כך לא העידו בני משפחה של מי משני צידי הקשר; וכך לא העידו עדים המצויים ב"מעגל הקרוב" לנאשם או לבן-אליעזר. למעשה, ומלבד מר אקויליאני שעדותו בהקשר האמור הייתה דלה ובסיסית, לא הוצגו ראיות משמעותיות כלשהן או עדויות מפי אנשים שהיכרותם עם השניים אינה על רקע סיטואציות הקשורות לעבודה. ככל שחרף משכה הקצר, היה מדובר במערכת יחסים אינטנסיבית או יוצאת דופן בעומקה, כפי שתוארה על-ידי ההגנה, ניתן היה לצפות כי יוצגו עדויות ממעגלים מתבקשים אלה.
יש אף לציין כי בחלקים משמעותיים מתקופת הקשר, שממילא הייתה קצרה, שהה הנאשם בחו"ל (לדבריו - מעל 180 ימים בכל שנה, וראה גם פלט הכניסות והיציאות ת/120 התומך בטענה בדבר שהייה בחו"ל לתקופות משמעותיות). באותה תקופה, התגורר בן-אליעזר בישראל וכיהן כשר בממשלה. אין צורך בעדות מומחה על-מנת להבין כי סיטואציה מעין זו, מותירה פרקי זמן מצומצמים ביותר המאפשרים "תחזוק קשרים חבריים", לא כל שכן קשרים שאינם קשרים "ותיקים". אציין בהקשר זה כי כאשר נשאל הנאשם בחקירתו על מספר הפעמים שבן-אליעזר ביקר בביתו ברוסיה ציין כי מדובר ב"פעם או פעמיים" (ת/1א עמ' 22 ש' 20).
ההגנה הגישה אסופת תמונות מאירועים שונים בהם נראים הנאשם ובן-אליעזר (נ/9). אינני סבור כי יש בתמונות אלה לשנות מהמסקנה המתקבלת, שכן חלקן של התמונות מאירועים רשמיים (ערב חלוקת מלגות; יום יהדות גיאורגיה או כנס רשמי שנערך ביום 12.2.11), ואין בחלקן האחר כדי לשאת על שכמן את תיאורי ההגנה בדבר עומק החברות.
- המסקנה העולה מהמקובץ היא כי אף אם הנאשם חש קרבה ודאגה לבן-אליעזר, ואין לי ספק כי כך חש, הרי בחינת מכלול הנתונים אינה מאפשרת להגדיר את הקשר האישי כ"חברות נפש אמיצה" כפי שטענה ההגנה.
סיכום - טיבה של מערכת היחסים שהתקיימה בין הנאשם לבן-אליעזר
- צעדנו עד כה ב"חמש תחנות זמן" תוך בחינת מערכות עובדתיות שונות הקשורות ליחסי הנאשם ובן-אליעזר, ובהמשך עמדנו על טיבו ועוצמתו של הקשר האישי שנרקם בין השניים.
נקבע כי תחילת הקשר עם בן-אליעזר לוותה באינטרס כלכלי מסוים בו החזיק הנאשם, לצד רצונו לסייע למדינת ישראל. אינטרס כלכלי זה התפוגג זמן קצר בלבד לאחר שבא לעולם. עוד נקבע כי התביעה לא הוכיחה כי הנאשם הלווה כסף ליריב, ובהמשך נדחו טענותיה למעורבות פסולה של הנאשם או לידיעה על פעולות פסולות שבוצעו בהקשר לרישיון הקידוח במד אשדוד. ביחס לתחנת הזמן החמישית, נקבע כי הנאשם החזיק אינטרס כלכלי משמעותי בהליכי המס, ואינטרס זה זלג אף אל מערכת היחסים עם בן-אליעזר עת צפה הנאשם כי יזדקק להצגת ראיות באותם הליכים (והבין כי עדותו של בן-אליעזר יכולה להיות אפקטיבית), ובהמשך (לאחר העברת הכסף) ציין את שמו של בן-אליעזר באוזניי באי-כוחו כעד פוטנציאלי שיתמוך בגרסתו, כפי שאכן אירע.