במעמד החקירה הנגדית הוצגו לשוטר פארס חבלות בפניו של הנאשם שתועדו לאחר האירוע (ת/70 - תמונות 4 ו- 5). הסוהר פארס העריך כי החבלות בפניו של הנאשם נגרמו כשהנאשם נפל על הרצפה במהלך ניסיון ההשתלטות (עמ' 43 לפרוטוקול הדיון מיום 2.2.25, שורה 1).
- הסוהר מנג'ורי תיאר אף הוא את נסיבות התקיפה. לדבריו הבחין בנאשם מקלל את הסוהר פארס כשהוא חלף על פניו. הוא והסוהר פארס ניסו להרגיע את הנאשם, הסוהר פארס לקח את הנאשם עם האזיקים, והשניים שמו את הנאשם בתא ההמתנות (עמ' 51 לפרוטוקול הדיון מיום 2.2.25, שורות 7 - 9). הסוהר מנג'ורי תיאר עוד כי במהלך הורדת האזיק פגע הנאשם באמצעות ראשו בכתפו של הסוהר פארס, כדלקמן: "אז היינו צריכים לשים אותו בתא המתנות וכמו שאמרתי עד שסוהר יתפנה ויעשה לו את הקליטה. וזהו אחרי זה נכנסנו לתא, באנו להוריד לו את האזיק כדי שזה שהוא לא ימשיך להיות עם האזיקים שמה ובמהלך ה- במהלך ההורדה שבאנו להוריד לו הוא הביא את הראש שלו לתוך הכתף של פארס, הוא בא כאילו לתקוף אותו ואז פארס הזיז את הזה שלו וזה פגע לו בכתף" (עמ' 51 לפרוטוקול הדיון מיום 2.2.25, שורות 14 - 18). הסוהר מנג'ורי הדגיש, כי ראה את התקיפה של הסוהר פארס במו עיניו (עמ' 57 לפרוטוקול הדיון מיום 2.2.25, שורה 3). עוד תיאר הסוהר מנג'ורי כי לאחר התקיפה ביצעו הוא והסוהר פארס התשלטות על הנאשם וכבלו אותו באזיקים (עמ' 52 לפרוטוקול הדיון מיום 2.2.25, שורות 9 - 10). הוא גם שיער כי ייתכן כי החבלות בפניו של הנאשם נגרמו במהלך ההשתלטות (עמ' 56 לפרוטוקול הדיון מיום 2.2.25, שורה 28).
- עדויותיהם של הסוהרים פארס ומנג'ורי היו שיטתיות וקוהרנטיות. השניים תיארו באופן דומה את הנסיבות שהובילו לתקיפה, את התנהגות הנאשם קודם לתקיפה ואת אקט התקיפה עצמו. תיאוריהם של הסוהרים פארס ומנג'ורי את הנאשם תוקף באמצעות ראשו את החזה/ כתף של הסוהר פארס עולים בקנה אחד עם תיעוד תוצאת התקיפה בתמונותיו של הסוהר פארס מיום האירוע (ת/70, תמונות 1 ו- 2), מהן ניתן להתרשם מכתם אדמומיות רחב וקל בחזה שמאל.
הנאשם, מנגד, בחר לשמור על זכות השתיקה גם כשעומת עם ההאשמות בדבר התקיפה האמורה. לא שפך אור על נסיבות המקרה ולא הפריך את טענות התביעה בעניין. על כן אני מוצאת לאמץ את טענות התביעה אודות נסיבות התקיפה שבוצעה.
- ב"כ הנאשם הפנה לעובדה כי האירוע הסתיים לאחר שהנאשם ספג חבלות בפניו. הוא קבל על כך שהסוהרים פארס ומנג'ורי לא הצליחו להסביר כיצד הסתיים האירוע באופן זה. הוא טען כי בכך יש כדי להעמיד ספק ממשי בנוגע לאירוע הנטען ולהחליש את יכולת המאשימה להוכיח כי הנאשם הוא שתקף את הסוהר פארס, ולא כי הנאשם הותקף בידי הסוהר פארס. אין בידי לקבל טענה זו.עדויותיהם של הסוהרים פארס ומנג'ורי אודות הנסיבות שקדמו לתקיפה, אירוע התקיפה והשתלשלות העניינים לאחר התקיפה - לא נסתרו, ולא הופרך הצורך בהשתלטות על הנאשם בעקבות התקיפה והנזקים האפשריים שנגרמו בעטיה.
לפיכך אני קובעת כי הוכח מעבר לכל ספק סביר כי לאחר מעצרו של הנאשם, בעת ששהה בתא המתנה בבית המעצר, החל הנאשם לקלל את הסוהר פארס, לצעוק, לדפוק על דלתות התא ולירוק. בתגובה לכך, הסוהרים פארס ומנג'ורי העבירו את הנאשם לתא בודד, ובעת שהסיר ממנו הסוהר פארס את האזיקים, נגח בו הנאשם בחזהו.