לצד האינטרסים הכלכליים שנבחנו, נסקרו הראיות שהוצגו ביחס לעוצמת החברות האישית ששררה בין הנאשם לבן-אליעזר, ונקבע כי הנאשם חש קרבה ודאגה לבן-אליעזר אף אם בחינת מכלול הנתונים אינה מאפשרת להגדיר את הקשר האישי כ"חברות נפש אמיצה" כפי שטענה ההגנה.
מהאמור לעיל ניתן ללמוד לכאורה על שתי מטרות אפשריות שעמדו ביסוד העברת הכסף, אולם המסקנה הסופית תגובש לאחר בחינת האינדיקציות הראייתיות הנוספות שהוצגו ולובנו במשפט, שאז אכריע בשאלת המטרה, תוך שאעמיד את תזת התביעה אל מול תזת ההגנה.
ב. אינדיקציות ראייתיות "חיצוניות" הרלוונטיות לבחינת המטרה שעמדה ביסוד העברת הכסף
- במסגרת פרק זה אעמוד על מספר אינדיקציות ראייתיות שעלו במשפט וזכו להתייחסות הצדדים, תוך שכל אחד מהצדדים הסביר כי אותה אינדיקציה תומכת ב"מטרה" הנטענת על-ידו.
לאחר סקירת העובדות הרלוונטיות בכל אינדיקציה, אכריע בשאלה האם ניתן לראות באותה אינדיקציה כתומכת באחת התזות שהוצגה על-ידי הצדדים, או שמא זו מתיישבת עם שתי התזות גם יחד.
מועד העברת הכסף והסמיכות לאירועים שונים, לרבות להחמרה במצבו הרפואי של בן-אליעזר
- לשיטת התביעה, ניתן לייחס משמעות מפלילה לעובדה כי הכסף הועבר בעיצומם של הליכי המס.
- לשיטת ההגנה, יש לראות במועד העברת הכסף כפועל יוצא של המועד בו החליט בן-אליעזר לבקש את ההלוואה, ונטען כי החלטת הנאשם על העברת הכסף באותו עיתוי קשורה למצבו הרפואי המורכב של בן-אליעזר ורצונו של הנאשם לסייע בידו לרכוש נכס שיהלום את קשייו ומגבלותיו.
- בחינת הנתונים השונים וטיעוני הצדדים, מובילה למסקנה כי ניתן לראות במועד העברת הכסף כנתון המתיישב עם שתי התזות גם יחד. לצד זאת, ניתן לומר כי העובדה שהכסף הועבר לבקשת בן-אליעזר, ולא ביוזמת הנאשם, מחזקת את התיזה לפיה מוטיב החברות היה דומיננטי.
- בית המשפט העליון עמד לא אחת על העובדה כי מתת בהיקף משמעותי יוצר מחויבות אצל המקבל כלפי נותן המתת, ודומני כי בענייננו לא צריכה להיות מחלוקת כי מדובר במתת יוצא דופן בהיקפו - כמיליון וחצי ש"ח.
בע"פ 5083/08 בניזרי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (24.6.2009) התייחס בית המשפט העליון לטובות הנאה בהיקף של כמחצית מהסכום הרלוונטי לענייננו, וציין כי "מדובר בטובות הנאה בעלות ערך כספי ניכר ביותר, שגם בין חברים בנפש אינן מקובלות" (פסקה 52).