים האינטנסיביים שהתקיימו בשנת 2011, ששיאם באותה ישיבה רבת משתתפים שהתקיימה בחודש ספטמבר 2011, עליה עמד ירושלמי בעדותו.
האינטרס של הנאשם כי אדם כבן-אליעזר יתמוך בטיעוניו במסגרת הליכי המס
- אין חולק כי נתוניו של בן-אליעזר בהיבט המעמד הציבורי, הרקורד הצבאי והרקורד המקצועי לאורך שנותיו הרבות בכנסת ישראל ובממשלות ישראל, הם נתונים מרשימים ויוצאי דופן.
הצירוף שבין נתוניו של בן-אליעזר לעובדה כי נחשף, בעוצמה כזו או אחרת, לחייו האישיים והמקצועיים של הנאשם ברוסיה, הפכה את בן-אליעזר לעד פוטנציאלי אפקטיבי מבחינתו של הנאשם.
- בהתבסס על עדויות באי-כוח הנאשם בהליך המס, ההגנה טענה כי את הקריטריונים לבחירת העדים שיעידו בערעור המס הגדיר עו"ד שרון בפגישות שקיים עם הנאשם. במהלך אותן פגישות לובנו שמותיהם של העדים הפוטנציאלים שיהיה בכוחם לבסס את טיעוניו העובדתיים של הנאשם אודות חייו ברוסיה, מערכות היחסים שניהל, עבודתו וכיוצ"ב. עוד הוסבר כי רשימת העדים שגובשה, צומצמה בהמשך על-ידי באי-כוחו וזאת בהתאם לעמדת בית המשפט שדן בערעור המס, ועו"ד שרון היה זה שבחר את בן-אליעזר מתוך הרשימה.
וכך תיאר עו"ד שרון את המפגשים עם הנאשם וגיבוש רשימת העדים הפוטנציאליים:
"... אני שואל אותו, אני שואל אותו למאפיינים, ואומר לו מי, מי יוכל לדבר על זה, מי יוכל לדבר על זה, ואז אני מקבל, ואז ורק אז אנחנו מדברים על עדים ואני מקבל את השמות ואני שואל מה כל אחד יכול לעשות" (פרו' עמ' 1548 ש' 27).
- אף אם אין בנמצא נימוק כלשהו בעטיו יש לפקפק בעדותם של באי-כוח הנאשם בערעור המס לפיהם הם אלה שבחרו בבן-אליעזר מתוך רשימת העדים הפוטנציאלים שגובשה בצוותא איתו, ואף אם אני מוכן להניח כי בחירתם של באי-כוחו התבססה בעיקרה על שיקולים מקצועיים הנוגעים לתוכן העדות, אין בידי לקבל את מסקנתה "המרחיקה" של ההגנה ביחס למעורבות הנאשם ובעיקר ביחס להלך חשיבתו.
אסביר: