העברת מתת בדמות סכום עתק לאיש ציבור, יוצרת אצלו מחויבות עצומה, וניתן לראותה אף ככזו המהווה אינדיקציה ראייתית לקיומה של מטרה פסולה מצידו של נותן המתת.
- העובדה כי הנאשם אדם עשיר מאוד היא בעלת משקל בבחינת משמעות היקף המתת, אולם אין לראותה ככזו המעקרת לחלוטין את המשמעות המפלילה שניתן לייחס לגובהו של הסכום, שכן הדברים נבחנים גם מזווית הראיה של מקבל המתת, דהיינו - מההשפעה פוטנציאלית על דרכי פעולתו, בוודאי כאשר הנותן מודע לחריגות סכום בהיקף כזה בנוף חייו של איש הציבור ויכול לצפות את אותה השפעה.
- לשיטת התביעה, יש לראות את הסכם ההלוואה ככזה שנועד להסוות את המטרה הפסולה שעמדה ביסוד העברת הכסף, בוודאי כאשר עיון בו מלמד כי תנאיו המרכזיים הם בבחינת תנאים פיקטיביים.
- ההגנה עמדה בסיכומיה על השתלשלות האירועים שהובילה להסכם ההלוואה, תוך שנטען כי שעה שהנאשם היה משוכנע כי ההלוואה דווחה על-ידי בן-אליעזר לכנסת, לא ניתן להקיש מהאמור בהסכם ההלוואה על כוונת הסתרה פסולה.
עוד נטען, בהתבסס על עדות הנאשם בבית המשפט, כי הנאשם היה מוכן להעביר את הכספים לבן-אליעזר כמתנה, והיה זה דווקא בן-אליעזר שהתעקש כי סכום הכסף יועבר אליו כהלוואה שתדווח לכנסת, והוא יחזירו במועד עתידי לנאשם, ועל כן הנאשם לא דקדק באמור בהסכם, מה גם שבחינת הפרטים הכלולים בו מלמדת כי סביר שאלה ניתנו על-ידי בן-אליעזר.
- אין חולק כי לאחר שבן-אליעזר הביע בפני הנאשם את רצונו לקבל ממנו סכום כסף, פנה הנאשם לוקנין, וביקש ממנו כי ידאג להכנת חוזה הלוואה. וקנין תיאר כי הביע תמיהה בפני הנאשם בשאלת האפשרות לתת הלוואה לחבר כנסת, והנאשם הסביר כי נוכח גילו של בן-אליעזר הוא אינו יכול לקבל משכנתא, וממילא ביקש מבן-אליעזר כי דבר ההלוואה ידווח לכנסת בפרוצדורה המקובלת, והאחרון אישר כי כך יעשה. עוד ציין הנאשם בפני וקנין כי בן-אליעזר ביקש שההלוואה תישאר דיסקרטית, וכששאל וקנין את הנאשם כיצד יחזיר בן-אליעזר את ההלוואה, אמר לו הנאשם כי לכשימכור בן-אליעזר דירה הנמצאת בבעלותו, ההלוואה תוחזר.
בעקבות השיחה, יצר וקנין קשר עם עורכת הדין טרי אלמוזנינו, אותה הכיר, וסיפר לה כי הנאשם מעוניין להלוות 400,000 דולר לאדם, מבלי שעדכן אותה על זהותו של הלווה. וקנין סיפר בעדותו כי נשאל על-ידה כיצד תוחזר ההלוואה והשיב, את שסיפר לו הנאשם, דהיינו כי ההלוואה תוחזר לכשתימכר הדירה (פרו' 23.11.16, עמ' 445 ש' 12-4). וקנין ביקש כי עו"ד אלמוזנינו תשלח אליו הסכם גנרי, מתוך כוונה למלא את הפרטים החסרים, והסכם זה נשלח עוד באותו היום [ת/92(א)]. חמישה ימים לאחר מכן, ביום 25.9.11, שלחה אורית (מזכירת חברת מנופים) לוקנין דוא"ל שכותרתו "מצ"ב הסכם ההלוואה עם השינויים מהיום (מסומן)" אליו צורפה טיוטת ההסכם הכוללת פרטים ונתונים שונים (ת/92ב). מספר שעות מאוחר יותר, בשעה 12:16, נשלחה טיוטה נוספת, הכוללת שינויים ומחיקות.